פרק 7 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל

Transkript

1 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל פרק 7 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 715

2 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 715

3 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל.7 תחום היוזמות והפרסומים המקצועיים בישראל הולך ומתפתח. יותר ויותר אנו עדים למאמרים, מחקרים, סקרים והוראות חוקיות המנסים להסדיר את הנושא בישראל. במסגרת זו נבחן ראשית את בישראל, במסגרת תת פרק 1.5. הצד החוקי ו/או הכללים הקיימים והמוצעים בהמשך, במסגרת תת פרק 1.5 נבחן את המצב בישראל תוך מתן מחקרים, סקרים ודוגמאות של שבעת בחתך 1 תחומי האחריות החברתית, פרי הרצון לתת תמונת מצב - מצד אחד מפורטת ומצד שני מפולחת לתחומים שיאפשרו לכל אחד למצוא את החומר המקצועי הרלוונטי עבורו הרחבה על תחומי האחריות החברתית בעסקים מצויה בתת פרק 5.1.

4 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 7.1 חוקים, תקנות, הצעות ופסיקה של אחריות חברתית בעסקים רקע כיום אין חיקוק בישראל המחייב עסקים לפרסם דוח המפרט את ביצועיהם החברתיים והסביבתיים. אולם, קיימים כבר מספר עסקים רבים ומובילים המיישמים אחריות חברתית בעסקים. בהיעדר כללי דיווח מחייבים, הדיווח על פעולותיהם של עסקים אלו לקידום נושאי הסביבה והחברה אינו מפורט ואחיד ומקשה על ביצוע ניתוחים לצורכי שיפור על פני השנים והשוואתיות מול חברות אחרות. לאור המגמה ההולכת וגוברת של מעורבות חברתית של עסקים בקהילה, מגמה שנוצרה בעקבות דרישות של מחזיקי עניין )Stakeholders( ועל רקע התפתחות האחריות החברתית של עסקים )אשר מעורבות בקהילה מהווה נדבך במסגרת אחריות זו(, החליטו גופי חקיקה שונים להתקין תקנות המתייחסות לתחום זה. בתת פרק זה תינתן סקירה של החוקים והתקנות, הצעות ופסיקה הקיימים בישראל. זאת, מתן דוגמאות ליוזמות של עסקים וגופים אחרים הקיימות בישראל. 725

5 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל חוק החברות, התשנ"ט רקע 5. תכלית החברה כללי א. סעיף 55 )א( לחוק החברות, התשנ"ט )להלן - "חוק החברות"(, שכותרתו "תכלית החברה", קובע כי: "תכלית החברה היא לפעול לפי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת השיקולים, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור. כמו כן, רשאית החברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה איננה במסגרת שיקולים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון החברה". ב. מיקסום רווחים החברה נתפסת בעיני חוק החברות כמכשיר עסקי המיועד להגשמת המטרות הכלכליות של המשקיעים, תוך שהמחוקק בוחר להדגיש את התשתית המסחרית הקפיטליסטית העומדת ביסוד פעולתה של החברה - מיקסום הרווחים. ג. תרומות ושות' מבוסס על כתבה שפורסמה בבטאון רואה חשבון ספטמבר 5001 על ידי רו"ח ניר זיכלינסקי וירון אלעד מ - יחד עם עו"ד גדעון פישר ממשרד גדעון פישר

6 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי כחריג לכלל התיר חוק החברות לחברה לחרוג ממסגרת השיקולים העסקיים ולתרום סכום סביר למטרה ראויה. אולם, תנאי מוקדם לכך הינו כי תיקבע הוראה מתאימה בתקנון החברה. לאור התנאי האמור נראה כי, חברה שלא קבעה בתקנונה הוראה כאמור לעיל, לא תוכל, ככלל, לתרום סכומים, אפילו למטרות ראויות, אם לא יהיה בכך למקסם את רווחיה. ד. פעילות נוספת או אחרת למען הקהילה חוק החברות מתיר לחברה לפעול אף לקידום אינטרסים של מי שאינם בעלי מניותיה, כגון הנושים, העובדים ועניינו של הציבור, אך שקילת טובתם של אלו הוכפפה על ידי החוק למסגרת השיקולים העסקיים ולתכלית של השאת הרווחים של אותה חברה, בלבד ביקורת על חוק החברות והמלצות לשיפור לאור האמור לעיל, גם את פעולתה של החברה למען הקהילה, ככל שהיא חורגת מתרומת סכום סביר למטרה ראויה, יש לבחון, אם כן, דרך משקפי תכלית השאת הרווחים, ועל רקע זה מובנת הטענה הגורסת כי אין עסקינן בפילנטרופיה אלא באינטרסים גרידא. כלומר, אם הקריטריון המנחה הינו השאת רווחים הרי רק פעולה של החברה למען הקהילה אשר תשתלב בגישה ניהולית או אחרת הצפויה ליצור לחברה עצמה יתרון תחרותי ולמקסם את רווחיה )למשל על ידי השבחת שם המותג של החברה( תהיה אפשרית. בכך יש הגבלה של ממש על שיקול דעתה של החברה בפעולה למען הקהילה. 722

7 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל יטען הטוען, כי החברה איננה צריכה להוות אמצעי לפעולה למען הקהילה וכי קיימות מסגרות אחרות אשר מאפשרות לחפץ בכך לעשות זאת. מאידך, נראה כי מבחינה מהותית ההשקפה הרואה בהשאת הרווחים של אותה חברה, ושלה בלבד, את חזות הכל, הנה, בכל הכבוד, צרת אופק וכי כבילת שיקול הדעת של החברות בהקשר זה אינה במקומה. הרצון בהשאת הרווחים של החברה עצמה הינו ברור וחברות רבות ממילא מכירות בכך שלפעולתן למען הקהילה ישנה השפעה חיובית על הביצועים הכלכליים שלהן. ברור כי במקרה כזה התמריץ שיש לאותה חברה לביצוע הפעולה קיים ממילא וכי החברה תנקוט באותה פעולה בין אם תחוייב לכך ובין אם לאו. מנגד, בשנים האחרונות מתפתחת בעולם המגמה שלפיה גם מחזיקי עניין מריצים ומביאים חברות לאימוץ גישה של אחריות חברתית בעסקים. היסוד להשפעתם של האחרונים טמון בהבנה, כי השאת רווחיה של אותה חברה הינה אמנם תכליתה העיקרית של החברה, אולם, על החברה גם לענות על מגוון רחב של ציפיות אתיות, משפטיות, חברתיות וציבוריות שיש לקהילה ממנה, וזאת אף במובחן מהשאת רווחיה שלה. לדוגמה, בבוא החברה לפעול בדרך מסוימת, עליה לשקול גם את ההיבט האתי-מוסרי שבביצוע אותה פעולה, ובוודאי שבמבט חטוף על שורת הרווח בדוחותיה הכספיים של החברה, אין בכדי למצות את מגוון השיקולים. אכן, אין החברה רשאית, לדעתנו, להיות מנותקת לחלוטין מן הקהילה בה היא מתקיימת ואין היא צריכה להיות כלי שרת שכל תכליתו הוא השאת רווחים אגואיסטית ומנוכרת. 725

8 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי עוד יצויין בהקשר זה, כי הצעת חוק החברות החדש, שקדמה לחוק החברות והיוותה את הבסיס לו, נטתה לפרש את הגדרת תכלית החברה במונחים רחבים יותר, ולאפשר לחברה, במסגרת שיקוליה העסקיים, לפעול אף לקידום אינטרסים של מי שאינם בעלי מניותיה. מבחינה כרונולוגית מתברר, כי רק בשלב הדיונים על הצעת החוק בכנסת, כבל המחוקק את שיקול דעתה של החברה להשאת רווחיה שלה, בהוסיפו ללשון הסעיף את המילים "להשאת רווחיה" המופיעות בנוסחו הסופי. בכך, נראה כי היה להזיק יותר מאשר להועיל, וחבל. 725

9 ב) א) ג) יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הצעה לתקן חשבונאות מספר 15 בדבר הפרשות והתחייבויות תלויות של המוסד לתקינה חשבונאית בישראל הצעה לתקן חשבונאות מספר 50, בדבר הפרשות והתחייבויות תלויות של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות )להלן - "ההצעה"(, המבוססת על תקן חשבונאות 4 בינלאומי מספר, 13 דורש ביצוע הפרשה כאשר: לתאגיד מחוייבות )משפטית או משתמעת( קיימת כתוצאה מאירוע מהעבר. ) )2(" צפוי, דהיינו, יותר מסביר More( Probable, i.e.,,)likely Than Not שיידרש שימוש במשאבים כלכליים כדי לסלק את המחויבות. ) ) ניתן לאמוד בצורה מהימנה את סכום המחויבות." התקן מציין שרק במקרים נדירים ביותר לא יתאפשר לערוך אומדן מהימן. התקן שם דגש על נושא איכות הסביבה ומספק דוגמאות רבות מתחום זה, כגון: עלויות טיהור קרקע בגין נזק סביבתי בלתי חוקי, עלויות פירוק מתקן נפט ושיקום סביבת הקידוח ועלויות התקנה של מסנני עשן כאשר התקנתם נדרשת על פי חוק, כמובהר להלן: "נספח ג' - דוגמא 2 ב': תאגיד בענף הנפט גורם לזיהום ופועל במדינה שבה לא קיימת חקיקה בקשר לאיכות הסביבה. עם זאת, לתאגיד ישנה מדיניות בנושא איכות הסביבה, שפורסמה ברבים, ולפיה התאגיד לוקח על עצמו לטהר כל זיהום שהוא גורם יש להכיר בהפרשה של עלויות הטיהור..." ההצעה לתקן מצביעה על כך שניתן לתפוס את החברה כמחוייבת כלפי הציבור בכללותו, ומכאן ניתן להשליך כי אי התייחסות מתאימה לכל התחום של איכות מתוך אתר המוסד הישראלי לתקינה, 5001 )ההצעה מאפריל 5005(. IAS 37 - Provisions Contingent Liabilities and Contingent Assets, 1999.

10 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הסביבה יפגע בדוחותיה הכספיים הכלכליים של חברה, שהרי במידה והיא תתפס כאחראית לנזקים הסביבתיים שהיא גרמה היא תצטרך, בהתאם להצעה לתקן 50, לבצע הפרשה בדוחותיה הכספיים בגובה הסכום אותו היא תהיה חייבת לפצות את המדינה או הציבור. 725

11 תר" צד" יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דוח דירקטוריון - תקנות ניירות ערך )דוחות תקופתיים ומיידיים(, התש"ל, תרומות כללי התיקון לתקנה 50 לתקנות ניירות ערך )דוחות תקופתיים ומיידיים(, התש"ל, 5130 אשר פורסם ב ותחולתו מיום ה - 15 בדצמבר 5005, מחייב חברות לפרט במסגרת דו"ח הדירקטוריון את מדיניות החברה ופעילויותיה בתחום מתן התרומות. באשר לדוח השנתי נקבע: " 15.א. בתקנת משנה )א(, בסופה יבוא: דו "ח הדירקטוריון יכלול גם פרטים בדבר תרומות התאגיד". ב". בתקנת משנה )ב(, אחרי פסקה )7( יבוא: תפורט מדיניות התאגיד בנושא מתן תרומות, אם נקבעה כזו, וכן השתלבותה של מדיניות זו בעסקי התאגיד. יפורטו היקפי התרומות שנתן התאגיד בשנת הדיווח, בציון התחייבויות למתן תרומות בתקופות עתידיות, ויפורטו היקפי התרומות לכל אחד מהתחומים שלהם מיועדות התרומות". )5( ")ו( בתקנה זו - ומה" - העברה בהתנדבות של כסף או שווה כסף, לצד שלישי, שאינה מותנית באירוע עתידי שהתממשותו אינה ודאית, ואשר התאגיד אינו מקבל ערך כלשהו כתוצאה ישירה ממנה; שלישי" - חברה קשורה; למעט בעל עניין, חברה בת או 725

12 הע" האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ברה" - למעט העברה שלגביה יש לתאגיד או לבעל עניין בו עניין אישי, כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט ". בנוסף, הוכנס תיקון לתקנה 14 ביניים: בהתייחס לדוח הרבעוני/לתקופות )5(.55" תובא התייחסות לשינויים מהותיים מאוד שחלו בתקופת הביניים ובתקופה המצטברת מתום ש נת הדיווח האחרונה עד יום הדוח בנושאים המפורטים בתקנה 15 )ב() 5 (". לדברי שר האוצר, סילבן שלום, אשר יזם את התקנה בעידוד עמותת מ.ע.ל.ה ו -, תקנה זו נועדה עבור הציבור. הוא מאמין שתחרות בין חברות על היקף תרומותיהן תשרת בסופו של דבר את הציבור, שישפוט בסוף השנה את החברות לפי מדד של תרומותיהן לקהילה ביחס לרווחיהן. על כן שר האוצר סילבן שלום סבור, כי מעורבות חברתית של חברות ציבוריות תורמת למוניטין שלהן, יוצרת הזדמנויות ומעידה על חזון וראיה לטווח ארוך של הנהלת החברה. לדברי שר האוצר סילבן שלום, הגברת הגילוי הנאות תעודד את החברות ותגביר את מעורבותם בקהילה. תקנה זו, גם אם אין בה בכדי לחייב חברות ליישם מדיניות של אחריות חברתית וסביבתית במהלך עסקיהן ואין בה דיווח מפורט וכולל הנעשה במסגרת דוח נפרד, מהווה אבן דרך חשובה בדרך להתנהגות אחראית כלפי הקהילה. שכן, מרגע שנקבעה תקנה המחייבת גילוי היא משפיעה מיידית על התנהגות והתנהלות החברות החייבות בה. ואופן הדיווח, ככל שישתכלל, יגרום לחברות לעסוק בנושא לבדוק את עצמן ביחס לחברות אחרות. ואכן ניתן לראות כי במהלך השנים מאז פירסום התיקון לתקנות בנוגע לתרומות חל שיפור בדיווחי החברות כמובהר להלן יישום התקנה בדבר תרומות התאגיד 725

13 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל יישום התקנה בדבר תרומות התאגיד בדוחות הדירקטוריון 5 ל יריית פתיחה.5 רקע א. מסקירת דוחותיהן הכספיים של 010 חברות ציבוריות אשר מחויבות לדווח על 5005 בדצמבר 15 ליום הממצאים, עולים הדירקטוריון בדוח תרומותיהן כדלהלן: ב דוחות דירקטוריון מתוך 010 לא נרשם אזכור לתרומה או למדיניות תרומה! (חלקן בהמשך פירסמו דוחות מידיים ודיווחו על תרומותיהן(. )5 מיפוי התרומות מלמד שהתחום הרפואי זוכה ל - 51% מסך התרומות, תחום החינוך כ - 50%, כ - 50% נתרמים למען ילדים ונוער ו - 1.4% למען מוסדות דת וארגוני צדקה וחסד. )5 סך תרומתן המצטברת של החברות הציבוריות מסתכמת ב - 11 מיליון ש"ח. בממוצע כ אלפי )1 ש"ח לחברה תורמת. התרומות נעשות בדרך כלל בהתאם לשיקולי תדמית ולכן סכום רב של תרומות מתרכז במוסדות ) הנתונים המצוינים בתת פרק זה באשר לתרומות התאגיד בדוחות הדירקטוריון ל , נלקחו מפרסום בעיתון "גלובס", אפריל 5005.

14 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מוכרים וידועים, אשר יוצרים בעקיפין פרסום חיובי לחברה. על מנת להתמודד עם מבקשי תרומות "פיקטיביים" יצרו החברות נהלים ברורים לטיפול בתרומות. )1 רבות החברות אשר כללו את עלויות במסגרת סעיף התרומות המדווח. החסויות )0 חשוב להדגיש כי מתוך 010 החברות, בודדות היו אלה אשר דיווחו על "מדיניות תרומות" או מדיניות כלשהיא בנושא תרומה לקהילה. רוב רובן של החברות הסתפקו בדיווח לאקוני על סכומי התרומות ותו לא. להלן טבלה המפרטת את רשימת התורמות המשמעותיות כפי שעולה מדוחות הדירקטוריון שלהן: ב. 10 התורמות הגדולות לשנת 5005 סכום תרומות 2551 רווח )הפסד( נקי יחס תרומות דירוג שם החברה )באלפי ש"ח( )במיליוני ש"ח( לרווח נקי 0.31% 440 0,105 1 בנק לאומי אי.די.בי אחזקות הפסד ,501 2 אי.די.בי פיתוח הפסד - 5,510 1, % 105 1,300 1 בנק הפועלים אירופה ישראל הפסד ,130 5 כלל תעשיות והשקעות הפסד , % 45 5,510 3 פ.י.ב.י 755

15 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל סכום תרומות 2551 רווח )הפסד( נקי יחס תרומות דירוג שם החברה )באלפי ש"ח( )במיליוני ש"ח( לרווח נקי 5.54% ,500 8 פניקס 0.11% 551 5,051 9 הראל השקעות 0.45% , דלק 0.15% , כלל ביטוח דסק"ש הפסד , המשביר אופנה הפסד % אגיס 1.11% אל-רוב דנקנר השקעות הפסד % מכתשים אגן 1.05% תעשיות מלח ישראל 0.15% הבינלאומי הראשון 1.5% אזורים 0.50% בנק מזרחי בנק דיסקונט הפסד מלונות דן הפסד % סאני מעיינות עדן הפסד % בנק טפחות פולאר הפסד החברה לישראל הפסד

16 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי סכום תרומות 2551 רווח )הפסד( נקי יחס תרומות דירוג שם החברה )באלפי ש"ח( )במיליוני ש"ח( לרווח נקי 5.31% אלוני חץ 5.03% סנו לידר הפסד % דובק 0.55% שופרסל 5.11% ערד שרם פודים קלנר הפסד % גזית-גלוב 5.51% מבני תעשייה 1.45% כלכלית ירושלים 5.05% אלקו החזקות מלונות ים סוף הפסד

17 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ראוי לציין את הדוח הכספי של חברת "מגדל" אשר היתה מהחברות הציבוריות הבודדות אשר פירסמה מידע אודות מדיניות ופעילות החברה למען הקהילה, כדלקמן: 755

18 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יישום התקנה בדבר תרומות התאגיד בדוחות הדירקטוריון ל רקע א. כאמור לעיל, את הדיווח בדוחות הדירקטוריון אשר פורסמו בשנת 5005 ניתן להגדיר ללא ספק כאכזבה. לא לדיווח כה פשטני ו"יבש" ציפו יוזמי התיקון הדן בדיווח על תרומות. ראשית, רק 500 מתוך 010 החברות הציבוריות טרחו להתייחס לדרישות הדיווח החדשות. שנית, מרבית החברות אשר כבר דיווחו, הסתפקו בשורה אחת המפרטת את סך תרומות התאגיד ותו לא. רמת הדיווח בדוחות הדירקטוריון, כפי שהשתקפה בדוחות שנת 5005, עלתה במדרגה אחת לפחות. אומנם אין המדובר בפריצת דרך משמעותית, כיוון שמרבית החברות עדיין מסתפקות בדיווח "לאקוני" ומסתפקות במידע אודות סכום התרומות אם בכלל. אולם, ניכר כי חברות רבות השקיעו מאמץ בדיווח אודות מדיניות התרומות ועל אחריותן הקהילתית והחברתית. ב. כמה חברות תרמו? 513 מתוך )14%( 051 החברות הציבוריות מילאו את חובת הדיווח האמורה בשנת 5005 לעומת 500 מתוך 010 )15%( בשנת מתוך כתבה של רו"ח ניר זיכלינסקי ורו"ח ירון אלעד )איסוף נתונים - צביה בן צבי ממשרד שפורסמה, בין היתר, בבטאון רו"ח - יוני

19 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 31 מתוך החברות שדיווח, ציינו כי לא תרמו מכספם למטרות ציבוריות, לעומת 555 חברות אשר תרמו סכומים הנעים בין 100 ש"ח לבין 1.3 מיליון ש"ח. סך התרומות שנאספו בשנת 5005 )על פי הדיווח בדוחות הדירקטוריון( הסתכם לסך של 01,135 אלפי ש"ח, כ - 55 )מתבסס על החברות 5005 מיליון ש"ח יותר משנת שדיווחו בלבד( אלפי ש"ח הוא ממוצע התרומה לחברה תורמת בשנת 5005 לעומת 531 אלפי ש"ח בשנת חשוב להדגיש כי התרומה החציונית היא 55 אלפי ש"ח בלבד. ניתן להסביר את ההבדל בין הממוצע לחציון על ידי סכומי התרומות הנכבדים אשר נתרמו על ידי חלק מהחברות הגדולות. ג. כיצד החברות דיווחו? מניתוח איכותי של הדיווחים ניתן להצביע בבירור על חברות רבות אשר לא השקיעו מחשבה ומאמץ כלשהן על מנת ליצור לקוראי הדוחות שקיפות אודות מדיניות התרומות או מידת אחריותן כלפי הקהילה. ניתן למצוא דיווח בסגנון "היקף התרומות של התאגיד הסתכם לסך של X ש"ח בשנת 5005". "אפריקה - ישראל" לדוגמא, לא דיווחה כיצד הוחלט לתרום 5.5 מיליוני שקלים )סכום אשר מציב אותה במקום ה

20 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ברשימת התורמות הגדולות(, לאילו מטרות שימשו הכספים או כיצד רואה חברת הענק את מחויבויותיה כלפי הקהילה. מנגד, חברת "מלונות הכשרת היישוב" מדווחת כי לא תרמה כלל בשנת 5005 אולם, החברה מציינת, כי היא רואה "בתרומה לקהילה ערך חשוב ומקודש" ולכן, הקימה שיתופי פעולה עם ארגונים נזקקים על מנת לספק שירותי אירוח )ארוחות, מסיבות וכדומה(. ד. רק מזומן? דוח הדירקטוריון של חברת "מלונות הכשרת היישוב" מצביע על סוגיה בעייתית נוספת. באשר לשווי הכספי של שירותי האירוח אותם העניקה החברה, מאחר ואין באפשרות הקורא המתעניין לאתר נתון זה, לא בדוח החברה ולא בדוח חברות רבות נוספות אשר העניקו שירותים ומוצרים, אך מצאו לנכון לנקוב בסכומי התרומות במזומן בלבד, על אף שלא נדרש לדווח במונחי תזרימי מזומנים בלבד. יוצאת מן הכלל בתחום זה היא חברת "מבני תעשיה" אשר דיווחה על תרומת שירותי דיור בשווי של 5.1 מיליון ש"ח. ה. לאן הלך הכסף? נתון מעניין נוסף אשר באופן שכיח נחסך מאיתנו, קוראי הדוחות, הוא אופן חלוקת התרומות לתחומים ולארגונים שונים. חברות רבות אחרות טורחות לציין לאילו מטרות נתרמו הכספים, ללא חלוקה פרטנית של הסכומים. קיימות מספר יוצאות מן הכלל כדוגמת "רשת הרבוע הכחול נכסים והשקעות", "חברה 755

21 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ישראלית לקרור והספקה", "מבטח שמיר אחזקות", "כלל", "אזורים", "אי.די.בי" ואחרות אשר מפרטות את סכום הכסף שנתרם לכל מטרה ומטרה. במסגרת המאבק העקשני לגלות בכל זאת "לאן הולך הכסף" ובהעדר מידע אודות חלוקת הכספים למטרות השונות, לא נותר אלא לבדוק מהן המטרות הפופולריות ביותר להשקעת משאבים. מרבית החברות אשר דיווחנה על תרומות ציינו כי תרמו למטרות סתומות כדוגמת צדקה, רווחה או לנזקקים. לעומת זאת ניתן להכריז בוודאות על תחום הבריאות כחשוב ביותר לחברות הציבוריות בישראל. 51% מתוך 555 החברות התורמות החליטו להשקיע כספים בתחום זה. למקום השני הגיע נישת החינוך אותה מצאו חשובה 55% מתוך אותן החברות התורמות. 55% תרמו לילדים ונוער, 4% לתחום הבטחון או לחיילים, 0% לתרבות ואומנות, 1% לבעלי מוגבלויות, 1% לספורט, 1% למדע וטכנולוגיה ובאופן לא מפתיע רק 5% מכלל החברות אשר נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב החליטו להשקיע באיכות הסביבה. ו. מי תרם הכי הרבה? התורם המשמעותי ביותר לשנת 5005 הוא בנק הפועלים אשר הוציא מכיסו 1,300,000 שקלים באפיקים אשר לא אמורים היו לשפר במישרין את תוצאותיו הכספיות של הבנק. ראוי לציין את הדיווח בדוח הדירקטוריון של הבנק אשר מתפרס על פני שלושה עמודים ובו מפורטים החזון והאסטרטגיה של הבנק ומגוון אפיקי הפעולה כדוגמת "קרן קידום", "מתן - הדרך שלך לתת", 755

22 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי "פועלים עם כוחות הביטחון" ועוד. מנהלי הבנק אף טורחים לפרט כי "הפעילות במסלול הקהילתי הינה גורם חשוב בתחושת גאוות היחידה של העובדים" ובכך מוכיחים טענה רבת שנים כי הפעילות החברתית משפרת את הפעילות העסקית גם אם לא במישרין. בנק לאומי אשר הוביל את הרשימה בשנת 5005, עובר בשנת 5005 למקום השני. הבנק מדווח על תרומות בסך של 0,041 אלפי ש"ח אשר הוקצו באופן דומה לתחומי החינוך, התרבות והקהילה ובסכום קטן יותר לבריאות. הבנק מפרט בהרחבה אודות פרויקט "יזמים צעירים ישראל" אשר מאפשרת לבני הנוער ללמוד באופן מעשי ליזום ולנהל עסקים וכל זאת במסגרת תוכניות המשולבות בלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים. תרומות בסך של כ - 1 מיליון ש"ח מעמידים את קבוצת אי.די.בי כתורמת השלישית בדירוג. דוח הדירקטוריון של הקבוצה מפרט כי תפיסת הפילנטרופיה מהווה נדבך חשוב בקוד העסקי והאתי של הקבוצה. חברות הקבוצה תרמו לתחומי הבריאות, חינוך, קהילה ותרבות. אימוץ רשת מועדוניות לילדים בסיכון וסך תרומות כולל של 1.1 מיליון ש"ח מקנים לחברה לישראל את המקום הרביעי. ז. 10 התורמות הגדולות לשנת 5005 להלן 10 התורמות הגדולות לשנת מנתוני דוחות הדירקטוריון: 5005, כפי שהשתקף דירוג שם החברה סכום תרומות 5005 )באלפי ש"ח( רווח )הפסד( נקי )במיליוני ש"ח( יחס תרומות לרווח נקי 755

23 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דירוג שם החברה סכום תרומות 5005 )באלפי ש"ח( רווח )הפסד( נקי )במיליוני ש"ח( יחס תרומות לרווח נקי 2.7% 357 9,700 1 פועלים 1.4% 430 6,084 2 לאומי אידיבי אחזקות הפסד ,005 3 החברה לישראל הפסד , % כימיקלים לישראל 2, % 127 1,700 אסם 6 דיסקונט הפסד -39 1, % כלל עסקי ביטוח 1,600 מבני תעשיה הפסד -3 1, % 101 1, מגדל ביטוח 1.1% אפריקה- ישראל 1, % 135 1, הראל השקעות 0.5% 213 1, טפחות מפעלי נייר הפסד % אגיס 16.6% אגרי 9.2% קמור 1.7% אלוני חץ פיבי הפסד דיסקונט השקעות הפסד % מזרחי 0.7% קבוצת דלק 0.6% סאני 0.2% מכתשים אגן 0.6% גזית גלוב 8.2% אינווסטק ישראל 755

24 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי דירוג שם החברה סכום תרומות 5005 )באלפי ש"ח( רווח )הפסד( נקי )במיליוני ש"ח( יחס תרומות לרווח נקי מלח הפסד % ברן % רבוע נכסים 1.8% סנו עלית הפסד % וילאר מי עדן הפסד % פוקס 0.4% פניקס 1.4% קסטרו אורמת הפסד אזורים הפסד % אלקו החזקות החברה הכלכלית ירושלים הפסד 40 ראוי לציין כי מתוך 555 החברות אשר תרמו, 15 סיימו את שנת 5005 בהפסד. ח. מיהו הענף המצטיין? סקירת דוחות הדירקטוריון לשנת 5005 מבהירה מעל לכל ספק כי ענף הבנקאות הוא המוביל בתחום מתן התרומות ובנושא הדיווח על התרומות אלו בדוחות. הנתונים מצביעים על כך שהבנקים אחראיים על 11% מסך כל 01 מיליון השקלים שנתרמו! גם במדד הבודק את ממוצע התרומות לחברה )תורמת( מובילים הבנקים 755

25 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל במקום הראשון עם ממוצע של כ מיליון ש"ח לבנק תורם. תופעה אשר מדגישה את מובילותם של הבנקים בתחום היא מיקום הדיווח על התרומות בדוח הדירקטוריון. בעוד מרבית החברות כללו את הדיווח על התרומות בשורה האחרונה לפני חתימת יו"ר הדירקטוריון, מרבית הבנקים החליטו על דיווח מקיף באופן יחסי אשר שזור באופן אינטגרלי בין הדיווחים על ריווחיות או על יחס ההון המזערי באמצע הדוח או אף בתחילתו כפי שהגדיל לעשות הבנק הבינלאומי המפעיל את פרויקט "הזנק" אשר מטרתו שיפור אחוזי מעבר בחינות הבגרות ביישובים בהן מערכת החינוך אינה מסוגלת לבצע זאת בכוחות עצמה. אחוז תרומות הענף מתוך סה"כ התרומות 5% 4% 8% 9% 4% 6% 23% 8% 33% ביטוח בנקים השקעה ואחזקות כימיה,גומי ופלסטיק מזון וטבק מסחר נדלן" ובינוי שירותים אחרים 751

26 חשמל ואלקטרוניקה האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ממוצע ענפי לחברה תורמת אלפי ש"ח ט. סיכום ענף מבט אופטימי על הנתונים שנסקרו מצביע על מספר תאגידים ציבוריים אשר כבר הבינו כי שקיפות בדיווח אינה מכוונת אך ורק כלפי בעלי המניות, אלא באה לענות על צרכי קהלים שונים אשר באים במגע עם התאגיד, משפיעים עליו או מושפעים ממנו ולכן ניצלו את ה"במה" אשר ניתנה להם על פי תקנות ניירות ערך על מנת לפרט מעט אודות אחריותן כלפי הקהילה, המדיניות והחזון שלהן בנושא המעורבות החברתית וכיצד כל אלה באים לידי מעשה. אולם, הסקפטיות מחייבת לבחון את העובדה כי עדיין מעטות החברות אשר רואות בדיווח על התרומות בדוח הדירקטוריון כהזדמנות להצגת תוצאותיהן והשפעותיהן החברתיות 752

27 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל והסביבתיות, אלא מסתפקות, לעת עתה, בפרסום התוצאות הכספיות בלבד. הדיווח בפועל אודות התרומות בדוח הדירקטוריון עדיין רחוק מלהוות שלב בסולם המוביל לדיווח חברתי מלא ומקיף, אולם, במידה שהחברות אשר הצטיינו בדיווחיהן בדוחות 5005 תמשכנה בדרכן גם בשנים הבאות, לא יתאפשר לשאר החברות להישאר מאחור. במוקדם או במאוחר, יהיה עליהן ליישר קו ולתת מענה אמיתי לצרכי כלל קוראי הדוחות. י. דוגמאות לדיווחי החברות בדוחות הדירקטוריון ל - : במסגרת זו בחרנו לספק דוגמאות לדיווחי חברות בדוחות הדירקטוריון ל פרי הרצון שהאמור להלן ישמש לעזר למדווחים. כמובן שכל מקרה לגופו ולא כל המקרים שהוצגו מספקים מענה כולל לדיווח בנושא. הדוגמאות שלהלן מוצגות לפי סדר א - ב ולאו דווקא לפי סדר חשיבותן או היקף התרומות ו/או מדיניות תרומות מפורטת ומקיפה: אי.די.בי. חברה לאחזקות בע"מ )השקעות ואחזקות( )5 "החברה רואה בתרומה ובסיוע לקהילה בישראל נדבך חשוב בחזון העסקי שלה. 755

28 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי תפיסה זו מקבלת ביטוי בקוד העסקי והאתי של קבוצת אי.די.בי. האומר: "הקבוצה רואה ערך בתרומתה למדינת ישראל - בתחומי הכלכלה, התעסוקה והטכנולוגיה. הקבוצה דוגלת בשימור איכות הסביבה, ובפעילות למען הקהילה". החברה משתתפת באופן פעיל ומעודדת את חברות הקבוצה להגביר פעילותן במסגרת פרוייקטים למען הקהילה. מדיניות של נתינה של חברות עסקיות הפכה לנורמה בקרב חברות רבות בישראל ובעולם ועשויה להעלות את קרנן של החברות התורמות בעיני הציבור ובעלי המניות. החברה נותנת התרומות למדיניות בהתאם עדיפות לתרומות בתחומי חינוך, תרבות ובריאות, תוך סיוע לאוכלוסיות חלשות בישראל, בדגש על שכונות מצוקה, עיירות פיתוח ויישובי מיעוטים. קבוצת אי.די.בי. בהשתתפות החברה וחברות בנות שלה יזמו את הקמתה של עמותת תפוח - מטרות בישראל. המידע לקידום העמותה העמותה הינן הכשרת הציבור הרחב לשמושי אינטרנט והקניית מיומנויות טכנולוגית המידע תוך התמקדות בשכונת מצוקה, ערי פיתוח מרכזים 10 ויישובי מעוטים. כיום פועלים קהילתיים במסגרת פרוייקט תפוח. אלפי ש"ח 755

29 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 515 5,111 5,301 5, "1,001 בריאות חינוך עמותת תפוח קהילה תרבות 5( אלוני חץ )נדל"ן( "דירקטוריון החברה קיבל בשנת 5111 החלטה להפריש עד 5.1% מרווחי הקבוצה לצרכי תרומה לקהילה, לפעילויות של תמיכה, חינוך ועזרה לנוער במצוקה. להלן תאור תמציתי של הפעילויות עבורן תורמת החברה: מועדונית לנוער ברמלה - במהלך שנת 5000 נפתחה במימונה של החברה מועדונית לנוער ברמלה. במועדונית מבלים מידי יום, מתום הלימודים ועד שעות הערב כ - 10 בני נוער מכיתות ה' ועד ח' המקבלים עזרה בלימודים, הדרכה בכיתת מחשב, "ציונות" וכן ארוחת צהריים חמה וארוחת ערב. החברה מממנת באופן שוטף את כל הפעילות במועדונית, לרבות טיולים בחופשות הקיץ, ביקורים במוזיאונים וכו'. מועדונים לנוער ברחובות - בפברואר 5005 נפתחה במימונה המלא של החברה מועדונית נוער נוספת ברחובות לכ - 10 ילדים. גם במועדונית זו מופעלת תכנית הדומה לתכנית במועדונית שהוקמה ברמלה. 757

30 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי גופים אחרים - החברה תורמת בקביעות למספר גופים נוספים העוסקים בעיקר בחינוך ובשיפור איכות החיים של נוער הנמצא במצוקות שונות, כגון ילדים אוטיסטים, ילדים חולי סרטן וילדים חסרי בית. להלן פירוט הסכומים שנתרמו בפועל בשנים האחרונות: מועדונית רמלה מועדונית רחובות גופים אחרים סך תשלומים בפועל שנת 5005 אלפי ש"ח שנת 5005 אלפי ש"ח שנת 5000 אלפי ש"ח בכוונת החברה להמשיך ולממן פעילויות אלו באופן שוטף בשנים הקרובות." 1( בנק אינווסטק )ישראל( בע"מ )בנקאות( "בשנת 5005 החל הבנק בתפעולו השוטף של בית הנוער "אינווסטק - קדימה". בית הנוער מקנה מסגרת ערכית וחינוכית מלאה לילדים מעוטי יכולת תוך ליווי לימודי צמוד. בית הנוער מונה כ - 00 ילדים בגילאי בתרומה 755

31 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הכספית של הבנק בשנת 5005 נכללו 31 אלף ש"ח למטרת שיפוץ המבנה )בנוסף ל - 41 אלף ש"ח אשר שולמו בשנת 5005( וכ אלף ש"ח לתפעולו השוטף של בית הנוער. במסגרת פרוייקט זה, במהלך שנת 5005 נערכו פעילויות תרבות רבות בשיתוף עובדי הבנק. כל זאת לצד הפעילות השבועית השוטפת של עזרה בשיעורי בית, ותרומת ציוד יום יומית למחסן הציוד אשר הוקם במקום ומעניק לנזקקי השכונה ביגוד וציוד ביתי רב. לצד כל אלה נעשים פרוייקטים מיוחדים, כגון: איסוף מצות לנזקקים בפסח, תרומת ציוד חשמלי למשפחה מהשכונה שנדרשה לכך ועוד. סך התרומות של הבנק בשנת 5005 הסתכם ב אלפי ש"ח, מתוכם 141 אלפי ש"ח לעמותת "קדימה" כמוזכר לעיל. כמו כן, הבנק תורם לפרוייקט "הזנק" תרומה חד פעמית של 540 אלף ש"ח עבור כפר הנוער "נווה הדסה" במטרה לעזור לילדי עולים להגיע לכדי סיום תעודת בגרות מלאה תוך לימוד צמוד ואינטנסיבי." 755

32 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 1( בנק הפועלים בע"מ )בנקאות( "האסטרטגיה והחזון כחלק מהחזון, מהאסטרטגיה ומהערכים של קבוצת בנק הפועלים, רואה עצמו הבנק מחויב למעורבות פעילה ומובילה בחברה ובקהילה, לצד המנהיגות העסקית והיוזמה בתחום הכלכלי. מעורבות זו היא חלק מתפיסה ניהולית מתקדמת הגורסת כי גוף אשר פועל בתוך קהילה ושואב מתוכה את עובדיו ואת לקוחותיו כאחד - הינו חלק ממנה וכגורם מוביל עסקית, עליו גם לחזק, להוביל ולתרום לשינוי בה. ברוח פילוסופיה עסקית זו, מתנהלת בבנק פעילות קהילתית מגוונת ורחבת היקף, אשר מוצאת ביטוי במעורבות חברתית בתרומות כספיות ובפעילות התנדבותית עניפה, בה לוקחים חלק ההנהלה והעובדים גם יחד. הפעילות במסלול הקהילתי הינה גורם חשוב בתחושת "גאוות היחידה" של העובדים. מעורבות קבוצת הבנק בקהילה הינה מגוונת ומתבטאת באמצעות מספר אפיקי פעולה ופרוייקטים: "קרן קידום" גופים נזקקים. - תורמת לקשת רחבה של 755

33 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל "מתן - הדרך שלך לתת" - עובדי הבנק והנהלתו נרתמו לפעילות במסגרת עמותת "מתן - הדרך שלך לתת" המגייסת תרומות של עובדים למגוון פרוייקטים חברתיים. "פועלים בהתנדבות" - פעילות התנדבותית עניפה של עובדי הבנק, בעידוד הנהלת הבנק, בצורה מאורגנת ובאופן עצמאי. "פועלים עם כוחות הביטחון" - ייזום והשתתפות של הבנק באירועים חד פעמיים, על פי צו השעה. בשנת 5005 יזמו הנהלת הבנק ועובדיו את מבצע ההזדהות בשם "פועלים עם כוחות הביטחון". חסויות בעלות אופי חברתי - מדי שנה תורם הבנק מחשבים וציוד למוסדות חינוך, בריאות ולעמותות שונות. "משכן זה בית" - פרוייקט המשלב פעילות התנדבותית של הנהלת בנק משכן ועובדיו, לצד תרומות כספיות, לטובת יעדים מועדפים שנבחרו בשכונת פרדס כץ בבני ברק. באמצעות אפיקי פעולה אלה, ובאמצעות מגוון הפרוייקטים שקבוצת הבנק מקדמת, הסתכמה המעורבות החברתית של הקבוצה בשנת 5005 בשווי כספי של 1.3 מיליון ש"ח. 755

34 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי "קרן קידום" - התרומות הכספיות לגופים הרבים הנתמכים על ידי קבוצת הבנק נעשות באמצעות "קרן קידום". התרומות ניתנות לגופים אשר עונים על קריטריונים שנקבעו כחלק ממדיניות תרומות הקרן. כבשנים עברו, גם בשנת 5005 תרמה "קרן קידום" למספר רב של תחומים, ביניהם: סיוע לילדים ולנוער, חיזוק אוכלוסיות חלשות ותמיכה במוסדות חינוך, תרבות, רווחה, בריאות ומדע. באמצעות הקרן תורם הבנק למוסדות להשכלה גבוהה, להענקת מלגות לסטודנטים ולתלמידים נזקקים, למימון יוזמות של העשרה וקידום חינוכי בקרב ילדים ונוער, וכן לילדים המאושפזים בבתי חולים והזקוקים לסיוע מיוחד כדי להתקדם בלימודיהם. "קרן קידום" גם תורמת למוזיאונים ברחבי הארץ, כשהיא מתקדמת בתוכניות העשרה לילדים ולנוער, באמצעות פרוייקטים חינוכיים חדשניים. הקרן מסייעת להפעלת סדנאות בבתי ספר יהודים וערבים ברחבי הארץ, לקידום ההבנה והדו-קיום בין העמים ולעידוד הסובלנות והדמוקרטיה. תחום חשוב נוסף לו תורמת "קרן קידום" בקביעות הוא תחום הבריאות. "קרן קידום" תומכת במספר מרכזים רפואיים, והתרומות העיקריות מיועדות לשיפור תנאי הטיפול והאישפוז של החולים. 775

35 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל כמו כן, מקדמת הקרן פרוייקטים שמטרתם שילוב אוכלוסיות עם מוגבלויות בחיי הקהילה. בנוסף, תורמת הקרן לעמותות, המסייעות בהגשמת משאלות של ילדים חולי סרטן. קבוצת הבנק תרמה בשנת 5005 באמצעות "קרן קידום" סך של 1,531 אלפי ש"ח לגופים שונים. "מתן - הדרך שלך לתת" )להלן: "מתן"( - מאז שנת 5111 נרתם הבנק לפעילות למען הקהילה בשיתוף עם עמותת "מתן - הדרך שלך לתת". באמצעות "קמפיין מתן" נחשפים עובדים מתנדבים לצרכי הקהילה ולחשיבות הנתינה ומביאים מסר זה לחבריהם, כאשר המודל מבוסס על שותפות בין ההנהלה והעובדים במקום העבודה. כל תרומת העובדים וההנהלה ל"מתן" מיועדות למיגוון רחב של נושאים חברתיים במטרה לסייע ולחזק קבוצות חלשות בחברה. בממוצע תורמים כ מעובדי הבנק ל"מתן" מדי שנה. התרומות מחולקות בתהליך ייחודי על פי סטנדרטים של ניהול תקין ואפקטיביות, ועובדי הבנק נוטלים חלק כמתנדבים בועדת ייעוד הכספים של "מתן", המחליטה על חלוקת הכספים בקהילה וכ"משקיפי מתן", המסייעים בתהליך הבקרה על השימוש בכספי התרומות. "מתן" מחוייבת להעביר את התרומות לעמותות או לנושאים חברתיים על פי בחירת העובד. 771

36 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בשנת 5005 נרתמו עובדי הבנק ל"קמפיין מתן" ותרמו באופן אישי סך של 5,115 אלפי ש"ח. הנהלת הבנק השלימה את תרומת העובדים ל"מתן" ותרמה, באמצעות "קרן קידום", סכום נוסף של 5,000 אלפי ש"ח, ובסך הכל בשנת 5005 תרמו העובדים והנהלת הבנק ל"מתן" סך של 5,115 אלפי ש"ח. "פועלים בהתנדבות" - הבנק מעודד את פעילות ההתנדבות של עובדיו, אף מציין את העובדים המצטיינים בתרומתם לקהילה. הנהלת הבנק בשיתוף עם ועד העובדים העניקו לראשונה בשנת 5005 אות הוקרה מיוחד לעובדים שהצטיינו בפעילות התנדבותית למען הקהילה. חלוקת אות זה הפכה למסורת בבנק, ובשנת 5005 חולק האות בשנית. מטרת חלוקת האות הינה לעודד רבים מעובדי הבנק המתנדבים באורח קבע במוסדות שונים הפועלים בקהילתם, כגון: בתי אבות, בתי חולים ומוסדות סיעודיים אחרים. הנהלת הבנק החליטה כאמור כי אות "פועלים בהתנדבות" יוענק מדי שנה. במהלך הרבעון השני של שנת 5005, בנוסף לתעודת הוקרה תרם הבנק בשם כל אחד מחמשת המצטיינים הראשונים סכום של 50,000 ש"ח לטובת עמותה או מוסד לפי בחירת העובד. בגין חמשת העובדים המצטיינים האחרים העביר הבנק תרומה של 1,000 ש"ח בשם כל עובד מצטיין. 772

37 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל "פועלים עם כוחות הביטחון" - על רקע האירועים הבטחוניים, ובעיקר על רקע מבצע "חומת מגן", יזמו הנהלת הבנק ועובדיו בחודש אפריל 5005 את מבצע ההזדהות בשם "פועלים עם כוחות הבטחון". במסגרת המבצע חולקו אלפי חבילות שי אשר הוכנו על ידי העובדים ובני משפחותיהם, לחיילים הלוחמים, 50 משאיות, בליווי מתנדבי הבנק, יצאו לשטח לחלוקת השי, באמצעות אנשי קשר של צה"ל פקדו המתנדבים גם את בתי החולים וחילקו שי לחיילים הפצועים. בסך הכל חולקו במבצע זה כ - 51 אלף חבילות שי. 5 עלות הפרויקט מוערכת בסכום של כ - מיליון ש"ח. חסויות בעלות אופי חברתי - הבנק מעורב בפעילויות חברתיות שונות, אל מול הקהילה באמצעות מתן חסויות בעלות אופי חברתי, ובעיקר בטיפוח המצויינות בספורט, מימון ארועי תרבות וסיוע למוסדות בריאות. באמצעות פעילויות אלה העביר הבנק בשנת 5005 לקהילה סך של 5,101 אלפי ש"ח. תרומת מחשבים וציוד - הבנק מודע לחשיבות הרבה הקיימת בהשקעה טכנולוגית בחינוך ובקידום ילדים ובני נוער, ועל כן תורם מאות מחשבים וציוד מדי שנה. בשנת 5005 תרם הבנק 151 מחשבים ומדפסות. 775

38 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי "משכן זה בית" - פרוייקט המשלב פעילות התנדבותית של הנהלת בנק משכן ועובדיו לצד תרומות כספיות לטובת יעדים מועדפים שנבחרו בשכונת פרדס כץ בבני ברק. בין היעדים שנבחרו, שיקום ושיפוץ מועדוניות לילדים, שיקום ושיפוץ מועדון הג'ודו ומגרש המשחקים וכיוצ"ב. הפעילות נערכה בשיתוף עם עירית בני ברק. עלות הפרוייקט הסתכמה ב אלפי ש"ח. " 1( בנק לאומי לישראל בע"מ )בנקאות( "לאומי אשר נוסד כחלק מהחזון הציוני פועל מאז הקמתו לפיתוח המשק, החברה והקהילות בהן הוא פועל. לאומי מעורב בקהילה ובחברה ותומך בהשגת מטרות חשובות בתחומים חברתיים שונים, חינוך, תרבות, רפואה, קהילה ועוד. 1 תרומת הבנק לקהילה מבוצעת ב - דרכים עיקריות: תרומות באמצעות מוסדות ועמותות הפועלים לקידום פרוייקטים חברתיים שבמרכזם רווחה וחינוך ילדים ובני נוער. - באמצעות מתן חסויות לפעילויות חינוכיות ותרבותיות התורמות ללקוחות הבנק ולמוסדות תרבות בארץ ובעולם

39 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מעורבות של עובדים ומנהלים בבנק בפרוייקטים חברתיים על ידי השקעה של זמן ומשאבים אחרים לטובת הפרוייקטים. - לאומי מעניק תרומות לתמיכה בפנימיות ובמוסדות חינוך המטפלים בילדים ובני נוער אשר נאלצו להיפרד ממשפחותיהם. תרומות לתרבות ואומנות על ידי סיוע, לקיום פסטיבלים ופעילות אומנותית בתחומי התיאטרון והאופרה והאומנויות הפלסטיות. לאומי מעניק חסות לפרוייקט "יזמים צעירים ישראל" - תוכנית חינוכית לבני נוער המתנהלת בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים ברחבי הארץ. התוכנית מאפשרת לבני הנוער ללמוד באופן מעשי ליזום ולנהל עסקים. התלמידים מקימים חברה, מפתחים ומשווקים מוצרים ושירותים, ומגייסים הון תוך כדי לימוד פרקים בניהול עסקים בהנחיה של אנשי מקצוע. בתוכנית משתתפים אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ במגזר היהודי כולל עיירות הפיתוח ובמגזר הערבי. לאומי היה שותף להקמת הפרוייקט ומלווה אותו מיום הקמתו בשנת לאומי אחרי - בשנת 5005 ציין הבנק 500 שנה להיווסדו, ולרגל שנת ה - 500, החליט הבנק לקחת על עצמו מחוייבות נוספת ולהעמיד אמצעים מוגדלים לטובת פרוייקטים שיסייעו 777

40 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי לצימצום הפערים החברתיים על ידי מתן הזדמנות לבני נוער לרכוש השכלה, הרגלי למידה ויכולות אחרות שיאפשרו להם להצליח בשרותם הצבאי ובאוניברסיטה. למטרה זו הקים הבנק קרן חדשה - "לאומי אחרי - קרן המאה למען דור המחר" באמצעותה הבנק משקיע משאבים רבים בפיתוח והדרכת בני נוער ובמתן כלים אשר יסייעו בידיהם להשתלב בהצלחה בחברה בישראל. הפרוייקטים מתמקדים בהקניית מיומנויות חברתיות ולימודיות, בחינוך לערכים ולמעורבות חברתית ובעידוד מנהיגות אישית וקהילתית כדי לאפשר לאותם בני נוער לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. הפרוייקטים מבוצעים בשיתוף פעולה עם גופים מקצועיים, כגון: אוניברסיטת בן-גוריון המפעילה את התוכנית לקידום הנגישות להשכלה גבוהה, אוניברסיטת חיפה המפעילה את התוכנית "בגרות לוקחת אותך קדימה" המופעלת גם בקרב הציבור הערבי, אוניברסיטת בר-אילן המפעילה פרוייקט לשדרוג תלמידים במתמטיקה מ - 1 יחידות לימוד ל - 1 ו - 1 יחידות לימוד, המרכז הבינתחומי בהרצליה המפעיל פרוייקט חונכות לתלמידים חלשים ועמותת נוער מוביל שינוי המפעילה פרוייקט להכשרת מנהיגות צעירה בקרב בני נוער ומרכזי בגרויות ברחבי הארץ. אלפי בני נוער כבר משתתפים בפרוייקטים בכל רחבי הארץ - בצפון, בדרום ובמרכז - יהודים, בדואים, דרוזים וערבים, דתיים וחילוניים, עולים וותיקים. 775

41 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל במהלך שנת 5005 תרמה קבוצת לאומי והעניקה חסויות למטרות חברתיות בהיקף של כ - 0,041 אלפי ש"ח, מתוכם סך התרומות הינו כ - 5,114 אלפי ש"ח )מזה בבנק כ - 5,411 אלפי ש"ח(. בנוסף, ניתנו התחייבויות לתרומות לשנים הבאות בסכום של כ - 5,340 מיליון ש"ח. שהעניקה והחסויות התרומות היקף להלן לפי התפלגות הנושאים 5005 הקבוצה בשנת הבאים: חינוך ילדים ונוער - סך של כ - 5,513 אלפי ש"ח. בריאות - סך של כ אלפי ש"ח. תרבות - סך של כ - 5,310 אלפי ש"ח. קהילה וחברה - סך של כ - 5,311 אלפי ש"ח ההחלטות על יעוד התרומות וגובה הסכומים מתקבלות על ידי ועדת התרומות של הבנק, שחבריה מתמנים על ידי המנכ"ל הראשי ותרומות בסכומים גבוהים מובאים לאישור הדירקטוריון. הבקשות לתרומות נדונות ונשקלות בקפדנות וביסודיות, על פי קריטריונים אובייקטיביים. בכוונת הנהלת הבנק להמשיך ולתרום לקהילה גם בשנים הבאות. " 775

42 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ וחברות מאוחדות שלו )בנקאות( )0 "הנהלת הבנק קבעה מסגרת תקציבית למתן תרומות. בשנת 5005 הוציאו הבנק וחברות הבת שלו כ אלף ש"ח לתרומות. התרומות ניתנו לכמה עשרות גופים הפועלים בתחומים שונים של סיוע לאוכלוסיות במצוקה ופעילות חברתית התורמת לקהילה. תרומות אלו הינן בנוסף לעלויות שנכללו, בשנת 5000 בעיקר, במסגרת מעורבותו של הבנק בקהילה בפרויקט "הזנק". פרויקט "הזנק" - דוח חברתי בשנת 5000 החליט הבנק הבינלאומי להקצות חלק מרווחיו לפעילות הקשורה במעורבות חברתית, מתוך הכרה כי חובתו החברתית והמוסרית של ארגון כלכלי לתרום לרווחתה וקידומה של החברה בה הוא פועל. חובה זו מקבלת חיזוק מיוחד בימים קשים אלה לכלכלה ולחברה בישראל. במסגרת זו בחר הבנק להקים פרויקט חברתי מוביל בתחום החינוך של בני הנוער, מתוך תפיסת ההשכלה ככלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים וכמנוף לקידומם של בני נוער. במסגרת מדיניות זו של מחוייבות לעשייה ומעורבות בתחום החברתי, הוקם בשנת 775

43 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הלימודים תשס"א, ביוזמת הבנק הבינלאומי פרויקט "הזנק". מטרת הפרויקט הינה: לקדם בני נוער מאוכלוסיות חלשות )בכיתות החטיבה העליונה( ולסייע להם בקבלת תעודת בגרות מלאה, המהווה מפתח להמשך לימודים אקדמיים והשתלבות בעולם התעסוקה. הבנק הבינלאומי רואה חשיבות רבה בהובלתו הישירה של הפרויקט, מתוך רצון ליצור זיהוי ברור של הפרויקט החברתי עם הבנק, ובכך לשלוט בהגדרות היעדים, המטרות ואופן הפעלת הפרויקט, על בסיס תפיסת בעלי השליטה בבנק והנהלתו. ההשקעה בחינוך בני נוער הנעשית בשילוב עם מורים, הורים וגורמים נוספים, המעורבים בפרויקט חינוכי רחב היקף ורב שנתי, נתפסת כאחת ההשקעות הטובות של הבנק. השקעה כזו תוכל להשפיע בטווח הארוך ולסייע בשינוי פני החברה בישראל, לצד ערך מוסף מנקודת מבטו של הבנק הבינלאומי, הרואה בבני נוער אלו ובגורמים הרבים המשיקים לפעילותו של הבנק בפרויקט הזנק, את לקוחות העתיד שלו. בנוסף, ממצב פרויקט זה את תדמיתו של הבנק הבינלאומי, גם כיזם לא רק בתחום הפיננסי, אלא כגורם מוביל גם בתחום החברתי. לתוכנית "הזנק" הוקצו עד כה כ - 51 מיליון ש"ח מרווחי הבנק. למימון הפעילויות שותפים בפרויקט גם גורמים נוספים כמו רשויות מקומיות, עמותות, קרנות וגורמים עסקיים. 775

44 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מטרות תוכנית "הזנק" הן: א( הגדלת מספר הזכאים לתעודת בגרות. ב( שיפור איכות תעודת הבגרות של התלמידים. ג( טיפוח האמונה של התלמיד ביכולתו להגיע להישגים. ד( העצמת בתי-הספר והקהילה כגורמים משמעותיים התומכים בבני הנוער. התלמידים המשתתפים בפרויקט "הזנק" מאותרים על ידי הרשות המקומית ובתי-הספר. צוות "הזנק" בונה בבית-הספר מערכת תגבורים שבועית הנגזרת מצרכי למידה ייחודיים של התלמידים ומותאמת לבחינות הבגרות אליהן הם ניגשים באותה שנה. הלימודים מתקיימים בשעות אחה"צ בבית-הספר או במבנים עירוניים בשכונות. הלמידה מתבצעת בקבוצות קטנות על ידי מורים מנוסים ומיומנים, העובדים בצמוד למורי בית הספר ומקבלים תמיכה וליווי מקצועי מהפרוייקט. בנוסף לתגבור הלימודי, מתקיימות במסגרת הפרויקט פעילויות טיפוח והעשרה שמטרתן לעודד ולהגדיל את אפקטיביות הלמידה ואת הצלחת התלמידים בבחינות. פעילויות אלו כוללות: 755

45 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ספורט אתגרי המכוון לחיזוק המוטיבציה והיכולת להתמודד עם אתגרים. - סדנאות עבודה קבוצתיות המיועדות לגיבוש ותמיכה בתלמידים. - פעילויות העשרה בתחומי מיומנויות למידה, מחשבים ואוריינות. - - פעילויות חברה ופנאי. סדנאות להורים המיועדות לחיזוק יכולתם לסייע ולתמוך בילדיהם בדרכם להשגת תעודת בגרות. - הנחיית צוות המורים בתחומי ההוראה בקבוצות קטנות וחיזוק אמונתם בתלמידים וביכולתם להוביל את התלמידים להצלחה. - הפעלת הפרויקט בישובים השונים נעשית בשיתוף עם הרשויות המקומיות, על פי הקריטריונים הבאים: רמה סוציו-אקונומית נמוכה, אחוז נמוך של זכאות לבגרות ומוטיבציה גבוהה למיצוי הפוטנציאל של בני הנוער בישוב. מחלקת החינוך ברשות המקומית שותפה בבחירת בתי הספר וכן שותפה בליווי וניהול הפרויקט במסגרת ועדת ההיגוי. 751

46 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפרויקט מנוהל בכל אחד ממוקדי הפעילות על ידי רכז "הזנק" וצוות הניהול של בתי-הספר השתתפו כ - בשנת הפעילות תשס"א תלמידים ב - 4 מקומות פעילות. 5,100 - השתתפו כ - בשנת הפעילות תשס"ב תלמידים ב - 53 מקומות פעילות. משתתפים במסגרת - בשנת הפעילות תשס"ג 55 - תלמידים ב 5,100 - פרויקט "הזנק" כ מקומות פעילות. פרויקט "הזנק" פועל בכל הארץ במגוון מגזרים בחברה הישראלית: יהודים, ערבים, בדואים, דתיים, חילוניים, עולים, ותיקים, עירוניים ובני מושבים. תלמידי "הזנק" ניגשו בשנים תשס"א ותשס"ב לכ - 1,100 בחינות בגרות. על-פי ממצאי דוח מכון סאלד לשנת תשס"ב: כ - 41% מתלמידי "הזנק" עברו את בחינות הבגרות בציון "עובר". אחוז תלמידי "הזנק" שעברו בהצלחה את בחינות הבגרות היה דומה או גבוה מאחוז העוברים אותן ברמה הארצית. מניתוח שאלוני ההערכה שמולאו על ידי תלמידים ומורים שהשתתפו בתוכנית "הזנק" עולה כי: התלמידים דיווחו על תרומתה המשמעותית של התוכנית להעלאת השיגיהם הלימודיים, ועל הגברת הביטחון העצמי שלהם בעקבות התוכנית. 752

47 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אף ציינו שינוי חיובי באקלים הבית-ספרי בעקבות התוכנית. מורי הפרוייקט ציינו כי תדמיתם של התלמידים בעיני עצמם השתפרה וכי הציפיות של המורים מהתלמידים עלו בעקבות השתתפותם בתוכנית. המורים דיווחו על עליה בהישגי התלמידים שהשתתפו בתוכנית ועל השפעה חיובית של הפרויקט על כלל בית הספר, השפעה שביטוייה העיקריים הם: שיפור ניכר באוירת הלימודים בבית הספר ובחדר המורים. - דוח הערכת פעילות "הזנק" בשנת הלימודים לשרת 5001 תשס"ב הוגש בראשית שנת החינוך. - - שיתוף עובדי הבנק. הנהלת הבנק בשיתוף עם ועדי העובדים החליטו על מודל של אימוץ מקום פעילות של פרויקט "הזנק" על ידי סניף של הבנק הבינלאומי באזור. בכל סניף העובדים הבוחרים להתנדב לפרויקט "הזנק", נפגשים עם הצוות הניהולי של הפרויקט בבית-הספר ומחליטים יחדיו על אופי ההתנדבות ושיתוף הפעולה בין הסניף לבית-הספר, בהתאמה לצרכי בית-הספר ויכולות הסניף

48 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי תחומי הפעילות שאותרו: השתתפות עובדי הבנק באירועים וטקסים בבית-הספר. - מתן הרצאות לתלמידי בית-הספר בנושאי כלכלה ובנקאות. - - יוזמות של פעילות חברתית משותפת. - איסוף ספרים להעשרת ספריית בית-הספר. השתתפות בימי גיוס לשיפור חזות בית-הספר וכד'. - מעורבות הנהלת הבנק בפרויקט: פרויקט "הזנק" הוקם על ידי ההנהלה הבכירה של הבנק. הוקמה ועדת היגוי לפרויקט ובה שותפים: הנהלת הבנק, דירקטורים בכירים ומנהלי הפרויקט שהינם בעלי ניסיון רב והכשרה בתחום החינוך. - - ועדת ההיגוי מעורבת ומלווה באופן שוטף את הפרויקט במפגשים דו-חודשיים. - הנהלת הבנק שותפה בגיוס עסקים ואנשי עסקים לפרויקט

49 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הנהלת הבנק שותפה בקביעת מדיניות יחסי הציבור והפרסום של הפרויקט. - הגורמים המעורבים בפרויקט "הזנק" הינם: - משרד החינוך. רשויות מקומיות המשתתפות ב - Matching וחברות בועדת ההיגוי בכל מקום פעילות. - אגודות וקרנות: האגודה לקידום החינוך - קרן רש"י. - עמותת חלון. - קרן גלנקור. - - גורמים אחרים: - חברות, גופים עסקיים ואנשי עסקים פרטיים שחברו לבנק הבינלאומי במימון התוכניות והפעילויות הנעשות במסגרת פרויקט "הזנק". - תוכנית "הזנק- עתידים" בשנת תשס"ג הצטרפה "הזנק" לתוכנית "קדם עתידים" המשותפת לצה"ל )חיל המודיעין( ועמותת עתידים. תוכנית עתידים נועדה לשלב בוגרי תיכון מצטיינים מעיירות פיתוח בלימודי העתודה של 757

50 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי צה"ל בתחומי המדעים, וזאת, בתנאים משופרים ויחודיים הניתנים לתלמידים המשתתפים במיזם. תוכנית "הזנק עתידים" פועלת לשיפור איכות תעודות הבגרות של תלמידים בעלי פוטנציאל לימודי גבוה, הלומדים בבתי-ספר תיכונים בפריפריה במגמות מדעיות. מטרות התוכנית "הזנק עתידים" הרחבת מעגל התלמידים שיסיימו את לימודיהם עם תעודת בגרות איכותית )1 יחידות במקצועות המדעיים(. - מתן הזדמנות אמיתית ושווה לבני הנוער מהפריפריה להתקבל לפקולטות המבוקשות באוניברסיטה בתחומי המדע והטכנולוגיה, במטרה להשתלב בעתיד בתפקידים ובמקצועות יוקרתיים במסגרת הצבאית והאזרחית. - הגברת המוטיבציה בקרב הנוער להשתלב בלימודים אקדמיים במקצועות ההנדסה והמדעים. - הגדלת הסיכויים של תלמידי התוכנית להצטרף בסיום לימודיהם ל"עתידים" - מסלול של עתודה אקדמאית הנועד להכשיר את התלמידים שסיימו את הלימודים האקדמיים לפני שירותם הצבאי, לתפקידים - 755

51 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל פיקודיים בצה"ל, ולשלבם במערך משרתי הקבע למספר שנים. שותפים לתוכנית "הזנק-עתידים": צה"ל וחיל המודיעין. עמותת עתידים. רשויות מקומיות המשתתפות במימון הפרויקט וחברות בועדת ההיגוי בכל מקום פעילות פרויקט הזנק עתידים מקיף כיום כ - תלמידים ב - 53 ישובים". יצויין כי פרויקט הזנק זכה באות גלובס בשנת ( החברה לישראל בע"מ )השקעות ואחזקות( "הדירקטוריונים של החברה, של קבוצת כי"ל, של טאואר ושל צים, גיבשו תוכנית אסטרטגית לפרויקט של מעורבות חברתית וקהילתית של הקבוצה. הדירקטוריונים אישרו בעבר פרוייקט דגל מרכזי- ארצי והוא אימוץ רשת מועדוניות לילדים בסיכון שמופעלות על ידי משרד החינוך ומשרד העבודה. החברות בחרו בפרויקט זה מתוך רצון להתמקד ומתוך שאיפה להיות אחד הגורמים המשפיעים בתחום המעורבות החברתית קהילתית. 755

52 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הקבוצה מסייעת בפיתוח טיפול מועדוניות בדרום ובצפון הארץ, הן באמצעים חומריים )כסף וציוד( והן באמצעות קשר פעיל והדוק של עובדי הקבוצה וגימלאיה, שמלווים את פעילות המועדוניות באמצעות השקעת שעות התנדבות שלהם. מועדונית היא מסגרת טיפולית ביסודה ומהווה מודל לבית מאורגן, במודל נכון של משפחה, ומיועדת לילדים בסיכון בגילאי הילדים השוהים במסגרת זו מוגדרים כילדים בסיכון, שהוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם במשך היום מסיבות שונות, כגון: מצב כלכלי קשה, אלימות, הזנחה, חוסר תפקוד ועוד. לאחר תקופת הפיילוט בשנת 5005, גדל בשנת 5005 מספר המועדוניות שאמצו בעיקר ביישובי הפיתוח, כמו: ירוחם, באר-שבע, דימונה, ערד, קרית אתא, מגדל העמק וכן בחיפה )שם נעשית הפעילות בשיתוף עם חיל הים(. ההיקף הכספי של התרומה בכל מועדונית הינו כ - 10 אלפי ש"ח במישרין ובנוסף, אלפי שעות התנדבות וציוד רב שנתרם על ידי גופים עמם הקבוצה בקשרים. כמו כן, במסגרת המעורבות של הקבוצה בקהילה, המירו חלק מהחברות את השי שנהגו להעניק לעמיתים בחגים, לחבילות מוצרי מזון ותווי שי למשפחות נזקקות בערי הפיתוח. בנוסף, תרמה החברה הן כסף והן שווי כסף לאגודות שונות ביניהן: האגודה לילדים 755

53 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אוטיסטיים, האגודה למען החייל, המועצה לילד החוסה, ית"ד )ילדים עם תסמונת דאון( וכן סיוע ותרומות כספיות לבתי חולים ולפעילויות חברתיות שונות. סך התרומות של הקבוצה כולה בשנת החשבון הסתכמו לכ - 1,100 אלף ש"ח, מתוכם סך של כ אלף ש"ח מהווה את התמיכה הישירה של הקבוצה במועדוניות. " 4( הראל השקעות )ביטוח( "החברות המאוחדות של הראל השקעות תרמו לטובת הקהילה בשנת 5005 סך 5,551 אלפי ש"ח. 5,050 אלפי ש"ח מהסך האמור משולמות ל"קרן מ.א.ה" )על שם מרגוט וארנסט המבורגר ז"ל(, שהינה עמותה שקיבלה את אישור רשויות המס לקבל תרומות מגופים שונים ולחלקן בין גופים נזקקים בהתאם לשיקול דעת וועד העמותה, שחבריה בעלי עניין בחברה. מדיניות וועד העמותה היא לחלק את הכנסותיה בעיקר לגופים כלהלן: עמותות התומכות בילדים חריגים, עמותות בתחום העזרה הרפואית לנזקקים ולמקרים חריגים, עמותות התומכות באמנות ותרבות, עמותות ספורט, אוניברסיטאות ופעולות לעידוד רכישת הידע בביטוח בישראל. יתר התרומות שולמו במישרין על ידי חברות הקבוצה, אף זאת בהתאם למדיניות האמורה." 755

54 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חברת השקעות דיסקונט בע"מ )השקעות ואחזקות( )1 "החברה רואה בתרומה ובסיוע לקהילה בישראל מרכיב שראוי לשלבו במסגרת מכלול הפעילויות של החברה. על פי מדיניות התרומות של החברה היא נוהגת לתרום בעיקר לפרויקטים וארגונים שמטרתם לסייע ולקדם פעילויות בתחומי החינוך והבריאות. לאור המצוקה הכלכלית של משפחות רבות בישראל, החליטה החברה למקד את פעילות התרומות שלה בשנת 5001 גם בתחום הרווחה. במהלך שנת 5005 תרמה החברה סכום כולל של כ אלף ש"ח לפרויקטים וארגונים שונים, מתוכו כ אלף ש"ח בתחום החינוך, כ - 31 אלף ש"ח בתחום הבריאות וכ אלף ש"ח בתחומים אחרים. בתאריך המאזן היו לחברה התחייבויות קיימות והבנות למתן תרומות עתידיות בסכום כולל של כ - 10 אלף דולר בעיקר עבור פרויקטים וארגונים בתחומי החינוך." "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ וחברות מאוחדות )בנקאות( )50 755

55 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל "במסגרת מדיניותו למעורבות חברתית, פעל הבנק במהלך השנה, בשני מישורים: באחד, תמך הבנק, תוך גילוי מעורבות פעילה של עובדיו, במועדוניות ומרכזי נוער ברחבי הארץ, בשיתוף פעולה עם גורמי קהילה ורשויות מקומיות, לקידום צורכיהם החינוכיים והאישיים של תלמידים הזקוקים לכך. השנה התמקדה הפעילות, בין השאר, בערים: באר שבע, אור יהודה, נצרת עלית וחיפה. סך פעילות זו הסתכמה בחצי מיליון ש"ח. במישור השני פעל הבנק במסגרת קרן טפחות שמטרותיה הינן בעיקר הקמת קרנות לתרומות למוסדות ומפעלי צדקה, מוסדות לנזקקים ולנצרכים, מוסדות ומפעלי חינוך, תרבות, אמנות, ספורט ובריאות. כמו כן, מטרת הקרן הינה להקים ולקיים שירותי צדקה, סעד, תרבות, בריאות וכן לעזור במחקרים. בהתאם למטרות הנ"ל ובכפוף לסמכויות מאשרת ועדת תרומות, בראשותו של מנכ"ל הבנק, תרומות לגופים ציבוריים ומוכרים הפועלים בתחומים השונים של החיים. בשנת 5005 הגיע היקף התרומות שניתנו במסגרת הקרן לסך של כחצי מיליון ש"ח. פעילות הבנק במסגרת המעורבות החברתית והתרומה לקהילה הסתכמה בשנת 5005 בכמיליון ש"ח." 751

56 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי כימיקלים לישראל בע"מ )חברה מקבוצת החברה לישראל( )כימיה, גומי ופלסטיק( )55 "קבוצת כי"ל ממקדת את פעילותה בתחום המעורבות הקהילתית באזורים בהם גרים מרבית העובדים בחברות כי"ל, מתוך הכרה בצורך להיות מעורבים ולסייע בצרכי הקהילה, בשיתוף והעשרה, הן של התושבים והן, באופן הדדי, של העובדים. במסגרת זו פעילים - קבוצת כי"ל ועובדיה, בעיקר בישובי הפיתוח בנגב, בדימונה, ירוחם, ערד ובאר שבע ובצפון - בקרית אתא. כי"ל ממקדת פעילותה בעיקר בנגב בקרב ילדים מוגבלים, ילדים ונשים במצבי סיכון, אוכלוסייה בקשיים סוציו אקונומים קשים ואוכלוסייה נזקקת ובעלת צרכים רפואיים מיוחדים. סך התרומות הכספיות של קבוצת כי"ל בשנת 5005 הסתכם בכ מיליון ש"ח )113 אלף דולר(. להלן נתאר בתמצית את הפרוייקטים המרכזיים שהחברות בקבוצת כי"ל, ציבור המנהלים, העובדים וילדיהם וכן הגמלאים מעורבים בהם: "אימוץ" מועדוניות הדירקטוריונים של החברה לישראל, כי"ל ושל חברות הבת בכי"ל גיבשו בשנת 5005 תוכנית אסטרטגית לפרוייקט מעורבות חברתית וקהילתית של הקבוצה. פרוייקט הדגל המרכזי- 752

57 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הארצי שנבחר הינו "אימוץ" רשת מועדוניות לילדים בסיכון. מועדונית היא מסגרת טיפולית המהווה מודל לבית מאורגן, במודל נכון של משפחה, ומיועדת לילדים בגילאי הילדים השוהים במסגרת זו מוגדרים כילדים בסיכון, שהוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם במשך היום מסיבות שונות, כגון: מצב כלכלי קשה, אלימות, הזנחה, חוסר תפקוד ועוד. על פי החלטת הדירקטוריונים בקבוצת כי"ל, תסייע קבוצת כי"ל, במשך 1 שנים, לפיתוח וטיפוח המועדוניות, הן באמצעים חומרים )כסף וציוד( והן בתכנים חינוכיים וערכיים באמצעות קשר פעיל והדוק של עובדי כי"ל וגימלאיה, שמלווים את פעילות המועדוניות. חברות כי"ל "אימצו" ישובים ספציפיים בנגב ובצפון הארץ ובכל חברה, אנשי מתקני היצור או האגפים, "אימצו" את אחת מהמועדוניות בישוב שהחברה מאמצת. בשנת 5005 גדל מספר המועדוניות שאומצו על ידי כי"ל מ - 0 מועדוניות שהיו ב"פיילוט" בשנת 5005 ל - 50 מועדוניות בישובים ירוחם, באר שבע, דימונה וערד וכן 5 מועדוניות בקרית אתא. היקף התרומה הכספית בכל אחת מהמועדוניות הינה כ - 10,000 ש"ח לשנה. 755

58 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי התרומות במועדוניות כללו תרומות בעבודות של צוותי העובדים, תיקונים במבני המועדוניות, סידור פיסי, פיתוח סביבתי, זיווד המועדוניות במחשבים, כלי מטבח חשמליים נדרשים, במשחקים וספרים, וכן בפעילויות העשרה, טיולים, פעילויות בחגים ובחופשים. חברות הקבוצה תמכו במועדוניות בסכום של כ אלף ש"ח באופן ישיר, ובאלפי שעות התנדבות של עובדים. 755

59 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל היענות לנושאים נוספים תמיכה מרכזית נוספת של כי"ל, בסך של כחצי מיליון ש"ח, בשנת 5005 היא לבית החולים סורוקה בנגב, המשמש את עובדי כי"ל, המפעלים, המשפחות והקהילה בה פועלת כי"ל. מדי שנה מיעדים את התרומות להקמה, פיתוח, רכישה והצטיידות של אחת מחטיבות בית חולים סורוקה. ילדי העובדים בכי"ל מסייעים למשימות שונות בבית החולים בפעילויות בקיץ. קבוצת כי"ל ממירה את השי לחגים )ראש השנה ופסח( שהיה נהוג לשלוח לעמיתים וגורמים חיצוניים לחבילת מוצרי מזון ותווי שי ומקדישה אותו כתרומה למשפחות נזקקות בערי הפיתוח בנגב וכן כחבילות ממתקים לילדים חולי סרטן המאושפזים ומטופלים גם במסגרות יומיות במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. בנוסף, תרמה כי"ל, הן בכסף והן בשווה כסף, לאגודות סיוע שונות הפועלות בדרום הארץ. בשיתוף הועד למען החייל מאמצת קבוצת כי"ל יחידות צבאיות ובסיסים שונים, מקימה פעילויות משותפות ותורמת לרווחת החיילים. כי"ל היתה גורם מוביל בהבאת סניף "עינבל" לבאר שבע. עינבל )מקודם "מיטל"( הוא מרכז תמיכה בילדים נפגעי אלימות מינית. כי"ל התחייבה למימון פעילותו בסך כ - 10 אלף דולר לשנה, למשך 1 שנים. 757

60 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי כי"ל היתה היוזמת בהבאה לדרום של סניף ית"ד, ילדים עם תסמונת דאון, והתחייבה למימון פעילותו בסך 50 אלף דולר לשנה למשך 1 שנים )שהסתיימו בימים אלו והוארכו לאחרונה ב - 1 שנים נוספות על ידי ועדת הקשר עם קהילה של דירקטוריון כי"ל(. עובדי ומנהלי קבוצת כי"ל פעילים בגופים ציבוריים בקהילה בירוחם, בבאר שבע, דימונה וערד. גימלאי החברות משולבים אף הם בפעילות המועדוניות, ית"ד וגופים וולנטרים שונים. " 55( כרמית תעשיות ממתקים בע"מ )מזון וטבק( "עיקר התרומה לקהילה בשנת 5005 הופנתה לפעילות אגודת אל"י - האגודה להגנת הילד מפני התעללות פיזית, מינית ורגשית. במסגרת האימוץ, הרימו עובדי החברה תרומה חודשית באמצעות תלוש המשכורת. התרומות הועברו באופן מרוכז לאל"י, ברמה חודשית. כמו כן, נשלחה אספקה שוטפת של ממתקים למקלט החירום, לחלוקה במהלך ובסיום טיפול, וככל הנדרש. בנוסף, הוכן במשותף פרוייקט לראש השנה, שכלל הכנת חולצה על גביה הודפס ציור שצוייר על ידי אחד מילדי המקלט המטופל באל"י. החולצה חולקה על ידי אגודת אל"י כשי צנוע לראש השנה לתורמיה ועל ידי החברה, כשי צנוע לראש השנה לספקיה, לקוחותיה ונותני שירות אחרים. 755

61 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל במקביל לפעילות החברה מול אגודת אל"י, הרימה החברה תרומות לארגונים ו/או גופים שונים במהלך השנה. התרומות שניתנו לארגונים ו/או גופים שונים היו תרומות ממגוון מוצרי החברה. בין הארגונים ו/או הגופים להם הועברה תרומת ממתקים ניתן למנות: בית חולים "דנה", בית חולים "תל השומר" - תרומות ממתקים לחגיגת החנוכה; עמותת היל"ה - הושטת יד לנפגעי הטרור - תורמת ממתקים למשלוח חבילות שי למשפחות הטרור; סמינר "בית יעקב" - תרומת ממתקים ליריד שמטרתו סיוע בנישואי כלה; וראייטי - תרומת ממתקים למכירה ביריד; אגודת עזר מציון; סכום התרומות לארגונים ו/או גופים שונים בשנת 5005 הסתכם לסך של 11,110 ש"ח." 51( מבטח שמיר אחזקות בע"מ )השקעות ואחזקות( "נוהל התרומות שאושר על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה קובע כדלהלן: תרומות ינתנו רק למוסדות המוכרים על ידי מס הכנסה כמוסד ציבורי. גוף בודד לא יקבל מעל 51% מסך התרומות השנתי המאושר על ידי החברה. 100, תקציב התרומות השנתי יעמוד ע"ס ש"ח.

62 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי כל תרומה מעל לתקציב התרומות הנ"ל תשולם על ידי מנכ"ל החברה באופן אישי ותחייב את כרטיסו האישי בחברה. במהלך שנת הדוח תרמה החברה כ אלפי ש"ח, מתוכם נתרמו באופן אישי ע"ח משכורתו של מנכ"ל החברה כ - 10 אלפי ש"ח. מרבית התרומות נתרמו לטובת ארגוני רווחה וסעד, תוך מתן דגש על תרומות לארגונים למען רווחת ילדים. לשנת 5001 התחייבה מראש החברה על תרומה בסך כ - 11 אלפי ש"ח. " 51( מגדל אחזקות ביטוח בע"מ )ביטוח( "בהתאם להחלטת הדירקטוריון, מדיניות קבוצת מגדל הינה מתן תרומות המיועדות למטרות חברתיות מובהקות, בעיקר לארגונים הפועלים למען אוכלוסיות נזקקות. בשנת 5005 הגיע היקף התרומות ל מיליון ש"ח. סך של כ אלף ש"ח נתרם לפרוייקט תללים העוסק בתמיכה לימודית לילדים חולים מכל מגזרי האוכלוסיה הנעדרים מבית הספר מעל שלושה שבועות. 755

63 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל בנוסף, תרמה הקבוצה כ אלף ש"ח לעמותת עלם, המטפלת בנוער במצבי סיכון. במסגרת זו תרמה מגדל לאוכלוסיית העולים מחבר העמים ומאתיופיה, כ אלף ש"ח נתרמו לפרוייקט ארוחה חמה לילדי הגיל הרך בשכונות מצוקה ביפו בשיתוף קרן פרייס - ברודי ואוניברסיטת תל-אביב וכן לגורמים שונים אחרים. הקבוצה נותנת מעת לעת חסויות שונות לצרכי פרסום וחשיפה לצורך קידום עסקיה. החסויות אינן נכללות בתקציב התרומות. הדירקטוריון מודה להנהלות חברות הקבוצה, לעובדי הקבוצה ולסוכניה על תרומתם להישגיה." 51( קבוצת ברן )תעשיה ושרותים( החל משנת 5111, נושא התרומות והפעילות הקהילתית של הקהילה, והטיפול בהם קיבל תנופה בקבוצה, בין השאר על ידי מיסוד העניין, קביעת תקציב, הגדרת עובד בכיר הממונה )בין השאר גם( על תחום זה, שילוב עובדים נוספים ובני משפחותיהם למעגל הפעילות למען הקהילה..5" ערך התרומה לקהילה גם נכנס באופן רישמי ופורסם כחלק "מהצהרת הקבוצה" בתחום הייעוד, החזון והערכים שניסחה. התקציב השנתי לפעילות למען הקהילה הינו של מאות אלפי ש"ח לשנה, וגדל משנה לשנה. חלק מהתקציב הינו לתרומות.5 755

64 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי כספיות ישירות לגופים מכל הארץ הנזקקים ומוכרים על ידי הרשויות לצורכי קבלת תרומות, חלקו השני הוא בפעילות עובדים, שעיקרה המכריע הינה פעילות התנדבותית שנעשית מעבר ובנוסף לתפקידם ועבודתם הרגילה, וחלקו השלישי הוא ב"אימוץ" ממוקד של גופים יחידים )בית ספר, ארגון מתנדבים ארצי, תנועות נוער( ותמיכה בהם בנושא ספציפי - בד"כ בנושאי חינוך, חינוך מיוחד והמגזר הבדואי. בשנת 5005 נתרמו על ידי הקבוצה כ אלף ש"ח בתרומות ישירות לכ - 10 גופים, ממוצע של כ - 1,100 ש"ח לכל אחד מהגופים. בנוסף היו כ - 00 עובדים מעורבים באופן ישיר בפעילות ההתנדבות, בעלות כספית כוללת של כ אלף ש"ח. כמו כן תרמה הקבוצה תרומות שונות כגון ציוד מחשוב משומש, ריהוט משומש ואחרות, בשווה ערך כולל של כ - 11 אלף ש"ח..1 סה"כ, הוציאה החברה במהלך שנת 5005 כ- 151 אלף ש"ח לפעולות בתחום המעורבות בחברה ובקהילה. פעילות ההתנדבות האמורה התבצעה במגוון תחומים כגון: - הדרכות והוראות בתחום הטכנולוגיה והמידע במגזר הבדואי ובמגזר היהודי. 755

65 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל השתתפות בתפעול עמותות העוסקות באוכלוסיות במצוקה. - ליווי קייטנות של אוכלוסיות במצוקה בתקופת הקיץ על ידי ילדי עובדים. - עבודות שיפוץ ותמיכה במרכזים ומועדונים במגזרים השונים. - - ועוד... " 751

66 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 1. יישום התקנה בדבר תרומות התאגיד בדוחות הדירקטוריון ל רקע א. "כל ההתחלות קשות", ואכן, עם תחילתו של תהליך 8 הדיווח על הפעילות החברתית של החברות הציבוריות בישראל התברר כי הדרך המובילה אל שקיפות מלאה בתחום האחריות החברתית של עסקים ארוכה מהצפוי. רק 500 מתוך )15%( 010 החברות )ל ( אשר התבקשו לפרוס בפני קוראי הדוחות הכספיים את משנתם החברתית אכן התייחסו לתקנות החדשות. אולם, המשקיעים אשר מצאו את נחמתם באותן חברות יחידות סגולה נותרו מאוכזבים למראה רמת הדיווח הנמוכה אשר כללה איזכור של משפט בודד, ברוב המקרים, של סכום התרומה בלבד. 9 כפי שצוין בסקירת הדיווחים שערכנו במאמרנו אשתקד )בגין דוחות ל (, ניתן היה להבחין במגמת שיפור רחבה הן בתחום מספר החברות המדווחות והן בתחום איכות הדיווח. השנה שעברה מיום פרסום התקנות היוותה זמן התארגנות ראוי עבור החברות, אשר החלו לדווח אודות מדיניות מתן התרומות, תחומי מתוך כתבה של רו"ח ניר זיכלינסקי ורו"ח ירון אלעד )איסוף נתונים - צביה בן צבי( ממשרד שפורסמה, בין היתר, בבטאון רואה חשבון, יוני החברות הציבוריות אשר נסחרות בבורסה לניירות ערך בארה"ב )"המניות הדואליות"(, אינן מחוייבות לפרסם מידע אודות התרומות בדוח הדירקטוריון ולכן חברות כדוגמת "טבע" ו-"אלביט מערכות" לא נלקחו בחשבון במסגרת הנתונים בסעיף 1. בטאון "רואה חשבון", כרך נ"ב, חוב' מס' )115(, 5 יוני כמפורט בסעיף 5 האמור קודם לכן

67 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל התרומה הרלוונטים, אופן חלוקת הכספים ואף במקרים מסוימים על יישום אחריות חברתית כחלק מערכי החברה. הצצה חטופה על דיווחי החברות לשנת 5001, מאפשרת להכריז ללא ספק על "תחילתו של עידן השקיפות החברתית". אחת האסמכתאות המרכזיות להכרזה זו היא מידת המאמץ שנדרש על מנת לאתר בדוחות הדירקטוריון השנתיים משפט כדוגמת "היקף התרומות של התאגיד הסתכם לסך של X ש"ח בשנת 5001", אשר היה פופולרי ביותר בקרב החברות המדווחות בשנתיים החולפות. ניתן לומר, כי בוצעה עליית מדרגה כמותית ואיכותית כאחד, כיוון שהעליה במידת הפירוט בדיווחים לוותה, הן במספר רב יותר של חברות מדווחות והן בסכומי תרומה נכבדים יותר. ב. כ - 11 מיליון ש"ח הושקעו בקהילה 110 מתוך )33%( 130 החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב מילאו את חובת הדיווח האמורה בשנת 5001, לעומת 513 מתוך )14%( 051 בשנת 5005 ולעומת 500 מתוך )15%( 010 בשנת מתוך החברות שדיווחו, ציינו כי לא תרמו מכספם למטרות ציבוריות, לעומת 544 חברות אשר תרמו סכומים הנעים בין 500 ש"ח לבין 3.4 מיליון ש"ח. סך התרומות שנאספו בשנת 5001 )על פי הדיווח בדוחות( הסתכם לסך של 11,110 אלפי ש"ח, כ - 10 מיליון ש"ח יותר משנת 5005 )מתבסס על החברות שדיווחו בלבד(. 755

68 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 151 אלפי ש"ח הוא ממוצע התרומה לחברה תורמת בשנת 5001 לעומת אלפי ש"ח בשנת 5005 )עליה של 50%(. חשוב להדגיש כי התרומה החציונית היא 11 אלפי ש"ח לעומת 55 אלפי ש"ח אשתקד. ניתן להסביר את ההבדל בין הממוצע לחציון בכך שחלק מהחברות הגדולות תרמו סכומים נכבדים, ולכן הטו את הממוצע כלפי מעלה. ג. מה עם האיכות? כאמור לעיל, מרבית החברות המדווחות )בעיקר אלו אשר תרמו בסכומים משמעותיים( הפנימו כי מטרת הדיווח אינה תיאור מספרי ו"לאקוני" של סכומי התרומה, אלא שיתוף של קוראי הדוחות בנעשה בתחום החברתי-קהילתי בחברה. הגדילה לעשות, חברת "מכתשים-אגן" אשר מצהירה כי "לחברה מחויבות עמוקה לשיפור וקידום הקהילה בישראל". עוד מדווחת החברה כי "הפעילות למען הקהילה נעשית תוך מעורבות והטמעת ערכים של אחריות חברתית ואיכות הסביבה לעובדי החברה" ו"שהמוערבות בקהילה מבטאת ערכים בסיסיים לפעילות החברה כגון אחריות חברתית ( Social,)Responsibility השקעה בדור העתיד ועוד". הדיווח של "מכתשים-אגן" מסתיים בפירוט חלוקת 5,145 אלפי השקלים שתרמה החברה לתחומי התרומה השונים. ציון לשבח ניתן גם ל"חברה לישראל" אשר מתארת את תהליך בחירת אימוץ מועדוניות לילדים בסיכון כפרוייקט דגל מרכזי-ארצי, שילוב העובדים בקבוצת 755

69 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל החברות המרכיבות את ה"חברה לישראל" במסגרת הפרוייקט ויישומו לאחר תקופת נסיון והפקת לקחים. כמו כן, מפרטת החברה מספר פרוייקטים נוספים המופעלים על ידי חברות הקבוצה, כגון: תמיכה בבית החולים "סורוקה", אימוץ יחידות צבאיות ועוד. ד. על שקיפות והשקעה בקהילה כ"מנוף שיווקי" במסגרת המעבר ממדיניות של "מתן בסתר" לעבר דיווח חברתי מפורט ומקיף, מגלה לנו חברת "איתוראן", כי "הסיוע לקהילה בקרית-שמונה משמש את החברה זו ללא ספק - כמנוף שיווקי לפעילות החברה" "שקיפות" במלוא מובן המילה. מחמאות על שקיפות ניתן לחלק גם לבנק דיסקונט אשר שוטח בפני קוראי הדוחות על פני כ - 1 עמודים את תפיסת המעורבות החברתית של הבנק, מתאר את ההרחבה המשמעותית של תחומי הפעילות ואף סוקר אותם ארוכות. לשם השוואה, ההתייחסות לנושא המעורבות החברתית בדוח הדירקטוריון של הבנק זהה בהיקפה ל"ניתוח הרווחיות לפי מגזרי פעילות עיקריים", מה שמצביע ללא ספק על מיצובו של התחום החברתי גבוה בסולם הערכים של "בנק דיסקונט". דוגמא נוספת לנטישת גישת הדיווח בחסר, היא חברת "שופר סל" אשר הפנימה גם היא את רוח תקנות הדיווח. החברה אינה מסתפקת בפירוט תרומות בסך 531 אלפי ש"ח, אלא ממשיכה ומדווחת על פעילות העסקת 510 מוגבלים בסניפי החברה, על גיוס של

70 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מיליון ש"ח למען הקהילה גיוס מצרכים בחגים. על ידי התרמת לקוחות ועל ה. "כבר תרמנו בעבודה" אולם, מן הראוי לציין כי מעיון בחלק מהדוחות הכספיים עולה כי הדרך לדיווח נאות על מעורבותן החברתית עוד ארוכה. כך למשל, ניתן להבחין בחוסר שקיפות מספקת בנושא בדוחותיה של "טמפו תעשיות בירה" אשר יישמה את המדיניות הפופולרית שהיתה לחברות הציבוריות בשנים הקודמות בכך שלא סיפקה מידע אודות מדיניות התרומות של החברה, ולא דיווחה כיצד ולאיזו תחומים החליטה לתרום את ה אלפי ש"ח אשר מציבים אותה במקום ה - 11 ברשימת התורמות הגדולות. במקביל, מדווחת חברת "בינאר חברה לבנין והשקעות" כי "בהתאם למצבה הפיננסי של הקבוצה, הקבוצה נמנעת ככל הניתן לתת תרומות". במדיניות דומה נוקטת "לאומי סטארט" אשר מדווחת כי "החברה אינה תורמת כיוון שלא קבעה בתקנונה הוראה המתירה מתן תרומות". ו. כסף ומוצרים חברות רבות החליטו לנצל את תחומי פעילותן, ותרמו, בנוסף לתרומות כספיות, ממגוון המוצרים והשירותים אותם הן מספקות. דוגמא נהדרת לכך היא חברת "מבני תעשיה" אשר תורמת 110 אלפי ש"ח במזומן ולכך 755

71 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מוסיפה מזה מספר שנים, תרומת שירותי דיור למטרות צדקה ורווחה בשווי של 5.1 מיליון ש"ח. פעולה דומה מבצעת "דרבן" אשר מקצה מבנה, ללא תמורה למטרות צדקה ורווחה. שווי ההטבה, בהתאם לאמור בדוח הדירקטוריון הוא כ אלפי ש"ח בתקופת הדוח. "מטריקס אי.טי." מדווחת על תרומת 10 מערכות מחשב למרכז הרפואי "שניידר" )ללא דיווח מקביל על עלות המיחשוב(, בעוד "כתר הוצאה לאור" מספקת ספרים בשווי שוק של 51,000. דוגמא אחרונה בתחום שימוש במוצרי ושירותי החברה למטרות חברתיות היא "שמן תעשיות" התורמת מאתיים אלף ליטר שמן למוסדות שונים תוך יישום מדיניות מוסדרת )אך אינה מדווחת על עלות השמן שנמסר(. ז. 10 הגדולות - הפעם, "בארזים, לא נפלה שלהבת" במקום הראשון מככבת ברשימת "10 התורמות הגדולות" חברת "ארזים השקעות" שתרמה 3,411 אלפי ש"ח )עליה של כ מיליון ש"ח מסך התרומות ב (. החברה מציינת כי החליטה על מדיניות תרומות של עד 50% מהרווח השנתי שלה!!! ולמרות זאת תרמה כ % מהרווח הנקי )55.1% מהרווח לפני מס(. הנסיון להתחקות אחר יעדי התרומות מעלה מידע על תרומה מיוחדת לקרן צדקה בסך 3,131 אלפי ש"ח, אך לא יותר מכך. התורם המשמעותי ביותר לשנת 5005, "בנק הפועלים" אשר תרם אשתקד 1.3 מיליון שקלים, דיווח השנה על תרומות בסך של 3.3 מיליון ש"ח, תרומה אשר מקנה לבנק את המקום השני המכובד. ראוי לציין כי הבנק 755

72 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ממשיך במסורת הדיווח המפוארת שלו, ומפרט בהרחבה, גם השנה, את החזון והאסטרטגיה שלו ואת מגוון אפיקי הפעולה כדוגמת "פועלים בקהילה", "מתן- הדרך שלך לתת", "פועלים בהתנדבות" ועוד. ראויה לציון העובדה כי הבנק מצא לנכון לפרסם על גבי כריכת הדוחות השנתיים, תמונות המתארות את הפעילות החברתית העניפה שלו. "בנק לאומי" אשר הוביל את הרשימה בשנת 5005 )מקום שני בשנת 5005(, עובר השנה למקום השלישי ברשימה עם תרומה של כ מיליון ש"ח. הבנק מדווח בדוח הדירקטוריון שלו על מתן חסויות בסך של כ מיליון ש"ח, סכום אשר אם היה מתווסף להיקף התרומות הנ"ל היה מעמידו במקום הראשון, אולם כידוע, אין דינן של חסויות כדינן של תרומות. ברשימת "10 התורמות הגדולות" לשנת 5001 קיימות 1 חברות שלא לקחו חלק במועדון המכובד אשתקד. רשימת המצטרפות כוללות את ארזים השקעות, נגב קרמיקה, אלרוב, אייץ אנד או, ישרוטל, טמפו, בי.סי.אייץ' ואיתוראן. לעומת זאת, לא נכללו ברשימה חברות מכובדות כדוגמת אזורים והפניקס. תנאי הסף לכניסה לרשימה בשנה זו הוא תרומה של 100 אלף ש"ח לעומת 105 אלפי ש"ח בלבד ב להלן 10 התורמות הגדולות לשנת מנתוני דוחות הדירקטוריון: 5001, כפי שהשתקף 755

73 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מקום שם החברה ארזים השקעות בנק הפועלים בנק לאומי לישראל אי.די.בי. אחזקות סכום תרומות בשנת 2555 )באלפי ש"ח( 3,411 3,300 סכום תרומות בשנת 2552 )באלפי ש"ח( 11 1,300 רווח )הפסד( לפני מסים על ההכנסה )אלפי ש"ח( 05,414 5,510,000 יחס תרומות לרווח לפני מס 55.11% 0.11% 0.51% 0.35% 5,410, ,000 0,041 1,001 1,510 1, % 0.13% 0.40% 0.15% 5.55% 0.10% 5.41% 0.55% 0.11% 0.53% 0.54% 0.41% הפסד 1, , , , , ,115 01, , , , , ,554 )51,111( )31,400( 15 1,100 5,300 5,110 5, ,115 5,000 5, , ,101 1,000 5,300 5,501 5,500 5,000 5,114 5,410 5,300 5,015 5,145 5,100 5,100 5,114 5,551 נגב קרמיקה החברה לישראל בנק דיסקונט כימיקלים לישראל אסם השקעות גזית-גלוב )5145( מבני תעשיה כלל החזקות עסקי ביטוח הראל השקעות מכתשים-אגן מגדל אחזקות אגיס תעשיות עלית תעשיות שרם, פודים, קלנר ושות' פוקס-ויזל קבוצת דלק לידר החזקות והשקעות אלוני-חץ סאני אלקטרוניקה כלל תעשיות והשקעות אלרוב )ישראל( הפסד 5.50% 0.51% 5.51% 5.01% 0.31% הפסד 1.11% 15, ,000 31,150 41, ,511 )551,000( 50, , , ,510 5,

74 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי שם החברה אייץ' אנד או - המשביר אופנה אלקו החזקות פ.י.ב.י. אחזקות בנק המזרחי ישרוטל דיסקונט השקעות קסטרו מודל סנו טמפו תעשיות בירה בי.סי.אייץ' - בראק קפיטל הולדינגס ערד השקעות ופיתוח איילון החזקות בנק טפחות אורדן תעשיות איתוראן איתור ושליטה סכום תרומות בשנת 2555 )באלפי ש"ח( סכום תרומות בשנת 2552 )באלפי ש"ח( רווח )הפסד( לפני מסים על ההכנסה )אלפי ש"ח( יחס תרומות לרווח לפני מס 51.45% 0.10% 0.54% 0.04% הפסד 1.55% 5.05% 0.31% 1.05% 0.11% הפסד 0.10% 0.51% הפסד 5.15% 1, , , ,000 )45,010( 54,000 13,505 31,453 1, ,313 )550,141( 554, ,000 )15,434( 11, , מקום ח. התרומה כשיעור מהרווח לפני מס - ממוצע של 5.11% מדד חשוב נוסף לבחינת ההשקעה החברתית של החברות הציבוריות הוא שיעור התרומה מהרווח לפני מס. חשוב לציין כי על פי קריטריונים עולמיים, תרומה בשיעור של כ - 0.1% מהרווח לפני מס, נחשבת כראויה 5 )קיים אף בעולם מועדון ה - % / 5 (. למרות זאת שיעור התרומה הממוצע בחברות תורמות בעלות רווח חיובי 755

75 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הוא 5.11%! זהו המקום להזכיר כי מתוך 544 החברות אשר דיווחו על תרומתן בדוח הדירקטוריון, 40 חברות תרמו על אף שהפסידו. שימוש במדד אחוז התרומה מהרווח הנקי או מהרווח לפני מס, שגרתי גם בקרב חלק מהחברות המדווחות. "וואן טכנולוגיות תוכנה" אשר החליטה לתרום כ - 5% מהרווח הנקי שלה ו - "אלוני-חץ" אשר בחרה בשיעור של 5.1% מהרווח הנקי שלה, הן דוגמא לכך. להלן רשימת 51 החברות המובילות בשיעור התרומה מתוך הרווח לפני מס לשנת 5001, כפי שהשתקף מנתוני דוחות הדירקטוריון: שם החברה נגב קרמיקה אייץ' אנד או - המשביר אופנה ארזים השקעות דיגל השקעות ואחזקות גטווי - פור יו אי די בי חברה לפיתוח משולם לוינשטין הנדסה וקבלנות מנרב אחזקות סינאל תעשיות ש.בר חברה לשיווק, ביצוע ומוצרי תשתית סכום תרומות בשנת 2555 )באלפי ש"ח( 1,000 רווח לפני מסים על ההכנסה )אלפי ש"ח( 1,111 יחס תרומות לרווח לפני מס 35.50% מקום בדירוג ה"תורמות הגדולות" % 55.11% 50.51% 1.05% 4.11% 4.11% 4.51% 0.01% 0.03% 1,415 05, , , , , מקום

76 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מקום שם החברה טמפו תעשיות בירה נטו מ.ע. אחזקות זנלכל אלרוב )ישראל( השקעות דיסקונט סכום תרומות בשנת 2555 )באלפי ש"ח( רווח לפני מסים על ההכנסה )אלפי ש"ח( 1,154 1,453 5,511 50,514 54,000 יחס תרומות לרווח לפני מס 1.05% 1.51% 1.15% 1.11% 1.55% מקום בדירוג ה"תורמות הגדולות" ט. בחינה ענפית סקירת דוחות הדירקטוריון לשנת 5001 אינה מעניקה את "ההגמוניה" בתחום מתן התרומות לאף אחד מהענפים. אולם, ניכר כי קיימים שלושה ענפים אשר מרכזים יחדיו כ - 00% מסך 11 מיליון השקלים שנתרמו. מדובר על ענף חברות האחזקה אשר תרם כ - 55% מסך העוגה לעומת 51% אשתקד, ענף הבנקאות שהצטיין בשנת 5005 עם 11%, אך נשא בשנת 5001 רק ב - 50% מהנטל ולעומתם, מגזר הנדל"ן שמטפס מ - 0% בשנת 5005 ל - 54% מסך תרומות החברות הציבוריות בשנת בחינת הענפים לפי ממוצע התרומות לחברה )תורמת( מגלה כי בתחום זה נותרו הבנקים במקום הראשון עם ממוצע של כמיליון ש"ח לבנק, אם כי ממוצע התרומה לבנק ירד בכחצי מיליון שקלים משנת בתחום זה נותרו חברות הביטוח במקום השני עם ממוצע תרומה לחברה של 315 אלפי ש"ח בשנת 5001 )ירידה של כ - 30 אלפי ש"ח משנה קודמת(. 752

77 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל - התרומות אחוז אחוז תרומות הענף מתוך סה"כ 18% 4% 6% 7% 3% 4% 8% 2% 7% 21% 20% ביטוח בנקים השקעה ואחזקות חשמל ואלקטרוניקה כימיה,גומי ופלסטיק מזון וטבק מסחר נדל"ן ובינוי שירותים תעשיה אחרים - התרומות אחוז תרומות הענף מתוך סה"כ 9% 4% 6% 4% 8% 33% ביטוח בנקים השקעה ואחזקות כימיה, גומי ופלסטיק מזון וטבק 5% מסחר 8% נדל"ן ובינוי 23% שירותים אחרים 755

78 ביטוח בנקים השקעה ואחזקות חקלאות חשמל ואלקטרוניקה כימיה,גומי ופלסטיק טקסטיל והלבשה מזון וטבק מחשבים מלונאות ותיירות מסחר מתכת נדל"ן ובינוי נפט וגז עץ נייר ודפוס שירותים האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ממוצע ענפי לחברה תורמת 1,600 1,400 1,200 1, אלפי ש"ח ענף י. סיכום הנתונים שלעיל מצביעים ללא ספק על מספר הולך וגדל של תאגידים ציבוריים אשר כבר הבינו כי שקיפות בדיווח אינה מכוונת אך ורק כלפי בעלי המניות, אלא באה לענות על צרכי קהלים שונים אשר באים במגע עם התאגיד, משפיעים עליו או מושפעים ממנו )הנקראים מחזיקי עניין - )Stakeholders ולכן ניצלו את דוח הדירקטוריון, בהתאם לתקנות ניירות ערך, על מנת לפרט מעט אודות אחריותן כלפי הקהילה, המדיניות והחזון שלהם בנושא המעורבות החברתית וכיצד כל אלה באים לידי מעשה. נראה, כי מרבית התאגידים הציבוריים הגדולים סיגלו לעצמם מנהג של דיווח ראוי ואיכותי אודות מדיניות מעורבותן החברתית בקהילה בדוחות הדירקטוריון השנתיים. משמחת עוד יותר העובדה כי בידי הציבור 755

79 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אפשרות אמיתית להבין וללמוד מעט יותר על פניו האנושיות של העסק. הדיווח בפועל אודות התרומות בדוח הדירקטוריון מהווה ללא ספק, שלב ראשוני בדרך המובילה לדיווח חברתי מלא ומקיף. עם זאת, הצלחה יחסית זו מהווה ללא ספק "מוקש" עבור התאגידים הנדרשים לדווח על פי תקנות ניירות ערך. רמת השקיפות הגבוהה מעמידה את רף הציפיות של קוראי הדוחות הכספיים ברמה גבוהה מבעבר. כעת, הצלחה תהפוך לאמיתית רק כאשר הדיווח יעמוד ברף ציפיות זה לאורך זמן. יא. דוגמאות לדיווחי החברות בדוחות הדירקטוריון ל במסגרת זו בחרנו דוגמאות של חברות שרובן לא הוצגו ל , פרי הרצון לספק מגוון רחב ככל האפשר של דיווחים על מנת לאפשר למדווחים להשתמש בדוגמאות אלו ולשדרג את דיווחיהם. הדוגמאות שלהלן מוצגות לפי סדר א-ב ולאו דווקא לפי סדר חשיבותן או היקף התרומות ו/או מדיניות תרומות מפורטת ומקיפה: אזורים חברה להשקעות בפתוח ובבנין בע"מ )נדל"ן( )5 תרומות החברה רואה בתרומה לקהילה בישראל נדבך חשוב בפעילותה. 757

80 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי תפיסה זו מקבלת ביטוי בקוד העסקי והאתי של קבוצת אי.די.בי. האומר: "הקבוצה רואה ערך בתרומתה למדינת ישראל - בתחומי הכלכלה, התעסוקה והטכנולוגיה. הקבוצה דוגלת בשימור איכות הסביבה, ובפעילות למען הקהילה." מדיניות של מתן תרומות על ידי חברות עסקיות הפכה לנורמה בקרב חברות רבות בישראל ובעולם ועשויה להעלות את קרנן של החברות התורמות בעיני הציבור ובעלי המניות. בפעילותה בתחום זה נותנת החברה עדיפות לתרומות בתחומי חינוך, תרבות ובריאות, תוך סיוע לאוכלוסיות חלשות בישראל, בדגש על שכונות מצוקה, עיירות פיתוח ויישובי מיעוטים. בשנת 5001 העניקה החברה )באמצעות חברות בת בבעלות מלאה( תרומות בסך כ אלפי ש"ח, לפי ההתפלגות הבאה )חלק מהתרומות מועבר באמצעות קרן כלל - אי.די.בי., ארגון ללא כוונת רווח הפועל לעידוד הנתינה בישראל וחלק אחר נתרם ישירות לגורמים שונים בהתאם להחלטת הנהלת החברה(: באחוזים חינוך שילוב ושיתוף מגזרי החברה בעידן המידע בריאות קהילה, תרבות ואחר 755

81 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דירקטוריון החברה אישר מתן תרומות בשנת 5001 עד לסך של 500 אלף ש"ח. 5( בנק דיסקונט לישראל בע"מ )בנקאות( מעורבות ותרומה לקהילה בנק דיסקונט פועל למען הקהילה מיום היווסדו מתוך תפיסה ניהולית כוללת שעל פיה פעילות למען הקהילה היא חלק ממחויבות עסקית חברתית ותרבותית. נוסף על פעילות בפרויקט "למען" - עובדי דיסקונט למען הקהילה, המתוארת להלן, התבצעה בשנת 5001 פעילות גם בתחום התרבות והאמנות, במתן חסויות, פעילות צל"ש בסניפים ומתן תרומות. שנת 5001 אופיינה בהרחבה משמעותית של תחומי הפעילות ההתנדבותית והיקפיה, של יחידים וקבוצות מקרב עובדי הבנק, מקרב הלקוחות ואף הציבור הרחב. בין היתר, התקיים מסע פנימי מקיף להנעת עובדים נוספים להצטרף למעגל המתנדבים, שבעקבותיו הוכפל מספר המתנדבים. סך היקף הפעילות בשנת 5001, ובכלל זה הפעילות במסגרת פרויקט "למען", היה 5,501 אלפי ש"ח, אלפי ש"ח בשנה 5,300 בהשוואה לסכום של הקודמת. 755

82 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי את העשייה החברתית והמעורבות הקהילתית מבצע הבנק בתחומים הבאים: תרומות - הופנו בעיקר לאגודות, מועדונים, בתי חינוך, ארגוני בריאות, ואחרים, העוסקים בטיפול בילדים וברווחת הפרט. בשנת 5001 נמשכה מגמת התמיכה של הבנק בילדים ובנוער במצבי מצוקה שונים. פעילות מקומית )צל"ש( - המתקיימת בסניפי הבנק ברחבי הארץ מתוך מטרה להדק את הקשר בין הסניף לבין הקהילה הקרובה. השנה התקיימו אירועים בסניפים ובמוסדות וולונטרים בשיתוף האוכלוסייה המקומית. בין השאר נחוגו חגי ישראל, הוצגו תערוכות של אמנים חובבים, נערכו הרצאות בנושאים מגוונים ועוד. תרבות ואמנות - במסגרת מיפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות, אשר מעודדת את היצירה הישראלית המקורית. שיאה של הפעילות היה בחודש דצמבר 5001, עם פתיחתה של תערוכת "מבחר אוסף אמנות בבנק דיסקונט". אוסף האמנות של בנק דיסקונט נחשב לאחד האוספים הגדולים בישראל. יצירות נבחרות מתוך האוסף מוצגים בתערוכה שנפתחה 755

83 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ביום 4 בדצמבר זוהי חשיפה ראשונה של חלקים מתוך האוסף, המונה מעל 5,100 יצירות איכות מקוריות. במסגרת התערוכה קיבלו לקוחות בנק דיסקונט שובר הזמנה, אשר איפשר להם כניסה חינם לתערוכה במועדים שנקבעו לכך. בנוסף, הבנק יזם פעילות לטובת נוער שוחר אמנות ביישובי מצוקה, אשר הוזמנו לסייר בתערוכה חינם. לבקשת המוזיאון, נוכח הצלחת התערוכה וריבוי המבקרים בה, נדחה מועד נעילתה ליום 51 באפריל חסויות - ניתנו לגופים המקדמים יוזמות של העשרה ומצוינות כמו, למשל, איגוד האתלטיקה הקלה, קבוצות ספורט וכיוצא באלה. פרויקט "למען" - עובדי דיסקונט למען הקהילה - הושק בסוף חודש מרס הפרויקט מתבצע במאמץ משותף של ההנהלה וועד העובדים, ובמסגרתו נרתמו עובדי הבנק לפעילות התנדבותית למען הקהילה. במהלך שנת 5001 הוכפל מספר העובדים המתנדבים וכיום מספרם עומד על 300 עובדים. במהלך שנת 5001 רוכז המאמץ בפעילויות התנדבותיות במסגרת עמותת "יד שרה"; ועמותת "עלם" - העמותה למען נוער במצבי סיכון 755

84 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ומצוקה, במסגרת המועדוניות לילדים ובסיוע לעמותות שונות אשר תומכות בנזקקים. עמותת "יד שרה" - המתנדבים מהבנק פועלים במסגרת ארגון זה בפעילויות שונות, כגון: התקנת לחצני מצוקה, חלוקת ציוד, שרות תעסוקת בית לקשישים ולמוגבלים ועוד. כמו כן, מתקיימת פעילות נקודתית ברחבי הארץ, לפי דרישת "יד שרה", כמו סיוע אדמיניסטרטיבי, עבודה במחסני חלוקת ציוד ועוד. עמותת עלם - מאז השקת הפרויקט מתרכזת עיקר הפעילות ההתנדבותית במרכזי המידע והייעוץ "הפוך על הפוך", בניידות הלילה, ועל פי דרישת סניפי עלם באופן נקודתי. פרויקט "מישהו לרוץ איתו" של עמותת עלם - פרויקט "מישהו לרוץ איתו" הינו פרויקט שיקומי לבני נוער וצעירים, וותיקים ועולים. הבנק ייעד לפרויקט זה מתנדבים דוברי רוסית אשר מסייעים לעולים בודדים, בני נוער וצעירים. בנוסף מועברים למרכז "מישהו לרוץ איתו" מצרכי מזון הדרושים לצורך קיומם של פעילויות שונות ואירועים מיוחדים. ניידות לילה של עמותת עלם - במהלך השנה הועבר לעמותת עלם סך של 500 אלף ש"ח, לסיוע במימון ניידות הלילה של העמותה. 555

85 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מועדוניות הילדים - בחודש יולי 5005 החל שיתוף הפעולה בין הבנק לבין ארגון ה"רוח הישראלית". בשלב ראשון הוחלט על אימוץ מועדוניות הילדים של "האגודה לקידום החינוך ביפו", האחת בלב יפו והשנייה בנווה עופר. מדובר בפנימיות יום הנותנות מענה לילדים בכיתות א' - ו' ממשפחות בקשיים. מועדוניות אלה אומצו בידי עובדי מערך משאבי אנוש בבנק. בנוסף, עם פתיחתה של מועדונית חדשה בשכונת שפירא שבדרום ת"א, במהלך שנת 5001, נרתמו עובדי אגף התפעול, לוגיסטיקה והמחרה לסייע בהפעלתה של מועדונית זו. במסגרת הפעילות ההתנדבותית מסייעים מתנדבי הבנק בהכנת שיעורי בית, בהפעלת חוגים, בעריכת מסיבות ואירועים בחגים וכיוצ"ב. בשנת 5001 אומצה גם המועדונית הטיפולית של ויצ"ו בחיפה. קבוצת נשים מתנדבות מסניפי הבנק באזור חיפה מגיעות באופן סדיר למועדונית ומסייעות לילדים. לאחרונה שופצה המועדונית בחיפה על ידי עובדי מחלקת אחזקה ומחלקת הבינוי של הבנק. במהלך שנת 5001 הורחבה הפעילות במועדוניות, ומכסת הימים השבועית בה מתנדבים עובדי הבנק הוגדלה לשלוש עד ארבע פעמים בשבוע, במקום פעמיים בשבוע עד כה. סיוע לעמותות שונות אשר תומכות בנזקקים - בחודש יולי 5005 החל שיתוף פעולה פורה ביותר 551

86 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בין הבנק לבין עמותת "פתחון לב", אשר בא לידי ביטוי בפעילויות סיוע מגוונות. מאז התרחב הסיוע לעמותות המסייעות לנזקקים וכיום ניתן סיוע שוטף וקבוע ל - 4 עמותות: "פתחון לב" בראשל"צ ובכרמיאל, "גמ"ח מזון קריות", "עמותת בראשית", "עזר מציון", "חסדי נעמי", "תנו יד לחבר", "יד עזר לחבר" בחיפה ו - "המרכז לעזרת הזולת" בירושלים. פעילות הסיוע לנזקקים הפכה מאז למסורת בבנק, וכך באופן סדיר, פעמיים בשנה, נערך בבנק מבצע איסוף מוצרי מזון ומוצרים נוספים: מבצע "קימחא דפיסחא" ערב חג הפסח, ומבצע "ושמחת בחגיך" ערב ראש השנה. במהלך המבצע הופכים סניפי הבנק ויחידותיו השונות לנקודות איסוף פעילות למוצרים הנתרמים על ידי עובדי הבנק והציבור הרחב. בדרך זו, מועברים מדי חג לעמותות השונות ברחבי הארץ למעלה מ - 50 טון מוצרי מזון, טיטולים ומזון לתינוקות. תרומות אלה מסייעות בידי העמותות להגדיל את כמות סלי המזון המחולקים לנזקקים ולהעשיר את תוכנם. "מבצע חורף חם בדיסקונט" - בראשיתו של החורף, עם בוא הימים הקרים, הושק מבצע שמטרתו איסוף מוצרים וציוד חם לחורף לחלוקה בין נזקקים. גם במבצע זה הפכו סניפי הבנק ויחידותיו השונות לנקודות איסוף לתרומות של מגוון פריטים לחורף: ביגוד, שמיכות, תנורים ועוד. 552

87 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל המבצע לווה בתשדירים ברדיו ובטלויזיה. חלק ניכר מהספקים שהבנק הסתייע בהם לצורך הפעילות, עשו את עבודתם בהתנדבות. עם אלה נמנים: קשת, טלעד, ערוץ 50, ערוץ 51, שפ"מ, שפ"א, חברת ההפקה רול, משרד הפרסום יהושע TBWA ועוד. במהלך המבצע נאספו כ - 1,000 מארזי קרטון גדולים במיוחד, אשר חולקו בין 55 עמותות שונות ברחבי הארץ ובין אגפי הרווחה של מספר רשויות מקומיות. בין היתר, התקבלו תרומות מרגשות מלקוחות הבנק בעלי עסקים, אשר תרמו פריטים חדשים לטובת המבצע. בין העמותות אשר נטלו חלק במבצע בלטו "פתחון לב", "עמותת בראשית", "תנו יד לחבר", "יד עזר לחבר", ו"הכח לתת". "מצעד החיים" - בחודש אפריל 5001 השתתפה, לראשונה, משלחת של עובדי קבוצת דיסקונט ב"מצעד החיים" מאושויץ לבירקנאו, המתקיים מידי שנה ביום הזכרון לשואה ולגבורה. המשלחת, בראשה עמדו יו"ר הדירקטוריון ויו"ר ועד העובדים הארצי של הבנק, מנתה כ איש מקרב עובדי הבנק והחברות הבנות. בכך החלה מסורת של השתתפות משלחות מקבוצת דיסקונט ב"מצעד החיים", כאשר ההנהלה וועד העובדים משתתפים במימון הנסיעה. בשנת 5001 צפויה להשתתף ב"מצעד החיים" משלחת שתמנה כ איש מקרב עובדי הבנק, בנק מרכנתיל 555

88 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי דיסקונט וחברות בנות נוספות. כן יצטרפו למשלחת כ - 11 בני נוער מעיירות פיתוח שונות, אשר הבנק וועד העובדים מממנים את נסיעתם למסע לפולין. 1( בנק לאומי לישראל בע"מ )בנקאות( לאומי למען הקהילה - תרומות וחסויות לאומי אשר נוסד כחלק מהחזון הציוני פועל מאז הקמתו לפיתוח המשק, החברה והקהילות בהן הוא פועל. לאומי מעורב בקהילה ובחברה ותומך בהשגת מטרות חשובות בתחומים חברתיים שונים, חינוך, תרבות, רפואה, קהילה ועוד. תרומת הבנק לקהילה מבוצעת ב 1 דרכים - עיקריות: תרומות באמצעות מוסדות ועמותות הפועלים לקידום פרויקטים חברתיים שבמרכזם רווחת וחינוך ילדים ובני נוער. - באמצעות מתן חסויות לפעילויות חינוכיות ותרבותיות התורמות ללקוחות הבנק ולמוסדות תרבות בארץ ובעולם

89 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מעורבות של עובדים ומנהלים בבנק בפרויקטים חברתיים על ידי השקעה של זמן ומשאבים אחרים לטובת הפרויקטים. - לאומי מעניק תרומות לתמיכה בפנימיות ובמוסדות חינוך המטפלים בילדים ובני נוער אשר נאלצו להיפרד ממשפחותיהם. תרומות לתרבות ואומנות על ידי סיוע, לקיום פסטיבלים ופעילות אומנותית בתחומי התיאטרון, האופרה והאומנויות הפלסטיות. לאומי מעניק חסות לפרויקט "יזמים צעירים ישראל - מיסודו של לאומי" - תוכנית חינוכית לבני נוער המתנהלת בבתי ספר תיכוניים ובחטיבות הביניים ברחבי הארץ. התוכנית מאפשר לבני הנוער ללמוד באופן מעשי ליזום ולנהל עסקים. התלמידים מקימים חברה, מפתחים ומשווקים מוצרים ושירותים, ומגייסים הון תוך כדי לימוד פרקים בניהול עסקים בהנחיה של אנשי מקצוע. בתוכנית משתתפים אלפי בני נוער מכל רחבי הארץ במגזר היהודי כולל עיירות הפיתוח ובמגזר הערבי. לאומי היה שותף להקמת הפרויקט ומלווה אותו מיום הקמתו בשנת בשנת 5001 הגביר הבנק את מעורבותו בפרויקט "יזמים צעירים". הגברת המעורבות התבטאה בהקצאת מספר רב יותר של מנחים לפרויקט מקרב עובדי הבנק, בשיתוף פעולה הדוק ורצוף של סניפי "לאומי" עם קבוצות היזמים הצעירים, 557

90 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי וכן בהרחבת החשיפה של הפרויקט לציבור, כולל באמצעי התקשורת. לאומי אחרי - "לאומי אחרי - קרן המאה למען דור המחר" - קרן המאה שהוקמה על ידי בנק לאומי במלאת מאה שנים להיווסדו מציינת בימים אלה שנתיים לפעילותה. למעלה מ - 1,000 בני נוער ברחבי הארץ, מכל מגזרי האוכלוסייה נוטלים חלק בפרויקטים השונים של הקרן. מאות בני נוער כבר ניגשו לבחינות בגרות במקצועות שונים ועברו אותן בהצלחה יתרה. הפרויקטים מתמקדים בהקניית מיומנויות חברתיות ולימודיות, בחינוך לערכים ולמעורבות חברתית ובעידוד מנהיגות אישית במטרה לאפשר לאותם בני נוער לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. הפרויקטים מבוצעים בשיתוף פעולה עם גופים מקצועיים, כגון: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, המרכז הבינתחומי בהרצליה, אוניברסיטת בן-גוריון, עמותת "נוער מוביל שינוי" וה"קרן להתחדשות בחינוך". אלפי בני נוער כבר משתתפים בפרויקטים בכל רחבי הארץ - בצפון, בדרום ובמרכז - יהודים, בדווים, דרוזים וערבים, דתיים וחילוניים, עולים וותיקים. 555

91 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל במהלך שנת 5001 תרמה קבוצת לאומי והעניקה חסויות למטרות חברתיות בהיקף של כ - 4,411 אלפי ש"ח )ב ,503 - אלפי ש"ח(, מתוכן סך התרומות הינו כ - 1,510 אלפי ש"ח )מזה בבנק כ - 5,353 אלפי ש"ח( לעומת 1,010 אלפי ש"ח בשנת 5005 )בבנק 5,110 אלפי ש"ח(. בנוסף, ניתנו התחייבויות לתרומות לשנים הבאות בסכום של כ - 1,115 אלפי ש"ח )ב ,553 - אלפי ש"ח(. להלן היקף התרומות והחסויות שהעניקה הקבוצה בשנת 5001 לפי התפלגות הנושאים הבאים )בערכים נומינליים(: חינוך ילדים ונוער - סך של כ - 1,100 אלפי ש"ח )1,140 אלפי ש"ח ב (. 514 ש"ח 511( - בריאות - סך של כ אלפי אלפי ש"ח ב (. תרבות - סך של כ - 5,014 אלפי ש"ח )5,310 אלפי ש"ח ב (. קהילה וחברה - כ - 5,113 אלפי ש"ח )5,311 אלפי ש"ח ב (. ההחלטות על יעוד התרומות וגובה הסכומים מתקבלות על ידי ועדת התרומות של הבנק, שחבריה מתמנים על ידי המנכ"ל הראשי ותרומות 555

92 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בסכומים גבוהים מובאים לאישור הדירקטוריון. הבקשות לתרומות נדונות ונשקלות בקפדנות וביסודיות, על פי קריטריונים אובייקטיביים. בכוונת הנהלת הבנק להמשיך ולתרום לקהילה גם בשנים הבאות. 1( חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ )תעשיה( תרומות במסגרת פעילות למען הקהילה במהלך תקופת הדוח תרמו החברה וחברות מאוחדות שלה למספר פרויקטים, כדלקמן: א( תרומה בסך 10 אלפי ש"ח לבית יגאל אלון, בהמשך לתרומה זהה אשתקד, במסגרת פרויקט אומנותי בהשתתפות יהודים וערבים ישראליים. ב( החברה התחייבה לתרום, ביחד עם עיריית רחובות, סכום כולל של עד 530,000 ש"ח לאורך שלוש שנים, לצורך הקמת כיתת לימוד מחשבים במתנ"ס קרית משה ברחובות, המשרת בעיקר אוכלוסייה של עולי אתיופיה. לקראת סוף הרבעון השלישי אשתקד נחתם חוזה בין המתנ"ס לבין ספק החומרה ושירותי ההדרכה. הפעילות בכיתת הלימוד החלה בחודש נובמבר והחברה מעורבת בפעילות זו תוך מתן 555

93 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל תמיכה והשקעות נוספות בציוד החדר, במיזוג אויר ובוילונות, לשיפור רווחתם של בני הנוער הלוקחים חלק בפעילות זו. במסגרת המתנ"ס נבחרה קבוצה של מנהיגים צעירים מקרב העולים, המיועדת להוות קבוצה של מובילים חברתיים. החברה נרתמה לעזור לגיבושה ולחיזוק מעמדה של קבוצה זו בקרב בני הנוער במתנ"ס ובשכונת קרית משה. החברה בשיתוף עם המתנ"ס מעבירה סדנת מנהיגות לקבוצה זו של בני הנוער בהדרכת גורם מקצועי חיצוני. החברה מימנה את הקמתו של אינטרנט קפה במסגרת המתנ"ס וקבוצת המנהיגים הצעירים מנהלת את המועדון, מגדירה את סדרי תפעולו, דמי ההשתתפות לשימוש במחשבים וקוד ההתנהגות. בסך הכל תרמה החברה במהלך תקופת הדוח כ - 500,000 ש"ח. ג( החלטה לאמץ את המחלקה האונקולוגית ילדים בבית החולים תל-השומר, במסגרתה ינתנו תרומות מעת לעת, על פי צרכי המחלקה. במהלך השנה השוטפת, נתרמו כ - 50 אלפי ש"ח לרכישת ציוד, אביזרים ומשחקים לרווחת הילדים. 555

94 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ד( החברה תרמה לנזקקים, ליחידות צה"ל ולעמותות שונות סכום כולל של כ אלפי ש"ח. 1( כלל תעשיות והשקעות בע"מ )תעשיה( תרומות החברה רואה בתרומה ובסיוע לקהילה בישראל נדבך חשוב בחזון העסקי שלה. תפיסה זו מקבלת ביטוי בקוד העסקי והאתי של קבוצת אי.די.בי. האומר: "הקבוצה רואה ערך בתרומתה למדינת ישראל - בתחומי הכלכלה, התעסוקה והטכנולוגיה. הקבוצה דוגלת בשיפור איכות הסביבה, ובפעילות למען הקהילה". החברה משתתפת באופן פעיל ומעודדת את חברות הקבוצה להגביר פעילותן במסגרת פרוייקטים למען הקהילה. במסגרת זו נותנת החברה עדיפות לתרומות בתחומי חינוך, תרבות ובריאות, תוך סיוע לאוכלוסיות חלשות בישראל, בדגש על שכונות מצוקה, עיירות פיתוח ויישובי מיעוטים. בשנת 5001 העניקו החברה והחברות המאוחדות שלה תרומות לפי ההתפלגות הבאה: אלפי ש"ח קרן כלל אי.די.בי. חינוך 515

95 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל עמותת תפוח לקידום המידע בישראל מדע בריאות תרבות חברה ואחר סה"כ כפרית תעשיות )5111( בע"מ )חברה מענף הכימיה, גומי פלסטיק( )0 תרומה לקהילה כפרית מעונינת ומחוייבת לפי החלטותיה להגדלת מעורבותה בקהילה בה היא שותפה. בהמשך לפרויקטים בהם השקיעה כפרית בשנת 5001 ואשר יפורטו בהמשך, גיבשה הנהלת כפרית תוכנית עבודה בנושא תרומה לקהילה לשנת 5001 כלהלן: א( קשר עם הפקולטה להנדסה כימית באוניברסיטת בן גוריון בה כפרית מעמידה שתי מלגות לסטודנטיות / סטודנטים לתואר ראשון / שני או ד"ר בתחומי הפעילות של כפרית כפי שהוגדרו על ידי מערך הטכנולוגיה של החברה. המלגות כוללות: עבודת סטודנטים במהלך חופשת הקיץ וכמו כן יום עבודה בשבוע במעבדה בכפרית. גם בשנת 5001 תמשכנה לעבוד בכפרית שתי הסטודנטיות שמלוות איתנו את הפרויקט, בסכום שנתי שנע בין 50,000-3,100 ש"ח למלגה. 511

96 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ב( ג( ד( ה( פלסטיקה להנדסת לסטודנט מלגה במכללת שנקר - פרויקט בו מבוצעת על ידי הסטודנט והמכללה עבודת מחקר עבור ובתיאום כפרית. סכום המלגה הוא 50,000 ש"ח. ש"ח כל 1,000 מלגות שנתיות של 1 עד אחת ללימודים במכללת ספיר לתושבי האזור לשדרוג יכולות והתאמה מקצועית. ש"ח לפרויקטים 51,000 סכום כולל של מיוחדים אשר יאושרו בהנהלת כפרית,CF מכון לצורך סיוע לנזקקים, זק"א, פויררשטיין וכדומה. ציונות שער הנגב שדרות. במסגרת פרויקט על"ה )עסקים למען קהילה( כפרית 5000, תנועה משתפת פעולה עם ציונות לאחריות חברתית ומשתתפת במימון שני 50,000 - פרויקטים בשנה בסכום של כ ש"ח לפרויקט. )5( פרויקט הבועה האקולוגית בבית החינוך האזורי שער הנגב. שימור מורשת האיזור - הדרכה לילדי האזור בכיתות ד פרויקט - ו. )5( תקרת הסכום שתוקצבה לנושא תרומה לקהילה לשנת 5001 הינה 500,000 ש"ח. 512

97 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 14,100 בשנת 5001 תרמה כפרית סך של ש"ח כדלהלן: ש"ח לחבורת הזמר 5,000 תרומה בסך "קולות חמים" מתנ"ס ארנון שער הנגב. מלגות 5 ש"ח עבור 50,000 תרומה בסך הספר בבית פלסטיק הנדסת לימודי "שנקר". מלגות 5 ש"ח עבור 51,000 תרומה בסך לימודי הנדסת כימיה באוניברסיטת "בן גוריון". תרומה בסך 50,000 ש"ח לפרויקט הבועה האקולוגית )העשרת תלמידי בתי ספר בבית והטכנולוגיה( המדעים בנושאי החינוך האזורי שער הנגב. ש"ח לעמותת "חן 50,000 תרומה בסך הנגב" עבור מלגות לסטודנטים הלומדים בתחומי הפעילות של חברת כפרית. האגודה הישראלית לפולימרים ולפלסטיקה ש"ח חסות לכנס 5,100 תרומה בסך - השנתי. א( ב( ג( ד( ה( ו( 3( סאני אלקטרוניקה בע"מ )חברת מסחר( תרומה לקהילה 515

98 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי החברה תורמת לגופים שתכליתם לסייע לקהילה בפעילויות רווחה ובתקופת הדוח הסתכמו תרומותיה לסך של כ אלף ש"ח, בין היתר, למוסדות המפורטים להלן: רשת מועדוני נוער חב"ד כ אלפי ש"ח, איל"ן מרכז ספורט לנכים כ אלפי ש"ח, מפעלות חינוך של מרכז הפועל כ אלפי ש"ח. לחברה אין התחייבות למתן תרומות בתקופות עתידיות. 4( סנפרוסט בע"מ )חברת מזון( פרטים בדבר תרומות מפעם לפעם תורמת החברה תרומות לארגוני תמיכה באוכלוסיות מסוימות. בתחילת השנה החליטה החברה לבחון אפשרויות למתן תרומה קבועה ומשמעותית לטובת משפחות הנזקקות, תרומה שתשלב גם חלוקה של מוצרי חברת סנפרוסט ומעדנות ותמסר ישירות מהחברה למשפחות הנזקקות. לאחר התארגנות תפעולית וארגונית, החלה החברה מחודש אפריל השנה לאמץ באופן קבוע כ - 00 בתי אב נזקקים המתגוררים בדימונה. האימוץ מתבטא בכך שנציגים מקרב עובדי החברה המתנדבים ליום עבודה שלם, מגיעים מידי חודש בחודשו לדימונה ומוסרים ישירות לכל 515

99 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אחד מבתי האב חבילה ממגוון מוצרי סנפרוסט ומעדנות ותוי קניה לרשתות השיווק הארציות בסך 500 ש"ח לכל בית אב. רשימת בתי האב שאותרה בעזרת אגף הרווחה בעיריה הינה קבועה וכוללת: משפחות ברוכות ילדים, חד הוריות, נגמלי סמים, עולים חדשים וקשישים. עובדות סוציאליות מטעם העיריה עוזרות לנו בחלוקה החודשית באיתור מהיר של כתובות המגורים. נכון להיום, ביצעה החברה כבר 50 חלוקות חודשיות ובשאיפת החברה להמשיך בפרויקט לעיל לאורך זמן. השווי הכספי של התרומה בפרויקט לעיל מוערך בכרבע מיליון ש"ח לשנה. יצויין כי במהלך התקופה לעיל נוצר קשר חיובי בין עובדי החברה והמשפחות המאומצות ובחלק מהחלוקות אף רכשה החברה וחילקה גם מוצרי בשר קפואים בנוסף לירקות הקפואים של סנפרוסט ולדברי המאפה )בורקסים, פיצות וכדומה( של מעדנות ותוי הקניה. בנוסף לפרויקט לעיל, תרמה החברה במהלך שנת 5001 ממגוון מוצרי הקבוצה לחלוקה לעמותה לילדים חולי סרטן ו -,CP לילדים נכים ונפגעי טרור, לתנועת בני עקיבא, לבתי ספר לטובת פעילות קהילתית, לישיבת גרוסמן ולחלוקה לנזקקים, למועדונית בבית שמש לחלוקה לילדים 517

100 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי נזקקים, לעמותת לשובע ולמספר כפרים לילדים חוסים באזור הצפון. 1( פ.י.בי. אחזקות בע"מ )בנקאות( תרומות הנהלת החברה קבעה מסגרת תקציבית למתן תרומות. בשנת 5001 הוציאו החברה וחברות הקבוצה כ אלף ש"ח לתרומות. התרומות ניתנו לכמה עשרות גופים הפעילים בתחומים שונים של סיוע לאוכלוסיות במצוקה ופעילות חברתית התורמת לקהילה. תרומה לקהילה בשנת 5000 החליט הבנק להקצות חלק מרווחיו לסיוע לשכבות החלשות בחברה. "הזנק" הוא פרויקט חינוכי ארצי שנועד להעמיד תמיכה לקהילה במטרה לצמצם את הפערים בחברה הישראלית ולתת הזדמנות שווה לבני נוער באזורים חלשים. הפרויקט משתלב במדיניות השיווקית הכוללת של הבנק, ותורם למיצובו ותדמיתו בקרב הקהילה העסקית בארץ ובחו"ל. כ - 5,100 תלמידי תיכון ברחבי הארץ מקבלים סיוע מהבנק המתבטא בהכנתם לבחינות הבגרות. בשנות הלימודים תשס"א - תשס"ב למעלה מ - 10% מהתלמידים שלקחו חלק בפרויקט עברו את מבחני הבגרות בהצלחה. 515

101 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל בשנת 5001 התרחבה הפעילות החברתית של הבנק וכללה תוכנית נוספת בשם "הזנק עתידים" בשותפות עם פרויקט "עתידים" של צה"ל ועמותת ידידי עתידים. תוכנית זו הינה תוכנית לטיפוח המצוינות המדעית בפריפריה ומטרתה להרחיב את מעגל התלמידים שיסיימו לימודים עם תעודת בגרות מדעית איכותית וימשיכו ללימודים באקדמיה בתחומי מדע וטכנולוגיה. בשנה הנוכחית, תשס"ד, לומדים במסגרת התוכנית מעל ל - 1,000 תלמידים ב - 55 מוקדי פעילות ברחבי הארץ ובהם עפולה, אור עקיבא, רמלה, טובה-זנגריה, נווה-הדסה, ירושלים, מועצה אזורית מרחבים ועוד. הפרויקט פועל במימון הבנק וגורמים משתתפים נוספים - תוך שיתוף פעולה הדוק עם מכון סאלד, המלווה את הפעילות המחקרית, ובברכת משרד החינוך. הבנק היקצה לתוכניות כ - 51 מיליון ש"ח )שרובם נזקפו לרווח והפסד בשנת 5000(. רשת הריבוע הכחול נכסים והשקעות בע"מ )מסחר( )50 פעילות למען הקהילה החברה תורמת לגופים הפועלים כדין כאשר התרומה באמצעותם מוכרת לצרכי מס. ריבוע כחול ישראל החברה האם בשיתוף עם 515

102 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי החברה, החליטה למקד את פעילותה למען הקהילה בעשייה למען הדור הצעיר ולתרום מניסיונה בעולם הקמעונאות. מתוך אחריות חברתית, החליטה החברה להשקיע בקהילה בתחום החינוך. באמצעות מערך ייחודי לחטיבות הביניים בנושא צרכנות אחראית בשם "חכמים בריבוע". המערך כולל ארבע תוכניות לימוד והפעלה העוסקות בנושאים: משפחה, איכות הסביבה, שיווק ופרסום וסיפורו של מוצר. התוכנית המגוונת מכשירה את צרכני העתיד להבין את חשיבות הצרכנות האחראית הטומנת בחובה ערכים, כגון: שמירה על איכות הסביבה, איכות המוצר ואיכות השירות. ערכים אלה מובילים וימשיכו להוביל את מדיניותה ופעילותה של החברה. תוכנית "חכמים בריבוע" פועלת החל משנת הלימודים תשס"ג ) ( - בחטיבות הביניים בערים עכו וקריית מלאכי, ובשנת הלימודים תשס"ד ) ( - פועלת גם בחטיבות הביניים בטבריה, נתניה, רמלה וקריית גת. בשנת הדוח הנוכחית, פועלת התוכנית ב- 0 ערי פריפריה ברחבי הארץ וב - 55 חטיבות ביניים. החברה מאמינה כי צרכנים אחראים הם בסופו של דבר אזרחים אחראים, ולכן ההשקעה החברתית של החברה היא השקעה ערכית לאיכות החברה בישראל. 515

103 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל פעילות החברה בשנת 5001 כללה בין היתר א( החברה התרימה את לקוחותיה לטובת מבצעי עמותות שונות, כגון: וראייטי, על"ה, איל"ן, לב"י, האגודה הישראלית לסכרת, ילדים שלנו, עזר מציון, גדולים מהחיים, חיים למען ילדים חולי סרטן והעמותה לטיפול בילדים בסיכון. ב( גיוס וחלוקת מצרכים עבור נזקקים, בעיקר בפסח ובראש השנה. במהלך שנת 5001 תרמה החברה לגופים הפועלים כדין סך של 555 אלפי ש"ח. 515

104 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 55( שופר-סל בע"מ )מסחר( תרומה לקהילה מדיניות החברה לסייע בעיקר לגופים המסייעים לאוכלוסיות נזקקות, הרשומים כדין. בנוסף, תורמת החברה באמצעות מעורבות חברתית, כמפורט להלן. בנוסף, החברה תורמת לגופים המסייעים לאוכלוסיות נזקקות. במהלך שנת 5001 נתרם סך של כ אלף ש"ח. החברה תרמה לקהילה בפעילויות הבאות: א( העסקת מוגבלים בשנת כ- הועסקו בסניפי החברה. ב( התרמת לקוחות החברה לטובת מבצעי עמותות שונות. במהלך שנת 5001 גייסה החברה סך של כ מיליון ש"ח לטובת מבצעי התרמה כאמור. ג( החברה מגייסת ומחלקת מצרכים לטובת נצרכי קהילה, בעיקר בראש השנה ובפסח. בנוסף, החברה תורמת לגופים המסייעים לאוכלוסיות נזקקות. במהלך שנת 5001 נתרם סך של כ אלף ש"ח. 55( שמן תעשיות בע"מ )מזון( 525

105 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל קשרי קהילה שמן תעשיות רואה עצמה כחלק בלתי נפרד מהקהילה. מתוך הכרה עמוקה בחשיבות המעורבות החברתית, החליטה החברה, כחלק ממדיניותה, להעמיק את הפעילות בתחום החינוך, באימוץ מוסדות חינוך לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים ובתמיכה בציבור נזקק. בשנים האחרונות, לאור המצב הכלכלי הקשה, החברה מעניקה סיוע קבוע בהזנת משפחות מעוטות יכולת. החברה מסייעת לארגוני צדקה בתרומה והנחה בהיקף של כמאתיים אלף ליטר שמנים, ובערך כספי ניכר. פעילות חינוכית בתחומי מוזיאון השמן מוזיאון השמן השוכן בבניין היסטורי של בית החרושת הראשון של מפעל "שמן", עוסק בפעילות חינוכית קהילתית ותרבותית מזה 50 שנה. המוזיאון הינו מרכז למידה והדרכה, ומבקרים בו רבים, תלמידי בתי ספר, חיילים, סטודנטים וגימלאים. מבין הפרויקטים הקהילתיים אותם יוזם המוזיאון - הכשרת מורים ומדריכים בנושאי תעשיית שמנים, פרסום והוצאת חוברות לימודיות, הנחיית עבודות מחקר לסטודנטים, שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמאיים ועוד. 521

106 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בשנת 5001 הגיע מספר המבקרים במוזיאון לכ - 50,000. סה"כ ההכנסות לשנת 5001, כ - 500,000 ש"ח. סה"כ הערך הכספי של תרומת החברה לקהילה ש"ח בשנת 100,000 - ולמפעילות המוזיאון, כ

107 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים רקע היוזמה לחקיקה להגברת היושרה והשקיפות של ארגונים הועלתה בישראל, עוד במחצית שנות ה - 10 בפרסומים בנושא האתיקה בארגונים אשר נשענו בעיקר על הוראות חקיקה אמריקאית. יסוד הגישה המוצעת בהצעה להצעת החוק כיום, הוא בהקניית משמעות משפטית לגיבוש קודים אתיים והטמעת כללי אתיקה על ידי מוסדות וארגונים שונים. הקניית משמעות כזו, עד כדי הפחתת האחריות בפלילים ואף ביטולה - יש בה כדי לעודד ארגונים לאמץ קודים אתיים וליישמם בפועל. ההצעה הנוכחית הובאה בפני גורמי החקיקה על ידי ארגון שבי"ל ישראל )שקיפות בינלאומית )TI( )International Transparency( המטפח הטמעה מוצלחת של עקרונות אתיקה בארגונים. ההצעה להצעת החוק לטיפוח אתיקה בארגונים )להלן: "ההצעה"( גובשה ונוסחה על ידי פורום אשר כלל את: ד"ר עלי בוקשפן, פרופ' דוב יזרעלי ז"ל, פרופ' אסא כשר, עו"ד מרק ליידן, פרופ' זאב סגל ועו"ד יסמין קשת תכלית החוק תכליתו העיקרית של החוק המוצע היא לעודד ארגונים המספקים מוצרים או שירותים לציבור, להביא לקבלתו של קוד אתי ולהטמעתו במסגרת תוכנית אתיקה אפקטיבית. תוכנו הספציפי של הקוד האתי יקבע על ידי הארגונים עצמם, תוך יישומם של עקרונות יסוד בסיסיים שבי"ל )TI( ישראל תת פרק זה לקוח, בין היתר, מתוך: טיפוח אתיקה בארגונים - הצעה לחקיקה חדשה,

108 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בתחום האתיקה, בהתאם לאופיו של הארגון וטיב העניינים שבהם הינו מעורב. ההנחה היא כי באימוצו של קוד אתי והטמעתם המועילה של עקרונות אתיים בארגון, יש כדי לתרום גם להעלאה משמעותית ברמת השמירה על החוק במסגרת פעולות הארגון. חשיבותו של החוק המוצע היא פועל יוצא מחשיבות פעולתם של ארגונים במסגרת החברתית הכוללת, המקרינה על חיי היומיום של הפרט בחברה המודרנית. מתן משמעות משפטית להתנהגות אתית יכולה לעודד התנהגות אתית בקרב ארגונים והפועלים מטעמם ולהביא בכך לרווחת הפרט והחברה כאחד. יחד עם זאת, יודגש, שעל פי ההצעה, אימוצה של תוכנית אתית יוכל אמנם להטיב עם הארגון והפועלים מטעמו, אולם, אי אימוצה של תוכנית כזו, או אי יישומה בפועל, לא יהיה בהם כשלעצמם, כדי לבסס או להגביר אחריות משפטית. עיקרי הצעת החוק ההצעה האמורה מתבססת על הגישה שאימוצו של קוד אתי במסגרת ארגונים, בצירוף תוכנית להטמעתו ויישומו האפקטיבי בחיי המעשה, יעניקו לארגון גם יתרון בעל משמעות משפטית. האופן שבו מבקשת הצעת החוק לעודד הטמעה פנימית של הקוד האתי בארגון מבוסס על מתן "גזר" )הקלה או פטור( בידי הארגון והפועלים מטעמו שהפנימו, הטמיעו ויישמו באופן אפקטיבי תוכנית אתיקה במסגרת הארגון כנגד חומרת הדין )סעיפים 1-1 להצעת החוק(. לפי סעיף 1 להצעת החוק תוכנית האתיקה הפנימית תיחשב לאפקטיבית כאשר הארגון והפועלים מטעמו שוקדים באורח סביר החוק המוצע מבוסס על חוק אמריקאי דומה על רקע סארבינס אוקסלי אשר מפורט, בין היתר, בתת פרק

109 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ונאות, על יישומה בפועל. זאת, באמצעות נקיטה בצעדים המפורטים להלן: יצירת קוד אתי אשר יקויים בידי הפועלים מטעם הארגון ואשר יש בו כדי להעלות את רמת האתיקה בפעולתו, ובכך גם להפחית את הסכנות להתנהגות בלתי חוקית..5 מינוי מקרב הארגון של אדם או קבוצת אנשים מדרג בכיר )"נאמני אתיקה"(, שעליהם תוטל האחריות המעשית הכוללת ליישומו של הקוד האתי, עדכונו, הטמעתו ואכיפתו..5 הטמעה יעילה ומשמעותית של הקוד האתי בקרב הפועלים בארגון )לדוגמא, על ידי חינוך והסברה באמצעות השתתפות בסדנאות, באמצעות הפצת פרסומים המבהירים באופן מעשי מה נדרש מעובדיו ובאמצעות תיקון והבהרת טעויות(..1 התחשבות ברמת האתיקה של אדם, במסגרת דיונים לקראת מינוי למשרות מובילות, שיש עמן מתן סמכות מהותית והאצלת שיקול דעת בעניינים משמעותיים, והעדפת מובהקות של אלה שיש ביכולתם להקרין יושרה ונאמנות..1 הפעלת אמצעים סבירים לשם אכיפתו של הקוד האתי, בין היתר, על ידי נקיטת פעולות שונות כדוגמת הקמה ושימוש במערכות ניטור ובקרה שיש בהן כדי לאתר ולמנוע התנהגות בלתי אתית ובמיוחד בלתי חוקית על ידי הפועלים מטעם הארגון..1 על פי ההצעה, ליישומה של תוכנית האתיקה הפנימית תוצאות אפשריות במישור הפלילי והאזרחי, הן כלפי הארגון והן כלפי 527

110 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפועלים מטעמו, והכל תוך התחשבות, בין היתר, בתכלית החוק המופר ובמידת מעורבות הנאשמים בהפרת החוק. במישור הפלילי מוצע כי בהליך כנגד ארגון יהא רשאי בית המשפט להתחשב בקיומה של תוכנית הטמעה פנימית אפקטיבית כנסיבה להקלה בעונש בבואו לגזור את דינו של הארגון )להבדיל מהבאתה כשיקול בקביעת עצם האשמה - סעיף 1 להצעת החוק(. ברם, בהליך פלילי המוגש כנגד הפועלים מטעם הארגון אך ורק בשל הפרת החוק על ידי הארגון, יהא רשאי בית המשפט לקבוע כי יש בתוכנית ההטמעה הפנימית האפקטיבית כדי להוות טענת הגנה במקרים מתאימים גם כנגד עצם האישום ולא רק כנסיבה מקלה בעת גזירת הדין )סעיף 1 להצעת החוק(. המישור האזרחי מוצע כי בית המשפט יהא רשאי לקבוע כי יש בתוכנית ההטמעה הפנימית האפקטיבית כדי לשמש "אמצעי סביר" למניעת הפרת החוק )סעיף 1 להצעת החוק(. כך לדוגמא, יוכל נושא משרה בחברה בע"מ להתגונן בתביעה בגין הפרת חובת הזהירות, על ידי כך שיטען כי פעל תוך הפעלת שיקול דעת עסקי סביר אם פעל בהתאם לתוכנית ההטמעה הפנימית האפקטיבית. 525

111 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הנוסח המלא של הצעת החוק "הכנסת השש-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת: אתי לבני חמי דורון יגאל יאסינוב אילן ליבוביץ מל פולישוק - בלוך הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, התשס"ה מטרה חוק זה נועד לעודד ארגונים ואת הפועלים מטעמם לכונן ולטפח תרבות אירגונית אשר מעלה את רמת האתיקה בפעילותם, באופן שיש בו כדי לעודד גם את העלאתה של רמת השמירה על החוק, זאת על ידי גיבוש קוד אתי ופיתוח ויישום של תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית והערכתם ועידכונם באופן מתמיד..1 הגדרות 2. בחוק זה "ארגון" - חבר-בני-אדם, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, שמטרותיו, כולן או חלקן, הן קידום ענייניהם העסקיים של החברים בו, לרבות תאגיד המספק שירות לציבור; "דרג הניהול הבכיר" - הדירקטוריון ובמידה שלאירגון אין דירקטוריון, גוף הניהול הבכיר של הארגון. "הפועלים מטעמו" - לרבות בעלי שליטה בארגון. "קוד אתי" - מסמך שיטתי המציג ערכים וסטנדרטים או כללי אתיקה מחייבים ומסביר אותם, בין השאר על יסוד התכונות המכוננות של הארגון וערכי הדמוקרטיה. "תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית" - תוכנית להטמעת כללי אתיקה, שעוצבה, יושמה ועודכנה בצורה סבירה על ידי ארגון - בהתאם לאופיו ולתחומי פעילותו - באופן שיש בו גם לעודד את העלאת רמת השמירה על החוק במסגרתו, ואשר מבוסס על הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ב , על עידכונה ב

112 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מתקיימים בה, לכל הפחות, המאפיינים המפורטים בסעיף 5 לחוק זה. אי גילוי או אי מניעה של פעילות בלתי אתית או בלתי חוקתית מסוימת, כשלעצמם, לא יהיה בהם כדי לשלול הגדרתה של תוכנית האתיקה הפנימית כאפקטיבית. תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית ארגון והפועלים מטעמו ישקדו באופן נאות, על העלאת רמת האתיקה בפעולת הארגון, וזאת באופן שיש בו גם כדי לעודד את העלאת רמת שמירה על החוק במסגרתו, באמצעות נקיטה בצעדים הבאים לכל הפחות:.5 )א( גיבוש קוד אתי אשר יחייב את הארגון ואת נושאי התפקידים שבו ואשר יש בהפעלתו כדי להעלות את רמת האתיקה בפעילות הארגון ובכך להפחית את הסכנות להתנהגות בלתי חוקית במסגרת הארגון. )ב( )1( דרג הניהול הבכיר בארגון ידע ויעודכן כל העת על תכניה והפעלתה של תוכנית האתיקה הפנימית ויפעיל פיקוח סביר בכל הנוגע להטמעתה האפקטיבית. נושאי מישרה בכירים בארגון יבטיחו קיומה של תוכנית אתיקה פנימית כמפורט בחוק זה ובתקנות מכוחו. בין היתר, ארגון ימנה מקרבו נושא תפקיד מדרג בכיר וקבוצת נושאי תפקידים בכירים )נאמני אתיקה(, שעליהם תוטל האחריות המעשית הכוללת והיומיומית ליישומו של הקוד האתי, להטמעתו, לאכיפתו, לדיווח תקופתי - של לא פחות מפעם בשנה - לדרג הניהול הבכיר בארגון על מידת האפקטיביות של תוכנית האתיקה, ולהערכתה ועדכונה התקופתיים. לצורך כך יינתנו לנושא או נושאי תפקיד כאמור משאבים וסמכויות הולמים וגישה ישירה לדרג הניהול הבכיר בארגון. )2( )ג( )ד( ארגון ימנה למשרות מובילות שיש עמן סמכות מהותית ויאציל שיקול דעת בעניינים משמעותיים, רק לאלה שהארגון יודע או יכול לדעת כי הם פועלים ללא דופי ובעקביות על-פי תוכנית האתיקה הפנימית ואשר יש ביכולתם להקרין יושרה ונאמנות לתרבות הארגון ובמיוחד לקוד האתי. ארגון ידאג להטמעה אפקטיבית, מתמדת ומשמעותית של הקוד האתי בקרב כל הפועלים מטעמו, ובמיוחד 525

113 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל בקרב כלל גורמי ההנהלה והעובדים בין היתר, על ידי נקיטת הפעולות הבאות: נקיטה בצעדים סבירים לצורך הצגה והסברה תקופתית ועקבית של הקוד האתי והיבטיה השונים של תוכנית האתיקה לכלל אלו הפועלים מטעם; הקמה ושימוש במערכות ניטור ובקרה שיש בהן כדי לאתר ולמנוע התנהגות בלתי אתית ובמיוחד בלתי חוקית על ידי הפועלים מטעם הארגון; הקמה ועידוד השימוש במערכת נגישה, אשר יכולה לכלול גם מנגנון המבטיח סודיות, בה יוכלו הפועלים מטעם הארגון, ובמידת האפשר גם הציבור, להיוועץ או לדווח על התנהגות בלתי אתית ובמיוחד בלתי חוקית בארגון מבלי לחשוש מהתנכלויות; מתן תמריצים להתנהגות בהתאם לתוכנית האתיקה וללא דופי; הקמה של מנגנון שלאחר גילוי פעילות בלתי אתית, ובמיוחד בלתי חוקית, בארגון, יהיה חייב לפעול מטעם הארגון ולנקוט באמצעים סבירים וידועים מראש לתקון המעוות, בתגובה ראויה לאותה פעילות ולשם מניעת פעילויות דומות בעתיד, לרבות על ידי נקיטת אמצעי משמעת, פרסום נסיבות המקרה וביצוע שינויים, ככל שאלה נדרשים, בתוכנית האתיקה הפנימית. )1( )2( )2( )5( )5( )ה( הארגון יעריך באופן תקופתי, ולא פחות מפעם בשנה, את האפקטיביות של תוכנית האתיקה ואת הסיכונים להפרת החוק מצד הארגון והפועלים מטעמו וינקוט בצעדים המתאימים לעצב, להטמיע או לשנות כל דרישה המצוינת בסעיף זה לצורך הקטנת הסיכון להפרת החוק אשר זוהה באמצעות תהליך זה. 525

114 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי תוצאותיה של תוכנית אתיקה פנימית אפקטיבית 5.)א( בהליך פלילי כנגד ארגון רשאי בית המשפט, בשים לב, בין היתר, למידת מעורבותם של הפועלים מטעמו בהפרת החוק, למעמדם בארגון ולתכליתו של החוק המופר, להתחשב בתוכנית האתיקה הפנימית האפקטיבית כנסיבה להקלה בעונש בבואו לגזור את דינו של אותו ארגון. )ב( )ג( )ד( נעברה עבירה על החוק בידי ארגון אשר מכוחה בלבד אחראים לעבירה גם פועלים מטעמו, רשאי בית המשפט לקבוע כי יש בתוכנית האתיקה הפנימית האפקטיבית, בשים לב בין היתר לתכליתו של החוק המופר, כדי לשמש אמצעי סביר למניעת העבירה או כנסיבה להקלה בעונש בבואו לגזור את דינם של הפועלים מטעם הארגון. בהליך אזרחי כנגד ארגון או הפועלים מטעמו רשאי בית המשפט לקבוע, בשים לב, בין היתר, למידת מעורבותם של אלו בהפרת החוק ובתכליתו של החוק, כי יש בתוכנית האתיקה הפנימית האפקטיבית כדי לשמש אמצעי סביר למניעת הפרת החוק. על אף האמור לעיל, אי אימוצה של תוכנית אתיקה פנימית אפקטיבית לא ישמש שיקול נגד נתבעים או נאשמים בכל הליך משפטי. ביצוע ותקנות שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לצורך ביצועו, לרבות תקנות לענין בחינת תכנית אתיקה אפקטיבית פנימית ומידת האפקטיביות שבה, בהתחשב, בין השאר, בגודל הארגון, הסבירות לביצוע עבירה מסויימת כתוצאה מאופי פעילות הארגון, עברו של הארגון וקיומם של נוהגים, תקנים ונהלים במגזר בו הוא פועל..7 תחולה 5. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו." 555

115 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל תיקון תקנות ניירות ערך- על פי ועדת ברנע- תחום איכות הסביבה רקע ועדת ברנע המליצה להרחיב את הדיווח התקופתי כך שיהפוך ל"מיני תשקיף". המלצה זו תביא לכך שהתייחסות התאגיד לתחום איכות הסביבה שמצאה את מקומה עד היום בתשקיף בלבד, לאור דרישות הגילוי בדיווח גם הנרחבות בו, תינתן ממועד יישום המלצות הועדה התקופתי. בנוסף, ממליצה הועדה על העלאת רמת האחריות של הנהלות החברות לגבי נכונות הנתונים בדוח התקופתי, והשוואתה לרמת האחריות הקיימת כיום לגבי הנתונים בתשקיפים. המלצה זו תביא לכך שאי התייחסות מתאימה בדוח לתחומי איכות הסביבה, במקום בו החברה פעלה שלא כדין, עשויה לחשוף את ההנהלה לתביעות בהתייחס לנזק בשל פרט מטעה התיקון על פי תקנות ניירות ערך )פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו( )תיקון(, התשס"ד נקבע בתוספת ראשונה )תקנה 11(, כדלקמן: 551

116 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי "5. תיאור עסקי התאגיד לפי תחומי פעילות )ב( )25( איכות הסביבה )א( )ב( יצוינו השלכות מהותיות שיש להוראות הנוגעות לאיכות הסביבה, לרבות על ההשקעות ההוניות, הרווחים והמעמד התחרותי של התאגיד. יפורטו עלויות והשקעות סביבתיות מהותיות, צפויות, בנפרד, עד לתום השנה הנוכחית, לשנה הבאה ולתקופות שלאחר מכן." המלצות ועדת ברנע תואמות את דרישות ה"שקיפות" הקיימות בתקני הדיווח הסביבתי והחברתי. להלן מספר אלו: דוגמאות לסעיפים בתקנות המציגים דרישות שקיפות "5. תיאור עסקי התאגיד לפי תחומי פעילות )ב( תחרות תנאי התחרות בתחום הפעילות, לרבות בשווקים בהם התאגיד מתחרה; הערכת מספר המתחרים בתחום; גודלם ומעמדו של התאגיד ביניהם ככל שהמידע ידוע או בר-השגה; הערכת חלקו של התאגיד בשוק ואם אין יכולת להעריכו, ציון עובדה זו; יש להתייחס בנפרד למוצרים ושירותים ספציפיים או לקבוצות של מוצרים ושירותים. יש לציין במפורש שם של מתחרים דומיננטיים, למיטב ידיעת התאגיד. יפורט השיטות העיקריות של התאגיד להתמודדות עם התחרות לרבות מחיר, שירות, אחריות או איפיוני מוצרים, ויוסברו הגורמים החיוביים והשליליים )5( 552

117 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל המשפיעים על מעמדו התחרותי של התאגיד.... )15( שיווק והפצה )א( )ב( יובא תיאור תמציתי של דרכי השיווק וההפצה של מוצרים, לרבות הסכמי בלעדיות, ושינויים מהותיים שחלו בהם. תצויין תלות של התאגיד בצינורות ישפיע שאובדנם שלו, השיווק מהותית לרעה על תחום הפעילות או עלות תוספת לתאגיד שתיגרם מהצורך כתוצאה מהותית להחליפם"

118 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הצעה לתקן חברתי של מכון התקנים הישראלי - נוסח מקורי רקע גופים רבים בעולם עוסקים בדרישה ההולכת וגוברת, המופנית כלפי עסקים, ליישום אחריות חברתית בעסקיהם. אחת השאלות שאותה מנסים גופים אלו לפתור הינה כיצד ניתן לשדר לצרכנים ולמחזיקי העניין )Stakeholders( השונים כי תאגיד מסוים אכן אחראי חברתית ומנהל את עסקיו באופן שהוא.Sustainable תשובה לשאלה זו מצא מכון התקנים הישראלי בדמות של תו חברתי שיוענק רק לאותם ארגונים העונים על מלוא הדרישות המצויות בתקן החברתי. בכך מכון התקנים אינו שונה מגופים אחרים בעולם שלקחו על עצמם את המשימה של ניסוח תקנים הקובעים קריטריונים ודרישות שרק אותם ארגונים העונים עליהם יכולים לקבל תעודה של עמידה בתקן זה או אחר. החדשנות ביוזמה זו של מכון התקנים, כפי שיוסבר בהמשך, היא בהתייחסות מקיפה למלוא הנושאים המרכיבים את האחריות החברתית בעסקים המצב בעולם האחריות החברתית בעסקים מורכבת מפנים רבות, כגון: קיום תנאי עבודה ראויים בארגון, שמירה על איכות הסביבה ושיפורה בתוך הארגון ובסביבתו, השקעה בקהילה וכו'. במדידתם של מחזיקי העניין את האחריות החברתית של ארגון נלקחים כל הנושאים בחשבון שכן ארגון אינו אחראי חברתית אם בד בבד להשקעתו בקהילה הוא מעסיק קטינים או מנצל עובדים. כיום, לא קיים עדיין בעולם תקן המקיף את כל האספקטים של האחריות החברתית אולם קיימים מתוך אתר מכון התקנים,

119 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מספר תקנים המתייחסים כל אחד לחלק אחר בקשת הרחבה של אחריות חברתית בעסקים. שתי יוזמות בולטות בעולם שניסו לתת מענה לנושא של בחינת האחריות החברתית הם תקן ה - SA ומדד ה 15. DJSI המצב בישראל המצב בישראל שונה מהמצב בעולם. בעולם הצורך בתקנים מסוג אלו התעורר כתוצאה מדרישות מחמירות של מחזיקי העניין כלפי העסקים לקיום אחריות חברתית בעסקיהם, והתקנים השונים באים לעזור למחזיקי העניין לאתר את הארגונים שאכן אחראים חברתית. בארץ דרישה מסוג זה של מחזיקי העניין היא מינורית, אם בכלל, ואינה בעלת הד רב. פיתוח התקן החברתי בישראל בא מהכיוון ההפוך. בכוונתו, על ידי קביעת הקריטריונים בהם נדרשות לעמוד חברות אם ברצונן להיתפס כאחראיות חברתית לפי התקן, לגרום לחברות מובילות במשק לרצות להיות אחראיות חברתית מתוך ראייה של חדשנות ומובילות חברתית. הרעיון הוא לתת חשיפה תקשורתית גדולה לאותן חברות שיזכו בתו החברתי ועל ידי כך מצד אחד לעורר ביתר החברות את הרצון להיות אחראיות חברתית מתוך שאיפה לקבל את התו החברתי ולהיחשב כאחראיות חברתיות, ומהצד השני לפתח אצל מחזיקי העניין את הדרישה לאחריות חברתית מעסקים. השאיפה היא שבסופו של דבר יותר ויותר עסקים יהיו מודעים לצורך של הפיכתם לאחראים חברתית הרחבה מצויה בתת פרק הרחבה מצויה בתת פרק

120 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי התקן החברתי, בהיותו מקיף וכולל את כל תחומי האחריות החברתית בעסקים, מסתמך על תקנים ישראליים ובינלאומיים קיימים המתייחסים לנושא. כל תקן מטפל בהיבט שונה של אחריות 16 חברתית כמפורט להלן : 5. תקנים ישראליים: א. ת"י ניהול איכות והבטחת איכות. ב. ת"י מערכות ניהול בטיחות וגיהות בתעסוקה. - תקנים לניהול איכות ולהבטחת ISO 1000 סדרת ת"י ג. איכות. ד. סדרת ת"י - ISO מערכות ניהול סביבתי. 5. מסמכים זרים: a. SA Social AccountAbility b. GRI - Global Reporting Initiative - A Common Framework for SustainAbility Report. c. AA AccountAbility 1000 (AA 1000) Framework. הרחבה בנושא תקינה של מכון התקנים מצויה בתת פרק

121 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הבעייתיות בתקן המוצע מטרתו של תקן ככלל הינה קביעת דרישות התנהלות מסוימות, ברורות ומדידות מחברות כך שיהיה ברור וודאי אם חברה עמדה בדרישות התקן או לאו. הבעייתיות בתקן מסוג זה מתעוררת כתוצאה מהקושי למדוד ולכמת התנהגות חברתית. כל נושא האחריות חברתית הוא סובייקטיבי וכל אחד מעריך ומוקיר פעולות שונות ממגוון הפעולות הרחב שחברה יכולה לנקוט בתחום זה. בנוסף, כל חברה מתייחסת לנושא של אחריות חברתית מנקודת מבט שונה לפי אופייה וגודלה מה שמקשה על קביעת קריטריונים אחידים. בעייתיות נוספת היא מדידת כל פעילויות החברה בתחום האחריות החברתית, שהרי לצורך קבלת התמונה המלאה על פעילות החברה יש לתת את הדעת למלוא ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלה. אי מדידה כאמור יכול לגרום למצג שווא בו חברה התורמת לקהילה המקומית שלה אך בו בזמן מנהיגה מדיניות של שחיתות, תהנה ממוניטין של אחראית חברתית אם לא תינתן התייחסות לנושא השחיתות דרישות התקן החברתי המוצע התקן החברתי הישראלי, כאמור, אמנם טרם פורסם אולם קיים נוסח כמעט סופי שלו. מנוסח זה ניתן לראות כי כותבי התקן שמו להם למטרה להתייחס למכלול הנושאים הקיימים בתחום האחריות והמעורבות החברתית בעסקים בניסיון להביא את הארגונים בישראל למצב בו הם מנהלים את עסקיהם תוך הנהגת מדיניות של אחריות ומעורבות חברתית. 555

122 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי להלן סקירה של 17 עיקרי הדרישות המופיעות בנוסח הסופי : 5. הגדרות ההגדרות שבתקנים הישרליים ת"י 5115 ות"י 51005, כוחן יפה בתקן זה; נוסף עליהן יפה כוחן של הגדרות אלה: א. ארגון מרוויח ארגון שבדוחותיו הכספיים המבוקרים מדווח רווח לפני מסים של 1% או יותר ממחזור המכירות שלו. ב. שווה כסף העלות לארגון של מוצרים או שירותים המיוצרים או ניתנים על ידי הארגון כחלק מפעילותו העסקית. ג. תרומה מתן כסף או שווה כסף למטרה חברתית, ובלבד שהתרומה אינה ניתנת במישרין או בעקיפין לצד קשור לארגון או לנושאי משרה בכירים בו )צד קשור לארגון - כהגדרתו בגילוי דעת 51 של לשכת רואי החשבון בישראל( או לבעל עניין )כהגדרתו בחוק ניירות ערך התשכ"ח (. הסקירה אינה מלאה אולם מתייחסת לעיקרי הדרישות שנקבעו בתקן

123 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ד. מחזיקי עניין כל הגורמים המושפעים מפעילות הארגון או משפיעים עליה, כגון: עובדים, לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, משווקים, הקהילה, ארגונים חברתיים וסביבתיים, רשויות ציבוריות, בעלי מניות. 5. מחוייבות ההנהלה הבכירה הארגון יקים ויקיים מערכת לניהול אחריות חברתית ומעורבות בקהילה, כמפורט להלן: א. ההנהלה הבכירה תגדיר את מדיניות הארגון לגבי אחריות חברתית ומעורבות בקהילה כדי להבטיח: שהיא כוללת התחייבות להתאים לכל דרישות תקן זה. )5 שהיא כוללת התחייבות להתאים לחוקים ישראליים, לדרישות אחרות שעל פיהן פועל הארגון ולכבד אמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהם ואת פרשנותם. )5 1( שהיא כוללת התחייבות לשיפור מתמיד. שהיא מתועדת, ממומשת, מתוחזקת ומופצת ביעילות, בין השאר: המדיניות נגישה לכל העובדים בכל הדרגים והתפקידים ולדירקטורים, בין אם הם מועסקים ישירות בארגון ובין אם הם )1 555

124 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מועסקים באמצעות חוזה או מייצגים את הארגון בצורה אחרת. שהמדיניות מובנת לכל העובדים והעובדים מבינים את משמעויותיה על עבודתם השוטפת. )1 0( שהיא זמינה לציבור. ב. ינוסח ויקוים מסמך מדיניות רשמי בנושא אחריות חברתית ומעורבות בקהילה שיכלול לפחות: כיווני פעולה עיקריים התואמים את פעילות הארגון. )5 הגדרת אופי המעורבות בחברה ובקהילה של הארגון על יחידותיו, עובדיו ומנהליו. )5 הקצאת משאבים לנושא האחריות החברתית ומעורבות בקהילה. )1 תוכנית רב שנתית בקהילה. לאחריות חברתית ולמעורבות )1 ג. ההנהלה תוודא את יישום המדיניות ותבצע הערכה של יישום המדיניות. ממצאי ההערכה יוצגי להנהלה הבכירה של הארגון. ד. המעורבות בקהילה והאחריות החברתית יהיו חלק מאסטרטגיית הארגון, כמפורט להלן: 555

125 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ינוסחו כיוונים קונקרטיים לאסטרטגיית הארגון בנושא האחריות החברתית ומעורבות בקהילה, התואמים את פעילות הארגון. )5 האחריות החברתית תהווה כלל מנחה במהלך העסקים השוטף. )5 ה. המנהלים הבכירים יהיו מעורבים בעצמם בפעילות בקהילה. ו. ההנהלה הבכירה תמנה אחראי מטעמה על האחריות החברתית והמעורבות בקהילה, כמפורט להלן: ההנהלה תגדיר את האחריות, את הסמכות, את מידת חופש הפעולה ואת המשאבים הנדרשים )לרבות היקף המשרה( לצורך ביצוע תפקידו של האחראי. )5 האחראי, ללא קשר לאחריויות אחרות שלו, יבטיח שדרישות תקן זה ממולאות; )5 האחראי ימסור להנהלה הבכירה דוח על פעילויות שניזומו על ידיו ועל תוצאות הישיגיו. )1 ז. ההנהלה תבצע תקופתית סקר הנהלה לבדיקת ההתאמה של מדיניות הארגון, האסטרטגיה והביצועים אל מול דרישות תקן זה ודרישות אחרות שהארגון מחויב להן. במסגרת סקר זה תבחן גם פעילותו העסקית השוטפת של הארגון מול מדיניותו החברתית ודרישות תקן זה. שינויים ושיפורים ימומשו בהתאם לממצאי הסקר. 551

126 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי במסגרת הסקר יבוצע ניתוח של אפקטיביות פעולות הארגון בתחום החברתי והקהילתי. ח. המנהלים יעודדו את עובדיהם להיות מעורבים בקהילה, כמפורט להלן: המנהלים יציעו לעובדיהם להיות מעורבים בקהילה. )5 הארגון יקצה מזמנם של עובדיו למען המעורבות בקהילה. )5 העובדים בארגון יוערכו גם על פי מעורבותם בקהילה. )1 1. הקצאת משאבים על ידי ההנהלה הארגון יתרום למטרות חברתיות כדלקמן: א. ארגון מרוויח יתרום 0.1% מהרווח לפני מסים המדווח בדוחות הכספיים המבוקרים שלו, כאשר סכום של 0.51% 18 מהרווח לפני מסים או שני מליון ש"ח, הנמוך מביניהם, יתרמו במזומן בלבד, והיתרה במזומן או בשווה כסף. ב. ארגון שאינו מרוויח יתרום 0.01% ממחזור ההכנסות במזומן או בשווה כסף. סכום זה יותאם לתקרה המספרית של תרומה למוסד ציבורי לצורכי זיכוי ממס לפי סעיף 10 )א( בפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(, התשכ"א באשר לתקרה ניתן ללמוד גם מתת פרק בנושא היבטי מיסוי במתן תרומות על ידי חברות מסחריות

127 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. מחויבות ומעורבות העובדים העובדים יהיו שותפים ומעורבים בפעילות מתמשכת בקהילה, כמפורט להלן: א. תיקבע צורת ארגון צוות העובדים המיועד לפעילות בקהילה. ב. ייקבע מי ינהל את מעורבות העובדים בקהילה. ג. ייקבע מספר העובדים )אחוזים, מספר מוחלט( המעורבים בפעילות בקהילה. ד. ייקבע באלו פעילויות יהיו העובדים מעורבים. 1. איכות חיי העבודה א. הארגון יקיים את כל החוקים והתקנות במדינת ישראל הקשורות להעסקת עובדים. ב. הארגון יקיים את כל החוקים והתקנות במדינת ישראל הקשורים לבטיחות וגיהות בעבודה. ג. הארגון ישקיע בפיתוח אנושי ומקצועי של עובדיו, תוך שימת דגש על צרכים ייחודיים. ד. הארגון ישקיע בסביבת העבודה. 555

128 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ה. הארגון ייצור סביבת עבודה בטוחה נטולת תאונות, על פי התקן הישראלי ת"י 1145 כמפורט להלן: תיקבע מדיניות כתובה לניהול בטיחות וגיהות בארגון. )5 5( יקבעו כללים ליישום מדיניות זו. 1( יבוצע סקר סיכונים. 1( הארגון יקבע לו"ז להפחתת הסיכונים. לארגון יהיה אישור התאמה לתקן הישראלי, ת"י.1145 )1 ו. הארגון יקיים את דרישות התקן לאחריות חברתית.SA 4000 ז. הארגון יסחר עם קבלי משנה וספקים העומדים בדרישות סעיפים א. ו-ב. לעיל. 0. איכות הסביבה א. הארגון יקיים מערכת לניהול איכות הסביבה כמפורט להלן: תיקבע מדיניות כתובה למניעת נזקים לסביבה ולהטמעת נושאים סביבתיים בפעילות השוטפת של הארגון. )5 555

129 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 5( ייקבעו כללים ליישום מדיניות זו. הארגון ייערך לפעילות ניטור ולמדידת ההשפעות הסביבתיות ויקבע לוח זמנים להפחתת ההשפעות על הסביבה. )1 1( הארגון יפעל לשיפור סביבת המפעל. לארגון יהיה אישור התאמה לתקן הישראלי ת"י )1 ב. הארגון יקיים את חוקי איכות הסביבה ויהיה בעל אישור תקף מהמחוז המתאים במשרד לאיכות הסביבה ומרשות הרישוי המקומית, על קיום חוקי איכות הסביבה הרלוונטיים ודרישות הרשויות. 3. אתיקה א. לארגון יהיה קוד אתי או מסמך קוד אתי הנמצא בהכנה. ב. עקרונות הקוד האתי יוקנו לכל אחד ממנהלי הארגון ועובדיו. ג. עקרונות הקוד האתי ימומשו בפועל. ד. הארגון לא יעבור על החוקים והתקנות של מדינת ישראל. 4. שקיפות ודיווח 557

130 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי א. דיווחי הארגון, לרבות דוחות כספיים, פרסומים ודיווחים לרשויות יהיו מהימנים ושקופים. ב. הארגון ישתף את הציבור במידע וידע החשובים לציבור. ג. הארגון יקיים דיאלוג הדדי ופתוח עם מחזיקי העניין שלו. תוכן הדיאלוג יכלול את מטרות הארגון וערכיו, את הנושאים המעסיקים את מחזיקי העניין בקשר לפעילות הארגון, ואת הדרכים לשיפור פעילות הארגון בקשר לאותם נושאים, מטרות וערכים. ד. הארגון יפרסם דוח חברתי. 5( הדוח החברתי יכלול נושאים אלו: א( תיאור פעילות הארגון. ב( מדיניות הארגון בנושא אחריות חברתית ומעורבות בקהילה ומחוייבותו לנושאים אלו. ג( איכות חיי העבודה. ד( ה( איכות הסביבה. אתיקה בעסקים. ו( הערכים והחזון של החברה וכיצד הם מיושמים בפועל. 555

131 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ז( ההשפעה החברתית והסביבתית של מוצרי/ שירותי הארגון. ח( השפעת הפעילות העסקית של הארגון על החברה ועל הסביבה. ט( תקשורת עם מחזיקי העניין של הארגון. י( תביעות משפטיות מהותיות שהוגשו נגד הארגון בתחומים בהם עוסק תקן זה. 5( הדוח החברתי יועמד לעיון הציבור הרחב. מומלץ כי חברות ציבוריות יפרסמו דוח זה יחד עם הדוח התקופתי. )1 מומלץ כי פרסום הדוח החברתי יהיה בהתאם ל- GRI ולעקרונות.AA 5000 )1 1. פעולה מתקנת ומונעת א. ב. הארגון יבחן ויגיב לתלונות של מחזיקי עניין, תוך התייחסות לתואמות או לאי-תואמות למדיניות החברה ו/או לדרישות תקן זה. הארגון יימנע מלנקוט צעדים משמעותיים, פיטורין או אפליה של עובד כלשהו מבחינת הספקת מידע הנוגע לתקן זה. 555

132 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ג. הארגון יבצע פעולה מתקנת ומונעת בהתאם לאופיה ולחומרתה של כל אי-תואמות למדיניות החברתית של הארגון ו/או גם דרישות תקן זה. 50. הדרכה א. הארגון יזהה את צרכי ההדרכה, יכין ויבצע תוכנית הדרכה בהתאם להם. תוכנית ההדרכה תעסוק, בין השאר, גם בהגברת המודעות לדרישות תקן זה ולמדיניות החברתית של הארגון, לדרכים ליישום דרישות אלו ולהטמעת יישום התקן והמדיניות בפעילות השוטפת של העובדים. ב. תוכנית ההדרכה תכלול הדרכות למנהלים ולעובדים, לרבות הדרכות לעובדים חדשים / זמניים והדרכות תקופתיות לעובדים ותיקים / קבועים. 55. בקרה ההנהלה תקיים תהליכי בקרה על יישום המדיניות, התוכניות והפעילות לאחריות חברתית ולמעורבות בקהילה והעמידה בדרישות תקן זה. תהליכי הבקרה יכללו לפחות: א. ב. דיווח תקופתי להנהלת הארגון על יישום התוכניות ועמידה בדרישות התקן. ביצוע מבדק פנימי. ג. טיפול הולם בתלונות מחזיקי עניין. ד. ייזום פעולות מתקנות. 555

133 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 55. רשומות ומידע הארגון ישמור ויתחזק תיעוד ומסמכים הקשורים לפעילויות שבתחום תקן זה כדי להמחיש תואמות לדרישות התקן. תיעוד זה יכלול בין השאר, הוכחות לכך שלארגון יש את המידע והגישה לגבי המסמכים, החוקים, התקנות והאמנות המאוזכרים בתקן זה ואת הדרך לשמור על עדכניות המידע סיכום לדברי ח"כ לשעבר אורי סביר, ממנסחי התקן, ניסוח התקן בא מתוך תקווה כי הסקטור הפרטי התופס מקום עיקרי במישור החברתי בחיי המדינה יעזור בצמצום הפער החברתי במדינת ישראל וישקיע חזרה בקהילה. לדבריו, מעבר לאמונה אישית בערכים כמו צדק חברתי, שוויון הזדמנויות או מחוייבות הדדית, צמצום הפער החברתי במדינת ישראל הוא כורח קיומי למדינה והוא מהווה ערובה הן ליציבות חברתית ולאומית, והן למימוש שאיפתנו להתקבל כתושבים לגיטימיים בכפר הגלובלי הבין-לאומי. 555

134 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הצעה לתקן/הנחיה חברתי/ת של מכון התקנים הישראלי - נוסח חדש במסגרת זו, ראשית נבחן בצורה השוואתית בין תקנים שונים בעולם ובישראל על מנת לספק מבט על סוגי תקנים חברתיים שיכולים להיות מתאימים לישראל וזאת במסגרת תת פרק במסגרת תת פרק תינתן ההצעה לתקן/הנחיה חברתי/ת של מכון התקנים הישראלי על פי נוסחו החדש המתבסס על טבלת ההשוואה הנ"ל היוצר התאמה למציאות הישראלית. 575

135 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל טבלת השוואה בין תקני אחריות חברתית בעסקים/ארגונים * יש לעבור לקובץ "פרק 1 טבלאות" מתוך החומר שהוכן לועדת המומחים לבניית ההצעה לתקן חברתי ישראלי - דצמבר 5001, על ידי צוות מ - - רו"ח, איריס אלדר, רו"ח לימור אברבוך ורו"ח ניר זיכלינסקי.

136 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 572

137 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 575

138 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 575

139 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 577

140 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 575

141 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 575

142 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 575

143 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 575

144 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 555

145 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 551

146 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 552

147 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 555

148 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 555

149 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הצעה להנחיות לאחריות חברתית של ארגונים - מכון התקנים - נוסח חדש הקדמה אחריות חברתית SR( )Social Responsibility - מהווה כיום אמצעי ניהולי, שנועד לכלול מרכיבים ערכיים בחשיבה הניהולית. במרדף אחר ההצלחה העסקית, נזנחו בשנים האחרונות, במקרים רבים, ערכי יסוד מוסריים, אנושיים, חברתיים וגלובליים. את אלו יש להחזיר לעמדה הבכירה ביותר של סדר היום הניהולי, על מנת לשפר תהליכים חיוביים מחד, ומאידך לעשות את המירב למניעת שיבושים ניהוליים, דוגמת אלו שאיפשרו את פרשיות אנרון, וורלדקום, מרתה סטיוארט בארה"ב, או הבנק למסחר, רמדיה וצינור השפד"ן בישראל. SR הינו הדרך שבה לוקח הארגון בחשבון שיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואתיים, בדרך להשגת הצלחה וקיום לטווח ארוך. בעולם הגלובלי, ארגונים מוצאים עצמם מחויבים להוכיח בפני ארגונים אחרים בארצות אחרות, כי הם פועלים מתוך עקרונות של,SR על מנת שיוכלו להיות חלק משרשרת האספקה של אותם גופים או כדי שיוכלו לייצא לארצות, שבהן נהוגים חוקים ותקנות מחמירים ביחס לנושאים שונים, הקשורים ב -.SR הנוסח האמור נכתב על ידי רו"ח ניר זיכלינסקי, רו"ח איריס אלדר ורו"ח לימור אברבוך ממחלקת דיווח חברתי במשרד BDO זיו האפט כבסיס לועדת המומחים של מכון התקנים שעוסק בכתיבת הנחיות לאחריות חברתית של ארגונים. יצויין כי הטבלה בתת פרק שימשה בסיס לדיון בועדת המומחים ולאורה הופק הנוסח האמור.

150 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ארגונים זקוקים למורה נבוכים, שיסייע להם להגדיר את הסוגיות המחייבות בדיקה, יכוון אותם בדרך לבניית אסטרטגיה נכונה של ניהול SR ויתווה את השיטות למעקב ובקרה אחר ביצוע שיפורים ותיקונים בניהול ה - SR שלהם. ניהול ה - SR צריך להיות חלק בלתי נפרד מכלל מערכות הניהול שהארגון מקיים באופן שוטף, ולפיכך על ה - SR להשתלב במערך הניהול הכולל כאמצעי נוסף, המחזק את הפעילות המכוונת להצלחת הארגון. יובהר כי SR אין כוונתו כי ארגונים ימלאו את תפקידי הממשלה, כגון: תמיכה חברתית או יצירת תיקונים בשוק. תפיסת SR מכירה בכך שהשגשוג והרלוונטיות ארוכי הטווח של ארגון תלויים באיכות החיים בקהילות שבקרבן הוא פועל. SR לא זו בלבד שמאפשר לארגון לאמץ השקפה ניהולית שמעבר לסיכונים פיננסיים וטכניים בלבד, אלא גם מסייע ליצירת ערך לארגון ולמחזיקי העניין )Stakeholders( שלו באמצעות הזדמנויות חברתיות וסביבתיות. כמודגם בתרשים 5, ככל שארגון מרחיב את התמקדותו על מנת להבין כיצד מגמות חברתיות משפיעות על עסקיו וכיצד הוא יכול להגיב באפקטיביות לציפיות של אינטרסים חיצוניים, כך הוא ממוצב טוב יותר על מנת לשפר את ביצועיו. 555

151 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל תרשים - 1 הרחבת האופק התכנוני באמצעות שימוש ב- SR התמקדות רצויה התמקדות חיצונית התמקדות נוכחית התמקדות פנימית הזדמנויות סיכונים מרכיבים שונים מתוך ניהול ה - SR כבר זכו לפירוט ותקינה. מסמך ההנחייה יצביע על הנושאים, שלגביהם כבר קיימת תקינה )דוגמת ניהול איכות, הבטחת איכות, ניהול סביבתי וכו'(. במקומות הרלוונטיים, יצביע מסמך ההנחיות גם על מסמכים בינלאומיים שונים, המציעים פתרונות יישומיים לנושאים רלוונטיים בניהול ה -.SR כל ארגון רשאי לבצע ניתוח עצמאי, כדי לעמוד על אפיוניו הספציפיים ולזהות את מרכיבי ה - SR הרלוונטיים עבורו. מסמך ההנחיות בנוי בצורה מודולרית, כך שכל ארגון יוכל לבחור את המרכיבים הנחוצים לו, לשם ביצוע ניתוח משמעותי של פעילותו בתחומי ה -,SR ולשם תיקון הנושאים הדורשים תיקון. המבנה המודולרי יאפשר יישום בסיסי של SR לצד 555

152 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יישום מחמיר יותר, הנדרש, למשל, מחברות וארגונים המעוניינים לפעול גם בארצות אחרות. מאחר ומדובר בנושא אחריות חברתית )SR( של ארגונים, אין הדבר דומה לכל תקן ISO ולפיכך הוא אינו נקרא תקן, אלא הנחיות, פרי הרצון לכלול במסגרתו תוכן ומהות בתחום ה-.SR מסמך ההנחיות יאפשר ליצור ארגונים אחראים חברתית ולבנות חברה אזרחית טובה יותר. 5. היקף הנחיות אלה מתארות גישה של מערכת ניהולית ל- SR. הן כתובות כך שתהיינה ישימות לארגונים מכל גודל או תחום ושתוכלנה להשתלב לתוך מערכות ניהוליות אחרות, כגון מערכת ניהול איכות, מערכת ניהול סביבתית, מערכת ניהול פיננסית ומערכת ניהול בריאות ובטיחות תעסוקתית. הנחיות אלה מיועדות: א. לתאר מערכת לניהול נושאים, סביבתיים, חברתיים, אתיים וכלכליים. הזדמנויות וסיכונים ב. לסייע בזיהוי היקפם של נושאים שיש לטפל בהם במסגרת מערכת ניהול.SR ג. לספק הדרכה בעניין יישום ותחזוקה של מערכת ניהול.SR במסגרת ההנחיות נכללות הצעות פרקטיות - איך להתייחס לנושאי SR ובמיוחד כיצד למצב את עקרונות הארגון ביחס 555

153 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל לעקרונות "המדף" שכבר קיימים בשוק. זאת תוך הכללת מרכיבי היסוד של ניהול,SR שכל אחד מהם מובהר בקצרה, המהווים מעין רשימת תיוג או מסגרת לפעילות SR שבעזרתה הארגון יכול לבחון את עצמו ולפעול על בסיס מסגרת שהתוותה. המסמך מכיל פירוט של צעדים, שהארגון צריך לבצע, על מנת לפעול באופן מסודר לקראת ניהול יעיל של.SR עיקרי הצעדים כוללים: א. עקרונות ה -.SR ב. מערכת לניהול.SR ג. מחויבות ומדיניות לרבות מרכיבי ה -.SR ד. תהליך היישום וההטמעה. ה. מדידת הביצועים. ו. תהליך הדיווח. ז. הבטחת איכות. ח. תהליך התיעוד. יצויין כי מסמך ההנחיות רואה בקיום החוק סטנדרט מחייב, ויוצא מההנחה שהארגון מכיר היטב את הסביבה החוקית בה הוא פועל, אולם מומלץ לנקוט בעת מימוש ה - SR גישה של מעבר לציות ללשון החוק Compliance(.)Beyond 555

154 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הערה: הנחיות אלה מכירות בצורך של ארגונים לשאוף ולהשיג הצלחה פיננסית קצרת טווח וארוכת טווח. SR מתוכנן להשתלב בהצלחה הפיננסית, משום שקיימת תלות הדדית בין שני הנושאים. 5. מסמכים ישימים הנחיות אלה מבוססות, בין היתר, על המסמכים שלהלן )לאומיים ובינלאומיים(: תקני ISO רלוונטיים AS Australian Standard TM Corporate social responsibility PLUS 9018 Guideline for corporate social responsibility SA Canadian standards association FD X SD Sustainable development - Corporate social responsibility - Guide for the taking into account of the stakes of sustainable development in enterprise management and strategies AFNOR Business in society making a positive and responsible contribution 555

155 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל A voluntary commitment by business to manage its activities responsibly ICC פרסומים בישראל הקוד לניהול חברתי בעסקים של ארגון מ.ע.ל.ה. הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, התשס"ב תקנות ניירות ערך, התשכ"ח ותקנותיו. חוק החברות, התשנ"ט ותקנותיו. 1. הגדרות ומונחים הגדרות אלו משמשות את ההנחיות: אחריות חברתית של ארגונים )SR( - המחויבות הוולונטרית של ארגון לנהל את פעולותיו באופן אחראי, תוך הטמעת שיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים וערכים אתיים ומוסריים ותקשורם למחזיקי העניין של הארגון. תקשור כאמור יכול להיעשות במסגרת דיווח חברתי. מחזיקי עניין )Stakeholders( - כל אלו שיש להם עניין בארגון ושפעילותו משפיעה עליהם או מושפעת מהם - העובדים, הלקוחות, הספקים, המשווקים, הקהילה, הסביבה Environment(,)The בעלי המניות ועוד..1 עקרונות SR 551

156 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 1.5 מעבר לציות compliance( )Beyond למרות שציות ללשון החוק ותקנותיו, להנחיותיו ולרוחו הינו הכרחי, ארגונים המיישמים מערכות ניהול SR מרחיבים באופן וולונטרי את מחויבותם בנושאים שונים מעבר לדרישות החוק. 1.5 מעורבות ודיאלוג עם מחזיקי עניין מעורבות ודיאלוג פתוחים ואפקטיביים עם מחזיקי עניין ובכללם עובדים, לקוחות, ספקים, בעלי מניות ומשקיעים אחרים, ממשלות וקהילות - עומדים בבסיס התפיסה של.SR 1.1 שקיפות ודיווחיות האופן והמידה שבה ביצועי החברה במכלול תחומי ה- SR 21 מדווחים, הינם להחלטת הארגון. כל דיווח יעשה באופן אמין ומהימן תוך שמירה על עקרונות השקיפות והשלמות. 1.1 תפיסת מעגל חיי מוצר/שירות גישת SR מחייבת לשקול את ההשלכות לאורך כל מעגל החיים/שרשרת הקיום של המוצרים והשירותים, ובכלל זה השלכות המיוחסות לפעילותם של ספקים )לרבות שרשרת האספקה( ולקוחות. זאת, תוך ניהול אחראי של מכלול ההשפעות וההשלכות. דוגמא למבנה דיווח מקובל בעולם הינה כללי ה -.GRI

157 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. מערכת ניהול SR רכיבי מפתח של מערכת ניהול SR הינם: א. מחויבות ומדיניות )סעיף 0 להנחיות(. ב. אסטרטגיה )סעיף 3 להנחיות(. ג. יישום ופעולות להטמעה )סעיף 4 להנחיות(. ד. מדידת ביצועים, דיווח והבטחת איכות )Assurance( )סעיף 1 להנחיות(. כל ארגון יזהה את נושאי,SR בין היתר, על בסיס רכיבי המפתח האמורים, וזאת תוך שילוב הדיאלוג עם מחזיקי עניין, בשלבים השונים של התהליך, שהינו חשוב לכל הרכיבים של מערכת ניהול.SR תרשים 5 מציג מודל של מערכת היחסים בין הרכיבים השונים של המערכת. תרשים - 2 מודל מערכת ניהול SR 555

158 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי נושאים כלכליים נושאים סביבתיים מחויבות ומדיניות אסטרטגיה יישום ופעולות מדידת ביצועים, דיווח ASSURANCE נושאים חברתיים ואתיים 0. מחויבות ומדיניות הצלחה בפיתוח מערכת לניהול SR מותנית במחויבות ההנהלה הבכירה של הארגון. המחויבות מתבטאת במדיניות אשר תבהיר את כוונות ההנהלה הבכירה בנושאי SR ותנחה לגבי הכיוונים והיעדים בנושאי ה -.SR 555

159 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 0.5 מחויבות סקר/מיפוי ראשוני על ארגון לבצע סקר/מיפוי ראשוני של נושאי,SR הכולל את זיהוי העניינים הרלוונטיים לארגון כמו גם הערכה של פרקטיקות קיימות באותם תחומים. על הסקר לזהות פרקטיקות קיימות שעליהן יש להתבסס, פערים במערכות ובביצועים וכן סיכונים והזדמנויות ספציפיים. לשם כך יש להבין את הגישה הכוללת בארגון, של והפעילות המודעות הניהול, תפיסת באשר הארגון ועובדי מנהלים דירקטורים, לנושאי.SR הרחבה על הסקר/מיפוי ראשוני מצויה בנספח למסמך ההנחיות נושאי SR על ארגונים לכלול את התחומים הבאים ואחרים, אם רלוונטי לארגון: א. קשרי קהילה וחברה / הדיאלוג עם הקהילה: יצירת מקומות עבודה לטובת הקהילה. תרומות )בכסף ובשווה כסף(. )5 )5 557

160 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי קשרי קהילה ומעורבות בקהילה )לרבות נושאים הקשורים בהוויה ובתרבות הישראלית(. )1 ניתוח הקהילות סביב הארגון וההתייחסות אליהן. )1 1( פיתוח קהילתי כלכלי. יצירת חברה אזרחית - השפעה )0 ברמה הלאומית. הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. ב. סביבת העבודה וזכויות העובדים: 5( תנאי עבודה. פרקטיקות לשמירת בריאות העובדים. )5 1( בטיחות וגיהות בעבודה. 1( יחסי עבודה וזכויות עובדים. 555

161 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1( שכר והטבות. גיוון כוח העבודה ושמירה על רגישות תרבותית. )0 3( זכות ההתאגדות. קבלני משנה - יחסים ותנאי עבודה )לרבות שמירת נורמות הוגנות ביחסים(. )4 1( ספקים - יחסים ותנאי עבודה. הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. ג. זכויות אדם ואזרח: 5( אי-הפליה. 5( העסקת ילדים. 1( העסקה בכפיה. 1( זכויות אזרחי/תושבי המקום. הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. 555

162 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ד. אתיקה בעסקים: קיום מגעים עם כל מחזיקי העניין תוך שמירה על יושר, הגינות וכבוד הדדי. )5 5( רכישות וכריתת חוזים. שמירה על הגינות בהתקשרות עם סוכנים ומפיצים ותשלומים נלווים. )1 שקיפות במתן מידע וביחסים עם מחזיקי עניין. )1 אי שימוש בשידול ובשוחד או הפרזה פסולה בשיטות של מתנות ואירוח לקיום פעילויות ועסקים. )1 0( תחרות הוגנת. 3( הימנעות מתרומות פוליטיות. 4( מעורבות בתהליכים ציבוריים. הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. ה. איכות סביבה: 555

163 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מערכת לניהול סביבתי שתפעל על פי עקרונות לפיתוח בר קיימה ותתייחס, בין היתר, לנושאים: 5( שימוש במשאבים: א( אנרגיה. מים. ב( ג( חומרים. ד( קרקע. 5( בקרה על הזיהום הסביבתי: א( פסולת מוצקה ופסולת מסוכנת. ב( שפכים. ג( פליטות. שימוש בקרקע ושימורה, שימור מגוון ביולוגי,)Biodiversity( הגנה על בתי גידול )Habitat( ועל המינים.)Species( )1 555

164 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ההשפעות של המוצר/השירות לכל אורך חייו )מעגל חיי המוצר( על הסביבה. )1 1( עמידה בדרישות חוקים ותקנות. היבטים סביבתיים בשרשרת האספקה )בדיקת ביצועי הספקים(. )0 תחבורה )השפעות סביבתיות של שימוש בכלי תחבורה לצרכים לוגיסטיים(. )3 הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. ו. שיווק וצרכנות: 5( תחרות ותמחור. 5( בריאות ובטיחות הלקוחות. היבטי מוצרים ושירותים )שביעות רצון לקוחות, הפרת חוקי מידע על מוצרים(. )1 1( פרסום ושווק. 1( שמירה על פרטיות הצרכנים. 555

165 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. Corporate ז. ממשל ובקרה ארגוניים ( :)Governense 5( שקיפות, גילוי נאות ודיווחיות. 5( אי תלות הדירקטוריון. איוש והכשרת הדירקטוריון וועדת הביקורת. )1 1( פרקטיקות ביקורת. פרקטיקות Assessment ותשלום )שכר טרחה(. )הערכה( )1 Corporate נושאי הון עצמי. אזרחות תאגידית (.)Citizenship )0 )3 4( תהליכי קבלת החלטות נאותים. שמירה על ממשל ובקרה ארגוניים נאותים. )1 551

166 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הרחבה על תקנים, תקנות וחוקים העוסקים בנושא ניתן למצוא במסגרת נספח הביבליוגרפיה. 0.5 מדיניות בארגון צריכה להיות מחויבות כתובה בכל הרמות החל מההנהלה הבכירה. על הנהלת הארגון לבטא את מחויבות הארגון ל- SR במסמך/בדוח מדיניות אשר: הולם את אופי וגודל הארגון ואת ההשפעות הפוטנציאליות של פעולות הארגון, מוצריו ושירותיו. )5 5( כולל מחוייבות לשיפור מתמשך. כולל הצהרה ברורה לגבי ערכיו ועקרונותיו של הארגון. מציין מחוייבויות SR כלליות רלוונטיות. )1 )1 מתוקשר לכל העובדים ולאנשים העובדים עבור הארגון או בשמו ולמחזיקי העניין. )1 0( מיושם בכל רמות הארגון. קובע שבארגון קיים מנגנון המבטיח נקיטת פעולות לתיקון ושיפור מתמשך של הביצועים בתחומי ההנחיות. )3 552

167 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 3. אסטרטגיה על ארגון לפתח אסטרטגיית SR הכוללת תכנית ליישום והטמעת מסמך/דוח מדיניות ה -,SR לרבות בתרבות הארגון. האסטרטגיה צריכה להיות חלק מהאסטרטגיה הכוללת של הארגון ולא בנפרד ממנה. על האסטרטגיה לכלול: א. מטרות ולוחות זמנים ארגוניים רחבים. ב. מטרות ולוחות זמנים ספציפיים של.SR ג. מדדי ביצוע )לרבות מדדים תהליכיים( ויעדים ספציפיים של,SR במידה וניתן/מתאים. ד. ה. הקצאת משאבים תוך ציון לאילו תחומים והיקפם. אחריות ודיווחיות. ו. מערכת למדידת ביצועים ודיווח. יש לסקור ולעדכן אסטרטגיה זו באופן סדיר על מנת להבטיח כי נושאים חדשים והשקפות של מחזיקי העניין יילקחו בחשבון. 4. יישום ופעולות להטמעה 4.5 אחריות ההנהלה וסמכויותיה 555

168 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יש לזהות ולהגדיר את תחומי האחריות בנושאי SR לגבי כל המנהלים התפעוליים, ולהקצות סמכויות מתאימות על מנת להבטיח יישום אפקטיבי של מערכת ניהול ה- SR. על ההנהלה לסקור את המערכת במרווחים מתוכננים על מנת להבטיח את התאמתה, נאותותה ויעילותה המתמשכות. 4.5 הכשרה/הדרכה ומודעות על האנשים העובדים עבור הארגון או בשמו להיות מודעים למערכת ניהול ה- SR שלו. יש לספק הדרכה במידת הצורך על מנת להבטיח ניהול אפקטיבי של נושאי SR רלוונטיים, העשויים לכלול: א. הדרכה לגבי הרכיבים הבסיסיים של.SR ב. הדרכה לגבי מדיניות, אסטרטגיה ונהלי SR של הארגון. ג. זמן עבודה ללקיחת חלק בהתייעצות עם מחזיקי עניין )במסגרת הדיאלוג עימם(. ד. הדרכות בנושאי תקשורת עם מחזיקי עניין. ה. הדרכות לעובדים חדשים והדרכות נוספות לעובדים ותיקים )ליצירת הדרכה מתמשכת ולא חד פעמית(. 555

169 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ו. עדכונים לגבי התקדמות הארגון ביישום והטמעת אסטרטגיית ה- SR שלו. ז. נוכחות בימי עיון חיצוניים רלוונטיים. 4.1 על הארגון לדאוג להטמעת נהלים תפעוליים יש לפתח נהלים תפעוליים במידת הצורך על מנת במדיניות רלוונטיים SR להבטיח הטמעה של נושאי ובפעילויות הארגון. על כל העובדים להכיר את הנהלים התפעוליים העוסקים בנושא SR וקשורים לעבודתם. 557

170 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 4.1 דיאלוג עם מחזיקי עניין על הארגון לייסד תהליך לזיהוי מחזיקי עניין, לבקשת דעותיהם ומעורבותם, להתייחסות ולמענה/מתן תגובה לדעות אלו ולדיווח חוזר למחזיקי העניין. יש לתעד תהליך זה. על רמת ההיוועצות להיות נאותה בהתאם לגודלו, מיקומו וסוגו של הארגון ויש להקצות להיוועצות זו משאבים מתאימים. 4.1 תיעוד הפעולות ויישומן על התיעוד לכלול מידע על פעולות של דיאלוג עם מחזיקי עניין )כולל מידע על ספקים(, מידע על ביצועים ותוצאות של פעולות הבטחת איכות )Assurance( פנימיות או חיצוניות. יש לשלב את התיעוד בנושאי SR בתוך מערכות ניהול התיעוד הקיימות. יש לשמור את התיעוד באופן המבטיח דיווחיות ושקיפות. 1. מדידת ביצועים ותהליכים, דיווח והבטחת איכות )Assurance( 1.5 מדידת ביצועים ותהליכים על ארגון לנטר את יישום והטמעת אסטרטגיית ה- SR שלו, ובמקומות שניתן תבוצענה השוואת ביצועים ליעדים, למדדים ולמטרות ספציפיים שהוגדרו מראש. תהליך המדידה יבחן גם את התהליכים )לאו דווקא באמצעות מדידה כמותית אלא גם באמצעות מדידה איכותית( ודרכי ביצועם. 555

171 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הארגון יקיים מערכת משוב ממחזיקי העניין ואז יזמין מהם משובים באופן יזום. הרחבה על מדידת ביצועים ותהליכים ניתן למצוא בנספח במסגרת הביבליוגרפיה. 1.5 דיווח דיווח פנימי על ארגון להקים מסגרת דיווח פנימית שתבטיח כי מידע על ביצועים: א. ישולב בתוך כל הדיווחים הפנימיים האחרים. ב. יתמוך באופן נאות בדיווח חיצוני. ג. יהיה מספיק לצורך זיהוי ותיקון של אי התאמות בביצועים או במערכת דיווח חיצוני על ארגון לפתח דיווחים חיצוניים תקופתיים שיכללו, לכל הפחות: א. מדיניות, נהלים ומחויבויות רלוונטיים. ב. מידת ההתקדמות בהשגת יעדי.SR 555

172 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ג. אי התאמות בביצועים ובמערכת. ד. פעולות מתקנות ופעולות מונעות שננקטו. דיווח חיצוני יכול להיות גם במבנה שמוצע על ידי ה - GRI המבוסס על דיווח של Tripple ( TBL במישורים סביבתי, חברתי - Buttom Line וכלכלי(. סימוכין והרחבה לכך מצויים במסגרת הנספח של הביבליוגרפיה דיווח ספקים האחריות בשרשרת האספקה הינה נושא בעל עניין רב, במיוחד באותם מגזרים בהם במסגרת הייצור נעשה שימוש רב במיקור חוץ. על הארגונים לעודד, במידת האפשר, את ספקיהם לקיים את אותם עקרונות שהם עצמם מקיימים ובכך לקדם פרקטיקות נאותות לאורך שרשרת האספקה. לשם כך, על הארגון להבין את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות המהותיות של ספקיו ולקבוע איזה מידע עליו לדרוש מהם. על הארגון לשאוף לצמצם את נטל הדיווח על הספקים. על המידע מהספקים להיות מדויק וניתן לאימות, ועליו להיאסף במתכונת אחידה שתאפשר ביצוע השוואות וסכימה של המידע לתוך מערכות התיעוד והדיווח של הארגון. 555

173 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1.1 סקירה, הערכה, הבטחת איכות )Assurance( יש לבצע הערכות סדירות של המערכת ולקיים מערכת אכיפה מתאימה באופן שיפגין אמינות בפני מחזיקי העניין. על ההערכות הסדירות לסקור את נאותות ואפקטיביות המערכת ולהמליץ על שיפורים אם הם נדרשים. הערכה זו יכולה להיעשות בצורה של ביקורת פנימית למערכת הניהול או בצורה כלשהי של אימות על ידי צד שלישי. ארגון יכול לשקול הכללת נציגי מחזיקי עניין בתהליך. במקרה שאימות על ידי צד שלישי חשוב למחזיקי העניין אך עלותו יקרה מדי, יכול הארגון לבחור אימות של דוחותיו החיצוניים בלבד, או חלק/נושא כלשהו מתוך המידע הכלול בהם תוך ציון מה נבדק ומה לא נבדק על ידי צד שלישי. 50. תיעוד כל נושא חשוב בתהליך האמור בהנחיות מיצירת המחויבות והמדיניות, דרך קבלת האסטרטגיה, תהליך היישום וההטמעה )כדוגמת תת סעיף 4.1 לעיל( ועד המדידה והדיווח. בנוסף על הארגון לתעד את תוצאות ההערכות התקופתיות וכל פעולה מתקנת או שינויים במערכת שנבעו מהן. 555

174 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי נספחים 5. פיתוח בר קיימה כחלק מ - SR פיתוח בר קיימה צמח בשנות השמונים המאוחרות כתפיסה המשלבת את יחסי הגומלין בין פיתוח כלכלי לבין תנאים סביבתיים וחברתיים. פיתוח בר קיימה )כמובהר להלן(, יחד עם הדגש הגובר על ממשל תאגידי Governgnse(,)Corporate הציבו את תפיסת האחריות החברתית )SR( לסדר היום הציבורי והתאגידי. 22 פיתוח בר קיימה הוא פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי, שאיננו פוגע בבסיס המשאבים עליהם הוא נשען, בכמות המשאבים ובהתחדשותם על פני כדור הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות, ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו, שהינו מתוכנן ושאיננו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי )OECD( מתאר SR כ- "תרומתו של ארגון לפיתוח בר קיימה". SR מסייע לארגון לגבש את עמדותיו תוך התחשבות לא רק בשיקולים פיננסיים קצרי טווח, כי אם תוך בחינת האופן בו מגמות חברתיות וקהילתיות משפיעות על תכניותיו הארגוניות קצרות הטווח וארוכות הטווח ולהיפך - כיצד פעולותיו, מוצריו ושירותיו של הארגון משפיעים על החברה )Society( והקהילות. ההגדרה מופיעה בהצעת חוק: פיתוח בר קיימה, התשס"ד

175 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 5. ביבליוגרפיה נוספת להכרת והבנת SR 551

176 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי דיווח קודים מקיפים אחרים 552

177 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל פסיקה תחום הפסיקה הולך ומתפתח בישראל. פירוט בנושא ניתן למצוא בתת פרק במסגרת הסוגיות הנבחרות "אחריות חברתית בעסקים - היבטים משפטיים בראי החקיקה והפסיקה". 555

178 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הקוד לניהול חברתי בעסקים כללי במסגרת זו נפרט את הקוד לניהול חברתי בעסקים כפי שנכתב על ידי מ.ע.ל.ה )פורסם בדצמבר 5001(. קוים מנחים לניהול אחריות חברתית בפירמה אחריות חברתית של עסקים היא מושג הרווח בשנים האחרונות בעולם המערבי ובישראל. מנהלים רבים* מאמצים תפישה של אחריות חברתית בניהול עסקיהם, ולוקחים בחשבון משתנים מורכבים בעלי השלכות כלכליות, סביבתיות וחברתיות. פירמות המטמיעות את האחריות החברתית ב- DNA שלהן, תורמות לא רק לחוסנן העצמי, אלא גם לחוסנו של המגזר העסקי כולו, ובסופו של דבר גם לערכיותה ולמוסריותה של המדינה בה הן פועלות. תנופת הגלובליזציה, ההופכת את העולם כולו לכפר אחד, מחייבת את כל העסקים הפועלים בכפר הגלובלי לאמץ קודים זהים של התנהגות ולדבר בשפה אחידה, שהאחריות החברתית היא אחד מיסודותיה החשובים. האחריות החברתית של עסקים קשורה להשפעות של הפירמה על מחזיקי העניין שלה בהווה ובעתיד, על הסביבה בה היא פועלת ועל הקהילות בהן היא שוכנת. היא מהווה נדבך משמעותי ולא פחות חשוב מתרומה כספית או שוות-כסף של הפירמה ומייצגת את היושר ההגינות והמוסריות בעזרתן הפירמה מנוהלת; מה הם הערכים שלה ואיך היא מיישמת את החזון שלה; איך היא מתנהלת מול הגורמים שמשפיעים עליה ומושפעים ממנה; ואיך היא מודדת את ההשפעות שלה ומדווחת על פעולותיה. לכל ההיבטים הללו יש קשר ישיר לאופן קבלת החלטותיה העסקיות אתר מ.ע.ל.ה.,

179 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל של הפירמה ועל פי בסיסי נתונים שהצטברו בשנים האחרונות, גם על תוצאותיה העסקיות. "הקוד לניהול חברתי", כלי ניהולי חדש שפותח על ידי מעלה - עסקים מנהיגים אחריות חברתית, יסייע לך לנהל ולמדוד את ההשפעות החברתיות והסביבתיות של הפירמה שלך ויאפשר לך להטמיע את עקרונות האחריות החברתית בכל החלטה ופעולה עסקית, כחלק אינטגרלי מניהול וקבלת ההחלטות בפירמה. "הקוד לניהול חברתי" יאפשר לעסקים בישראל להתנהל לפי העקרונות המתקדמים ביותר של המאה העשרים ואחת, ולהתאים את עסקיהם לדרישות דיווח ושקיפות של משקיעים, צרכנים ותקשורת. הוא גם מאפשר לצרכנים, לעובדים, למשקיעים ולמחזיקי עניין אחרים לזהות פירמות אחראיות חברתית, ולהעדיף לרכוש מהן, להשקיע בהן או לעבוד אצלן. "הקוד לניהול חברתי" של מעלה גובש במטרה לשמש מכשיר ניהולי יעיל וברור לכל ממלאי תפקידים ניהוליים בפירמה, ואנחנו משוכנעים שיישומו תורם גם לחוסנם הכלכלי והמוסרי של המשק והמדינה. הקוד מתאים לכלל העסקים ויכול להעניק יתרון ערכי ותחרותי לאלה שיטמיעו את עקרונותיו, והודות לכך יערכו נכון גם להתמודדות עם סיכונים וגם לזיהוי הזדמנויות. נוסח זה של "הקוד לניהול חברתי" פורסם בדצמבר 5001, אולם מדובר במסמך דינמי, המתאים עצמו למציאות, ולכן בכוונת מעלה לעדכן את הקוד מעת לעת, בעקבות הדיאלוג שהוא יעורר ותגובות והצעות שיתקבלו. כחלק מדיאלוג זה מצורף בסוף הקוד טופס לתגובות והצעות, ונשמח לקבל כל תגובה. כל פרקי הקוד לניהול חברתי כוללים עקרונות - המבטאים את "הפילוסופיה" בה עוסק הפרק, וקריטריונים - המפרטים את הפרקטיקה שיש לנקוט כדי ליישם את העקרונות ולממשם. 557

180 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי פירמה המצהירה על עצמה כמקיימת את "הקוד לניהול חברתי", חייבת לממש את כל עקרונות הקוד המופיעים בתחילת כל פרק, וכן לעמוד בכל הקריטריונים המסומנים ב-, ולפחות בארבעה מסעיפי הקוד המסומנים ב-. יחד עם זאת, ולמרות שהקוד מנוסח בלשון הווה, בכדי להצטרף לקוד אין צורך לעמוד בכולו בעת ההצטרפות, שכן אימוץ הקוד במלואו ועמידה בכל הקריטריונים שלו הוא תהליך שעשוי להימשך עד חמש שנים. בכדי לאמץ את הקוד על העסקים להעביר למעלה את החלטתם להצטרף לתהליך העמידה בקוד, לפיו במהלך שלוש השנים הראשונות הפירמה תעמוד ב- 0 מתוך 1 פרקי הקוד, ועד תום חמש השנים תשלים את העמידה בכל הפרקים. את הקוד הכולל את טופס ההצטרפות לתהליך ניתן גם להוריד מאתר האינטרנט של מעלה בכתובת. מעלה מאמינה כי קוד זה יסייע לחברות שיאמצו אותו להתאים עצמן לדרישות בפעילותן - המתקדמות של עובדים, לקוחות, משקיעים, וארגונים חברתיים בישראל ובמערכת קשריהן העסקיים בעולם. האמור במסמך כל הערה: זה מתייחס לנשים ולגברים. השימוש בלשון זכר * נעשה מטעמי נוחות בלבד. 555

181 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל עסקים אחראים - הם עסקים מובילים ומרוויחים תוכן העניינים הקוד לניהול חברתי בעסקים - רקע ניהול האחריות החברתית חלק א': חלק ב': אתיקה בעסקים 5. מוצרים, פרסום, שיווק ולקוחות 5. סביבת העבודה 1. מעורבות בקהילה 1. איכות הסביבה 1. שותפים ושרשרת האספקה 0. זכויות אדם 3. Governance )ממשל תאגידי( דיאלוג, שקיפות ודיווח 4. הגדרות מקורות מידע טופס לתגובות והצעות טופס הצטרפות לתהליך נספח א' נספח ב' 555

182 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חלק א' - ניהול האחריות החברתית מדיניות - יישום - הטמעה עקרונות הפירמה מיישמת את תפישת האחריות החברתית בעזרת מערכת ניהול ברורה ומוגדרת, הכוללת דרכי יישום ונהלים תפעוליים. הנהלת הפירמה דואגת לכך שעובדיה יהיו מודעים למדיניות האחריות החברתית, ויכירו גם את הכללים וגם את הדרכים ליישומה ולהטמעתה. נוסף על פעילותה הפנימית, הפירמה גם שוקדת לעדכן את כלל מחזיקי העניין שלה ולקדם את מודעותם לגבי אחריותה החברתית. קריטריונים א. מדיניות מחויבות הפירמה וההנהלה לאחריות חברתית, מוגדרת ומנוסחת במסמך מדיניות הכולל התחייבות ברורה לגבי כל הנושאים הנזכרים בקוד זה. מסמך המחויבות חייב להיות בהלימה מלאה לפעילות העסקית של הפירמה ולהשפעותיה החברתיות, ויש להפיצו ולתקשר אותו בהרחבה לעובדים, לנציגי הפירמה ולמחזיקי עניין אחרים. הפירמה עורכת, על בסיס תקופתי קבוע, סקירה של:

183 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל נושאי האחריות החברתית הרלבנטיים לפירמה, לרבות הנושאים הנזכרים בקוד זה. - הנהלים ודרכי היישום - הקיימים והחסרים בפירמה לגבי אותם נושאים. הפערים בין מדיניות הפירמה לבין ביצועיה באותם נושאים. לפני הסקר הראשון, הפירמה עורכת מיפוי של המצב הקיים ב"נקודת ההתחלה" בכל אותם נושאים. ב. יישום והטמעה הפירמה מפתחת תוכנית שנתית ליישום כל אחד מהנושאים הנזכרים בקוד זה. תוכנית זו מפרטת את הדרכים להטמעת מדיניות האחריות החברתית שלה הלכה למעשה, לרבות:.5 מטרות - כלליות וספציפיות - ולוחות זמנים להשגתן. מדדים ביצועיים, וכאשר אפשרי - גם ערכים מספריים שיש לעמוד בהם. מערכת למדידת הביצועים ולדיווח עליהם - כמפורט בסעיף ג- 5 להלן. הקצאת משאבים כספיים ומשאבי עובדים. הסמכויות ותחומי האחריות של העוסקים בנושא - כמפורט להלן בסעיפים ב , 555

184 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הגוף/האדם לו יש לדווח. הפירמה מפתחת נהלים תפעוליים ליישום האחריות החברתית בפעילותה השוטפת. כל עובד מכיר את הנהלים הקשורים לעבודתו..5 הפירמה ממנה עובד בתפקיד בכיר, האחראי לתחום האחריות החברתית. במידת הצורך, נקבעים עוד עובדים בכירים, האחראים לכל אחד מהנושאים הנזכרים בקוד זה. בכל פירמה נקבע בעל תפקיד, אשר נושא איכות הסביבה נמצא בתחום אחריותו..1 לכל אחד מהמנהלים בחברה מוגדרת אחריות אישית ליישום האחריות החברתית של הפירמה, לרבות הסמכויות והמשאבים הנלווים לאחריות זו. כמו כן נקבע האדם/הגוף לו הוא מדווח בנושאי האחריות החברתית..1 הפירמה מזהה את צורכי ההדרכה, ומכינה ומיישמת בהתאם להם תוכנית הדרכה, שתבטיח את הרלבנטיות של מערכת הניהול, ואת יעילותה בהטמעת האחריות החברתית של הפירמה. תוכנית ההדרכה עוסקת באחריות חברתית של עסקים בכלל, ובאחריות החברתית של הפירמה בפרט, לרבות מדיניות הפירמה, תוכנית היישום, והנהלים הנובעים ממנה. תוכנית ההדרכה כוללת את ההכשרה הדרושה למנהלים ולעובדים, שבאחריותם נמצאים נושאי האחריות החברתית..1 ג. תוכנית ההדרכה כוללת הדרכה לכל עובדי החברה, לרבות מנהלים ועובדים חדשים, ועדכון תקופתי לעובדים לגבי יישום האחריות החברתית בפירמה. מדידה, דיווח ובקרה הפירמה קובעת מדדים כמותיים ואיכותיים למדידת ביצועי האחריות החברתית שלה בכל אחד מהתחומים הנזכרים בקוד זה

185 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מדדים אלה מאפשרים לה לעקוב אחר ביצועיה בתחום האחריות החברתית, לרבות הקפדתה על מימוש המדיניות החברתית, ומימוש המטרות שהציבה לעצמה במסגרת תוכנית היישום. הפירמה מבצעת ביקורת תקופתית )פנימית או חיצונית( של ניהול אחריותה החברתית, ומתעדת את תוצאות הביקורת, ואת יישום ההמלצות שנכללו בה..5 נתוני הביצועים בנושאי האחריות החברתית ותוצאות הביקורת מובאים לדיון בהנהלה ובדירקטוריון באופן קבוע, מדי תקופה..1 הפירמה מבטיחה נקיטת פעולות לתיקון ושיפור מתמשך של הביצועים החברתיים..1 חלק ב': 1. אתיקה בעסקים יושר, הגינות, אמון עקרונות הפירמה מנהלת את עסקיה ביושר, בהגינות ובאופן אתי, תוך מתן כבוד לצד השני אתו נעשים העסקים, וללא כל רמאות, הטעייה או ניצול פרצות בחוק. הפירמה רואה בקיום החוק סטנדרט מינימלי בלבד, ופועלת מרצונה בנושאים בעלי השלכות חברתיות, מעבר לדרישות החוק, כשהיא מיישמת נורמות מתקדמות של אחריות חברתית. הפירמה מקפידה על קיום הבטחותיה, פותרת בעיות בהתייחסות ערכית, ובונה עם מחזיקי העניין שלה מערכות יחסים המושתתות על אמון. 551

186 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי קריטריונים א. כבוד לחוק בישראל בישראל. - הפירמה אינה מפירה את התקנות והחוקים הנהוגים.5 מחוץ לישראל - הפירמה מכבדת את חוקי המדינה בה היא פועלת ואת תרבותה, ומפגינה כבוד לקהילה המקומית בנושאי דת ותרבות, וכן בכל הנוגע למשאבים כמו מים, קרקע, אויר ואנרגיה. פעילותה של הפירמה במדינה אחרת אינה משמשת, באף מקרה, סיבה ליישום נורמות של אחריות חברתית, אשר פחותות מהנורמות שהיא מיישמת בישראל..5 ב. קוד אתי לפירמה יש קוד אתי כתוב..5 לפירמה יש תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית, המבטיחה את יישום הקוד האתי הלכה למעשה..5 לפירמה יש הכלים, האמצעים והנהלים הדרושים, כדי לחשוף הפרות של הקוד האתי, וכדי להגן על חושפיהן..1 ג. שוחד 552

187 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הפירמה אינה מציעה, מבטיחה, נותנת, או דורשת שוחד או תמורה אחרת, כדי ליצור או לשמר יתרון עסקי בלתי ראוי. ד. שדולה כאשר הפירמה מנהלת שדולה )לובי( - האחריות החברתית שלה. היא מחויבת באופן עקבי למדיניות ה. תחרות הפירמה מעודדת התנהגות תחרותית, המביאה תועלת חברתית וסביבתית, מפגינה כבוד למתחרים, ושומרת על זכויות הקניין של זולתה. הפירמה אינה משתמשת באמצעים לא חוקיים או לא כשרים לשם קידום מוצריה, לצורך ריגול תעשייתי, או לכל מטרה אחרת. 2. מוצרים, שיווק ולקוחות מוצרים "הגונים", פרסום הוגן עקרונות 555

188 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפירמה שואפת לפתח מוצרים בטוחים לשימוש, העונים על צורכי הקהילה כולה ועל צורכיהן של אוכלוסיות מיוחדות, תוך שהיא מקפידה על כבוד האדם - גם במוצריה וגם בנורמות השיווק והפרסום שלה. הפירמה מתייחסת בכבוד ובהגינות ללקוחותיה ולצרכניה. הפירמה מחויבת לשקיפות ולאמת בפרסום, מכבדת את פרטיות הצרכנים, ואינה מנצלת את כוחה כדי להשפיע על קבוצות פגיעות באוכלוסייה, באמצעות פרסום או שיווק שאינם ראויים. הפירמה עושה כל שביכולתה לקדם שימוש בטוח ואחראי במוצריה. קריטריונים א. מוצרים לפירמה נהלים המבטיחים כי מוצריה מוצגים )הן על ידי הפירמה, והן על ידי עובדיה ונציגיה( בצורה מלאה, ספציפית, מדויקת והוגנת..5 על מוצרי הפירמה מופיע פירוט מרבי של מרכיבי המוצר, תכונותיו והשפעות מזיקות מהותיות הנובעות ממנו. לפירמה נהלים המבטיחים עמידה בכל הכתוב על תווית המוצר..5 הפירמה מבצעת בדיקות איכות תקופתיות, ובדיקות נוספות ככל הנדרש, כדי להבטיח שמוצריה עומדים בתקני בטיחות ובריאות..1 ב. נורמות שיווק ופרסום 555

189 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הפירמה אינה משתמשת בטכניקות מטעות ולא אתיות לשיווק ומכירה, אינה מבטיחה הבטחות-שווא בפרסומיה, ונמנעת ממניפולטיביות בפנייתה לילדים..5 הפירמה נוקטת בפרסומיה התייחסות שווה והוגנת לכל מגזרי האוכלוסייה, והיא נמנעת מפגיעה בכבוד האישה ובכבודן של אוכלוסיות מיעוטים..5 ג. לקוחות הפירמה מטפלת ביעילות ובשקיפות בתלונות צרכנים, משתדלת להגיע לפתרונות הוגנים, ונוקטת סנקציות רק כמוצא אחרון..5 עובדי הפירמה מודעים לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א- 5145, ולפירמה יש האמצעים הטכנולוגים והניהוליים לעמידה בחוק, ולשמירה על פרטיות הצרכנים והעובדים סביבת העבודה דאגה לעובדים ושמירה על כבודם עקרונות הפירמה מקפידה על כך, שכל עובדיה זוכים ליחס של כבוד והגינות, שהם משתכרים שכר המאפשר קיום בכבוד, ושהם מועסקים בה על פי בחירתם החופשית, ולא מתוך אילוץ או מכוח כפיה כלשהי. הפירמה מספקת תנאי עבודה שמכבדים את העובדים ואת בריאותם, ומגנה עליהם מפני מחלות ופציעות בעבודה. הפירמה מכירה בזכות העובדים להתאגד ולנהל משא ומתן משותף. 557

190 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפירמה מכבדת את הצרכים התרבותיים, הדתיים והחברתיים של כל עובדיה, ושואפת להעסיק עובדים ומנהלים בעלי רקע חברתי, תרבותי ועדתי מגוון, המהווים חתך מייצג של הקהילה בה היא פועלת. הפירמה מכירה בחשיבות חייהם האישיים והפרטיים של עובדיה, ומכבדת את מחויבותם למשפחותיהם; היא מקפידה על התנהגות הוגנת ורגישה גם במקרי פיטורים, ומשתמשת בצמצומים של המשאב האנושי - רק כמוצא אחרון. קריטריונים חלק א' א. הפירמה מכבדת את חובתה כמעסיק, ליידע את עובדיה לגבי זכויותיהם ותנאי העסקתם. ב. בטיחות וגהות בעבודה: הפירמה מקיימת את כל החוקים והתקנות הקשורים להעסקת עובדים, לרבות אלה העוסקים בבטיחות וגהות בעבודה. הפירמה יוצרת סביבת עבודה בטוחה, מוגנת מתאונות, מאווררת ובריאה - ללא רעלים וסכנות. סביבת העבודה כוללת חדרי נוחיות מצוידים ומוגנים. כאשר הפירמה מספקת מגורים לעובדים, האמור לעיל לגבי סביבת העבודה יחול גם על סביבת המגורים. 555

191 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל העובדים במפעלי החברה - קבועים, זמניים ועובדי קבלן, לרבות עובדים ליום אחד - מקבלים הגנה שווה, בפרט בנוגע להספקת ציוד ומידע, הקשורים לבטיחות בעבודה. המידע ניתן בשפת העובד. לפירמה יש נוהל קבוע לפיקוח על ההשפעות הסביבתיות של תהליך הייצור על הבריאות ועל הבטיחות של עובדיה. במסגרת נוהל זה, הפירמה מנהלת רישום ותיעוד של תאונות עבודה ושל מחלות עבודה. ג. אפליה: כל ההיבטים של העסקת עובדים )לרבות גיוס, שכר ותגמול, הטבות, קידום, ענישה, סיום העסקה ופרישה( מאופיינים בהיעדר אפליה על בסיס מין, גזע, מוצא, תרבות, דת, גיל, מוגבלות, נטייה מינית, דעה פוליטית או לאום. ד. חופש ההתאגדות: הפירמה מכבדת את זכות עובדיה להתאגד, ולנהל משא ומתן משותף. ה. עבודה כפויה: הפירמה אינה משתמשת בטכניקות ההופכות את עובדיה לבני ערובה בידיה, כגון: דרישה מהעובדים להפקיד בידיה דרכון, תעודה מזהה או פיקדון כספי, כתנאי להעסקתם. הפירמה מאפשרת לעובדיה לעזוב את עבודתם בהתראה סבירה, ותוך שמירה על זכויותיהם. ו. הפירמה משתמשת אך ורק באמצעים המוגדרים על פי חוק לאכיפת משמעת בעבודה, ובכל מקרה, מכבדת את זכויות האדם של עובדיה, כמפורט בפרק 3 בקוד זה. 555

192 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ז. עבודת ילדים: בישראל - הפירמה לא תעסיק ילדים, אלא כמותר על פי החוק. מחוץ לישראל - הפירמה לא תעסיק ילדים, ותפעל בהתאם לעקרון 1 מעקרונות ה-,Global Compact המתייחס לעבודת ילדים. לפירמה מדיניות ברורה לגבי הטרדה - פיזית, מינית, פסיכולוגית או מילולית. מדיניות זו מתוקשרת לעובדים, וקיים מנגנון לאכיפתה בפועל. ח. חלק ב' ט. הפירמה משקיעה בפיתוח אנושי ומקצועי של כל עובדיה. י. המיוחדים. הפירמה מעסיקה עובדים עם מוגבלויות ומאפשרת מענה לצורכיהם יא. פיטורים וצמצומים: כאשר נוצר צורך לצמצם את המשאב האנושי, הפירמה משתפת פעולה עם העובדים ועם גורמים חיצוניים בחיפוש אחר פתרונות חלופיים. במקרה של פיטורים: הפירמה מכינה את העובד לפיטוריו ועושה כל שביכולתה כדי להציע לו תעסוקה חלופית. 555

193 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הפירמה מקדישה תשומת לב מרבית לצורכי העובדים הממשיכים לעבוד בפירמה, ומגלה רגישות לתחושותיהם בעקבות פיטורי חבריהם לעבודה. יב. איזון עבודה - פנאי: עובדים יכולים לסרב לעבוד שעות נוספות, מבלי שיינקטו נגדם איומים, עונשים, קנסות או פיטורים, אלא אם כן התפקיד מחייב עבודה בשעות נוספות, והדבר הובהר לעובד לפני קבלתו לעבודה. הפירמה מגבילה עבודה בשעות נוספות למינימום הנדרש, וברמה המבטיחה תנאי עבודה הוגנים; זאת במטרה להבטיח את בריאותם של העובדים, ולתרום ליצירת מקומות תעסוקה נוספים. הפירמה נמנעת ממצבים המפרים בקביעות את האיזון בין העבודה לבין חייו האישיים של העובד. הפירמה מפגינה - בהתחשב באופי פעילותה העסקית - פתיחות לגיבוש הסדרי עבודה גמישים, הנותנים מענה גם לצרכים המשפחתיים של העובדים. 5. מעורבות בקהילה כבוד, תרומה, שותפויות והעצמה עקרונות 555

194 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפירמה רותמת את יכולותיה ואת משאביה - הכספיים והאנושיים - כדי לקדם ולהעצים את הקהילות בהן היא פועלת. במסגרת תהליכי קבלת החלטות לגבי נושאים המשפיעים על הקהילה, הפירמה גם משתפת את הקהילה המקומית. שיתופי הפעולה של הפירמה עם הקהילה נעשים על בסיס דיאלוג קבוע עם מגוון האוכלוסיות בקהילה המקומית, במטרה להעצים אותן, ולא להסתפק בתרומה ובנתינה. קריטריונים א. הפירמה מעודדת את פיתוח ההון האנושי של הקהילה, במיוחד על ידי יצירת הזדמנויות תעסוקה והכשרה לעובדים. ב. הפירמה מיישמת מדיניות, המבטיחה שלפחות חלק מרכישותיה יהיה מעסקים קטנים מקומיים. ג. הפירמה מקצה ממשאביה הכספיים למטרות חברתיות, בהלימה לגודלה, להכנסותיה ולרווחיה. ד. מסמך המדיניות החברתית של הפירמה מגדיר גם את התחום או את התחומים למעורבות החברתית של הפירמה בקהילה. ה. הפירמה מעודדת את עובדיה להתנדב בקהילה, ומנהלת תוכנית התנדבות עובדים, המאפשרת לכל עובד להתנדב במסגרת תחומי המעורבות החברתית - אותם הגדירה הפירמה לעצמה. 515

195 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ו. הפירמה מקצה לעובדיה זמן להתנדבות בקהילה על חשבון הפירמה. ז. מעורבות העובדים בקהילה מהווה חלק במכלול הגורמים להערכה האישית של כל עובד. ח. לפירמה שיתופי פעולה עם גורמים המייצגים את האינטרסים של הקהילה. 7. איכות הסביבה הסביבה היא ערך עקרונות הפירמה רואה את הנושא הסביבתי כערך חברתי, ומנהלת אותו כחלק בלתי נפרד מניהול האחריות החברתית. על פי תפישה זו, היא מכירה בכך שמשאבי טבע הם נכס של הציבור, של הקהילה המקומית והרחבה, של כלל אזרחי כדור הארץ וגם של הדורות הבאים. הפירמה מנהלת את פעילותה על פי עקרונות של פיתוח בר קיימה, ושואפת להגיע בהחלטותיה העסקיות לאיזון הנאות בין פיתוח כלכלי לבין הגנה על הסביבה. הפירמה ממלאת אחר תקנות וחוקים סביבתיים, וכן מקפידה על הוראות הגופים האמונים על שמירת איכות הסביבה. היא מקפידה למנוע נזקים סביבתיים, ומחויבת לנהל את השפעותיה הסביבתיות באופן שיבטיח שיפור מתמשך בביצועיה הסביבתיים. היא מודדת באופן קבוע את השפעותיה על הסביבה, ושואפת לזהות ולהבין את המשמעות האקולוגית של השפעות אלה, כדי שמידע זה ישמש בסיס לקבלת החלטות, לתכנון ולשיפור מתמשך של ביצועיה החברתיים. היא נוקטת זהירות יתרה, גם כאשר גרימת נזק אפשרי טרם הוכחה מדעית. 511

196 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפירמה מחויבת לבדוק אפשרויות לשיתופי פעולה עם פירמות אחרות ועם גורמים ציבוריים, במטרה לקדם נושאים בעלי השלכות סביבתיות, וליצור תנאי שוק ידידותיים לסביבה. הפירמה מחויבת לשיפור ביצועיה הסביבתיים גם באמצעות פעילויות כגון: פיתוח מוצרים בני קיימה; אימוץ טכנולוגיות מתקדמות מבחינה סביבתית; פיתוח ערוצים למחזור, לשימוש חוזר, להפחתת החומרים במקור, ולסילוק בטוח של פסולת. קריטריונים א. במסגרת נוהלי תוכנית היישום השנתית בנושא איכות סביבה )ראה סעיפים ב. 5 ו-ב. 5 בחלק א' הדן בניהול האחריות החברתית: יישום והטמעה( קיימים נהלים המבטיחים כי הפירמה תעמוד באופן שוטף בחוקים ובתקנות בנושאי איכות סביבה, החלים עליה. ב. ג. הפירמה ממנה בעל תפקיד, אשר נושא איכות הסביבה נמצא בתחום אחריותו. במסגרת הסקירה התקופתית הקבועה שהפירמה עורכת )כאמור בסעיף א. 5. בחלק א' לעיל(, נערך אפיון סביבתי הכולל )לכל הפחות( התייחסות לנושאים הבאים: מעגל חיי המוצר: אחריות הפירמה להשפעות הסביבתיות לאורך כל מחזור החיים )הפקת חומרי הגלם והכנתם לייצור; ייצור; הפצה ואריזה; השימוש במוצרים; סילוק כפסולת או שימוש מחדש או מחזור( של המוצרים והחומרים המרכיבים אותם, לרבות: חומרי גלם, נייר, אריזות וחומרי לוואי

197 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל במסגרת בחינת ההשפעות הסביבתיות של השימוש במוצרים, נבחנת גם בטיחות המוצרים בשימושם המיועד, ויעילותם בצריכת אנרגיה ומשאבים טבעיים. ניתוח סיכונים סביבתיים והשלכות סביבתיות מתמשכות של תהליכי ייצור ועבודה: ניתוח כמותי, על-פי נהלים מקצועיים מקובלים, של ההשלכות הסביבתיות הישירות של הפירמה, לרבות: מניעת תאונות ומצבי חירום; שמירה על הבריאות הסביבתית של העובדים ושל הקהילה הקרובה; שימור ושיקום המגוון הביולוגי וערכי טבע; מניעת זיהום אוויר, מים, קרקע, רעש וריח; צמצום פליטות גזי חממה והשפעות נוספות על האקלים הגלובלי; צמצום השימוש במים ובחומרי גלם מהטבע; צמצום כמויות הפסולת, השפכים וחומרי ניקוי ופסולת מסוכנים שותפים ושרשרת האספקה הרחבת תפישת האחריות החברתית לספקים ושותפים עקרונות הפירמה מחויבת לקדם את תפישת האחריות החברתית ולהחיל אותה גם על ספקיה, קבלני המשנה שלה, נציגיה, מפיציה, פירמות בהן היא משקיעה ושותפים עסקיים נוספים. 515

198 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הפירמה מכירה באחריותה למקורות חומרי הגלם, לתנאי העבודה, ולתנאים החברתיים והסביבתיים בהם מיוצרים מוצריה. במסגרת זו, הפירמה לוקחת אחריות על כל מי שהיא מעסיקה, בין אם באופן ישיר או בעקיפין, דרך ספקים, קבלני משנה, נציגים ומפיצים, ובפרט מכירה באחריותה לעובדי קבלן המועסקים אצלה, לתנאי עבודתם ולזכויותיהם. הפירמה מקפידה על מוסר תשלומיה ומנהלת מו"מ הוגן עם ספקיה לגבי שינויים בתנאי ההתקשרות עמם. קריטריונים א. הפירמה מגדירה בחוזה ההתקשרות עם קבלני המשנה שלה את האחריות והזכויות של העובדים במפעליה )ובפרט עובדים המועסקים על ידי קבלני המשנה( ודואגת לאכיפתם. הפירמה מציינת בחוזה ההתקשרות עקרונות החשובים לה מתוך קוד זה. ב. לפירמה יש מערכת לניהול שרשרת האספקה שלה, כמפורט בחלק א' בקוד זה, ולפי העקרונות הקבועים בו. במסגרת זו, הפירמה דורשת מספקיה ומקבלני המשנה שלה לקיים את העקרונות המפורטים בקוד זה, והעוסקים ב: סביבת העבודה - חלק א; איכות הסביבה; מוצרים וזכויות אדם. ג. הפירמה מקפידה על עמידה בהתחייבויותיה לגבי מועדי התשלומים לספקיה. הפירמה מקפידה על גובה תשלומיה ועל עיתויים ההוגן, כדי לאפשר לספקיה לשמור על סטנדרטים נאותים של עבודה ושל תנאים סביבתיים וחברתיים. ד. 5. זכויות אדם 515

199 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ללא אפליה, ללא דעות קדומות עקרונות הפירמה מכבדת ומקיימת זכויות אדם המקובלות בעולם, כפי שהן באות לידי ביטוי בהצהרות בינלאומיות ובאמנות בינלאומיות, שישראל חתומה עליהן. הפירמה נמנעת מדעות קדומות ומכל מעורבות בהפרת זכויות אדם בפעילותה העסקית, והיא מעניקה הזדמנות שווה לכל אדם באשר הוא אדם. הפירמה משתמשת בהשפעתה לקידום זכויות אדם, באמצעות דיאלוג ושיתופי פעולה עם ארגונים לזכויות אדם, או באמצעות תרומה לדיון הציבורי וגינוי פומבי של הפרת זכויות אלה. 517

200 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי קריטריונים א. במגעיה עם מחזיקי עניין ובפעילותה העסקית )לרבות בהעסקה, ברכישה, בפיתוח מוצרים, בשיווק, במתן שירות ובמכירה(, הפירמה נמנעת מאפליה על בסיס מין, גזע, מוצא, תרבות, דת, גיל, מוגבלות, נטייה מינית, דעה פוליטית או לאום. ב. כאשר הפירמה משתמשת בשירותים של כוחות אבטחה או ביטחון )ממשלתיים או פרטיים, בתשלום או ללא תשלום(, כדי להגן על רכושה או פעילותה העסקית, היא פועלת ללא חריגה ממסגרת של הנחיות וסטנדרטים בינלאומיים, למניעת שימוש מופרז בכוח. )ראה סעיף הגדרות ומקורות מידע המוזכרים בקוד(. ג. הפירמה נמנעת ממעורבות ישירה, עקיפה או נרמזת בהפרת זכויות אדם: מעורבות ישירה מתרחשת כאשר פירמה מסייעת למדינה ביודעין בהפרת זכויות אלה. למשל: כאשר פירמה מסייעת להעברה בכוח של אוכלוסייה למקום אחר, בנסיבות הקשורות לפעילותה העסקית. מעורבות עקיפה מתרחשת כאשר הפירמה נהנית במישרין מהפרת זכויות אדם המבוצעת על ידי אחרים. למשל: במקרה של שימוש מופרז בכוח על ידי כוחות הביטחון לדיכוי מחאה שלוה כנגד פעילות הפירמה, או לצורך שמירת מתקני הפירמה. מעורבות נרמזת מתרחשת כאשר הפירמה נמנעת )בפעילותה ובמגעיה עם אחרים( מעיסוק בסוגיות של הפרות זכויות אדם שיטתיות ומתמשכות. למשל: במקרה של חוסר פעולה או קבלה של חוקי העסקה המפלים אוכלוסייה מסוימת על בסיס השתייכות אתנית או מינית. GOVERNANCE )ממשל תאגידי(, דיאלוג, שקיפות ודיווח.5 515

201 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל שקיפות ושותפות עקרונות הפירמה מכירה באחריותה להשלכות של פעולותיה - לא רק על בעלי מניותיה, אלא על כל מחזיקי העניין שלה, ומודעת לחשיבותם של התייעצות אפקטיבית ודיאלוג פתוח עם מחזיקי העניין, כמרכיבים בסיסיים של אחריותה החברתית. הפירמה מחויבת לשקיפות,,accountability וגילוי ציבורי, ורואה בהם - כמו גם מרכיבים בסיסיים של אחריותה - בדיווח חברתי שוטף למחזיקי העניין שלה החברתית. קריטריונים א. דיאלוג עם מחזיקי העניין הפירמה מקיימת דיאלוג הדדי ופתוח עם מחזיקי העניין שלה. הדיאלוג כולל את מטרות הפירמה וערכיה, את הנושאים המעסיקים את מחזיקי העניין והמתייחסים לפעילות הפירמה, ואת הדרכים לשיפור פעילות הפירמה בקשר לאותם נושאים, מטרות וערכים..5 יש לפירמה מנגנונים המבטיחים, כי הנושאים שעלו בדיאלוג עם מחזיקי העניין, יילקחו בחשבון בפעולות הפירמה, ובמנגנוני קבלת ההחלטות שלה

202 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי תגובת הפירמה לנושאים שעלו בדיאלוג )עם מחזיקי העניין( זמינה למחזיקי העניין..1 ב. שקיפות ודיווח דיווחי הפירמה - לרבות דוחות כספיים, פרסומים ודיווחים לרשויות - מהימנים ושקופים..5 הפירמה משתפת את הציבור במידע ובידע מהותיים ובעלי על הציבור. השלכות.5 הפירמה מפרסמת דוח אשר:.1 כולל התייחסות לכל הנושאים הנזכרים בקוד זה. זמין לעיון לציבור הרחב. כחלק מהדיאלוג עם מחזיקי העניין מפרסמת הפירמה באופן תקופתי דוח חברתי-סביבתי הזמין גם לעיון הציבור..1 הדוח החברתי של הפירמה ערוך בהתאם ל- GRI, ולתקני.1 ה-.AA1000s 515

203 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הגדרות ומושגים המופיעים בקוד זה: אחריות חברתית - Responsibility :Corporate Social השגת הצלחות עסקיות בדרכים השומרות על הערכים המוסריים, והמכבדות בני אדם, קהילות ואת הסביבה הטבעית. בכל מקום בו נאמר אחריות חברתית או השפעות חברתיות - הכוונה גם להשפעות סביבתיות, כלכליות ואתיות. מוצרים: מוצרים המפותחים, מיוצרים, נמכרים או מסופקים על ידי הפירמה. בכל מקום בו נאמר מוצרים, הכוונה היא גם לשירותים. מחזיקי עניין - :Stakeholders מחזיקי העניין של הפירמה הם כל הקהלים והקבוצות שהפירמה משפיעה עליהם או מושפעת מהם: עובדים, לקוחות, שותפים, ספקים, בעלי מניות, ארגונים חברתיים/סביבתיים, הקהילה, ממסד ארצי ומקומי, וכיו"ב. פיתוח בר קיימה - Development :Sustainable פיתוח המאזן בין הצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בהווה לבין צורכי הדורות הבאים. עסקים רבים בעולם מאמצים מדיניות סביבתית המכונה "פיתוח בר-קיימה", פיתוח המבטיח שהשימוש במשאבים טבעיים לא יפגע בדורות הבאים או באוכלוסיות אחרות. שילוב של תפישת פיתוח בר-קיימה ברמת האסטרטגיה העסקית מאפשר לפירמות מובילות רבות למזער את השפעתן על הסביבה, תוך הפקת ערך מוסף עסקי והפחתת סיכונים פיננסיים בטווח הארוך. פעילות הפירמה: לרבות הפעילות העסקית של הפירמה ושל חברות בנות שלה בישראל ומחוץ לישראל. קוד אתי: כמשמעותו בהצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, התשס"ג קהילה מקומית: האוכלוסייה אשר גרה בקרבה גיאוגרפית לאתרי החברה ומפעליה. 515

204 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי קיימות )בר-קיימה( - :Sustainability דאגה לדורות הבאים, תפישה כלכלית- חברתית-סביבתית משולבת, הפועלת על-פי עקרון של איזון: בין צורכי אוכלוסיות שונות, בין צורכי הדור הזה לדורות הבאים, ובין שימור הטבע ובריאות המערכות האקולוגיות לבין צורכי פיתוח, רווחה ושגשוג. תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית: כמשמעותה בהצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, התשס"ג מקורות מידע הנזכרים בקוד זה: The Global Reporting Initiative Sustainability Reporting - GRI Guidelines כמפורט באתר האינטרנט: - AA1000 Series -AA1000s הנחיות בנושא אחריות דיווח, כמפורט באתר האינטרנט: :Global Compact עקרונות ה- Global Compact של האו"ם, כמפורט באתר האינטרנט: הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים, התשס"ג העקרונות הבסיסיים של האו"ם משנת 5110 על שימוש בכוח ובכלי נשק על ידי כוחות לאכיפת החוק - Force 1990 UN Basic Principles on the Use of,and Firearms by Law Enforcement Officials כמפורט באתר האינטרנט: העקרונות הבסיסיים של האו"ם משנת 5110 על שימוש בכוח ובכלי נשק על ידי כוחות לאכיפת החוק - Force 1990 UN Basic Principles on the Use of 525

205 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל.and Firearms by Law Enforcement Officials כמפורט באתר האינטרנט: מקורות מידע נוספים: 5. טיוטא לתקן ישראלי - ת"י אחריות חברתית ומעורבות בקהילה. PLUS 9018 Guideline for corporate social responsibility CSA (Canadian Standards Association).5 OECD (Organisation for Economic Co-operation and Development) Guidelines for Multinational Enterprises.1 Global Sullivan Principles.1 Business Charter for Sustainable development - International Chamber of Commerce (ICC)..1 Principles for Global Corporate Responsibility: Benchmarks (ICCR - U.S., TCCR - Canada, ECCR - UK).0 ETI - Ethical Trading Initiative Base Code.3 EU EMAS (Eco-Management and Audit Scheme) and Eco-label criteria.4 521

206 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי Fairtrade Labels.1 Principals of Business - CAUX Roundtable.50 נשמח לשמוע את דעתך הקוד לניהול חברתי בעסקים הינו תוצר של דיאלוג והוא ימשיך להיות כזה בעזרתך. מעלה תמשיך ותפתח את הקוד לניהול חברתי בהתאם להתפתחויות ולמשובים שיתקבלו. לכן חשוב לנו מאד לדעת, בכל עת, אם יש לך הערות או הצעות לגבי מבנה הקוד, תוכנו, ותהליך יישומו. נודה לך מאד אם תשלח אלינו את התייחסותך לקוד באחת הדרכים הבאות: פקס: דוא"ל: info@maala.org.il דואר: מעלה, רחוב קהילת ונציה 55 תל אביב שם: תפקיד: חברה/ארגון: טלפון/דוא"ל: איך שמעת על הקוד: כנס מעלה/אתר מעלה/פרסום בעיתון/אחר, פרט טופס הצטרפות לתהליך עמידה בקוד לניהול חברתי בעסקים 522

207 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל )אנו( חברת מנהליה ועובדיה מאמצים בזאת את הקוד לניהול חברתי בעסקים של מעלה, ומצטרפים לתהליך העמידה בו. בהצטרפותנו זו אנו מצהירים על כוונתנו לאמץ את התפישה של אחריות חברתית בניהול עסקינו ולקחת חלק בשינוי החברה הישראלית. אנו מתחייבים להשלים את תהליך העמידה בקוד בתוך 1 השנים הקרובות תוך בחינה מתמדת של פעילותינו העסקית והתאמתה לנושאי הקוד. שם החברה שם המנכ"ל תאריך הצטרפות לתהליך חתימת המנכ"ל בחתימתנו זו אנו מאשרים לפרסם את הצטרפותנו לתהליך העמידה בקוד. נספח א' מצב האחריות החברתית הקיים בפירמה כיום נא מלאו את הטבלה המצורפת המציגה מיפוי, של מצב האחריות החברתית בחברתכם כיום, בהתאם לקריטריונים של הקוד לניהול חברתי בעסקים. יש לסמן V לגבי קריטריונים שעומדים בהם, ו- X לגבי קריטריונים אשר יכללו בתהליך העמידה בקוד לניהול חברתי בעסקים. * הקוד לניהול חברתי בעסקים כולל 1 פרקים. בתוך 1 השנים הראשונות יש לעמוד ב- 0 פרקים, ועד תום 1 השנים יש להשלים העמידה בכלל הפרקים. * 525 כותרת מיפוי המצב הקיים לתאריך * מספר סעיף

208 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מיפוי המצב הקיים לתאריך * מספר סעיף א.א א.ב א.ג ב. 5.א. ב. 5.ב ב. 5.ג ב. 5.ד ב. 5.ה ב. 5. א ב. 5. ב ב. 5. ג ב. 1. א ב. 1. ב ב. 1. ג ב. 1. ד ב. 1. ה ב. 1. ו ב. 1. ז ב. 1. ח ב. 1. ט ב. 1. י ב. 1. יא ב. 1. יב ב. 1. א ב. 1. ב כותרת ניהול האחריות מדיניות יישום והטמעה החברתית מדידה, דיווח ובקרה אתיקה בעסקים כבוד לחוק קוד אתי שוחד שדולה תחרות מוצרים, שיווק ולקוחות מוצרים נורמות שיווק ופרסום לקוחות יידוע עובדים על סביבת עבודה זכויות ותנאי העסקה בטיחות וגהות בעבודה אפליה חופש ההתאגדות סביבת עבודה עבודה כפויה כיבוד זכויות עובדים עבודת ילדים מדיניות לגבי הטרדה פיתוח אנושי ומקצועי העסקת עובדים עם מוגבלויות פיטורים וצמצומים איזון עבודה-פנאי מעורבות בקהילה פיתוח ההון האנושי של הקהילה רכישות מעסקים קטנים מקומיים 525

209 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מספר סעיף כותרת מיפוי המצב הקיים לתאריך * ב. 1. ג ב. 1. ד ב. 1. ה ב. 1. ו ב. 1. ז ב. 1. ח ב. 1. א ב. 1. ב ב. 1. ג ב. 0. א ב. 0. ב ב. 0. ג ב. 0. ד ב. 3. א איכות הסביבה שותפים ושרשרת האספקה שותפים ושרשרת האספקה זכויות אדם Governance )ממשל ב. 3. ב ב. 3. ג ב. 4. א הקצאת משאבים למטרות חברתיות מדיניות כתובה למעורבות חברתית התנדבות עובדים הקצאת זמן להתנדבות מעורבות העובדים בקהילה כחלק מההערכה האישית שת"פ עם גורמים בקהילה נהלים לעמידה בחוקים ותקנות מינוי אחראי לנושא אפיון סביבתי כולל חוזה התקשרות עם קבלני משנה מערכת ניהול שרשרת האספקה עמידה בהתחייבויות לתשלומי ספקים מוסר תשלומים הימנעות מאפליה מניעת שימוש מופרז בכוח הימנעות מהפרת זכויות אדם דיאלוג עם מחזיקי עניין 527

210 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מספר מיפוי המצב הקיים לתאריך * סעיף כותרת ב. 4. ב תאגידי(, דיאלוג, שקיפות ודיווח שקיפות ודיווח נספח ב' תוכנית פעולה להתאמה לקוד לניהול חברתי בעסקים תאריך השלמת העמידה בפרק תוך 5 שנים - תוך 7 שנים - עד ליום עד ליום מספר הפרק בקוד לניהול חברתי בעסקים חלק א. חלק ב. 5 ב. 5 ב. 1 ב. 1 ב. 1 ב. 0 ב. 3 ב. 4 נושא הפרק ניהול האחריות החברתית אתיקה בעסקים מוצרים, פרסום ושיווק ולקוחות סביבת עבודה מעורבות בקהילה איכות הסביבה שותפים ושרשרת האספקה זכויות אדם Governance )ממשל תאגידי(, ודיווח דיאלוג, שקיפות 525

211 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אחראי על הטמעת הקוד לניהול חברתי בעסקים איש הקשר האחראי על הטמעה ויישום של הקוד לניהול חברתי בפירמה: שם: תפקיד: טלפון: דוא"ל: 525

212 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 7.2 המצב בישראל רקע מגמת הצריכה בישראל בישראל הנושא עוד בחיתוליו וטרם נעשו מחקרים המראים מגמות חיוביות על פני שנים בקרב חברות שאימצו מדיניות של אחריות חברתית בעסקיהן. יחד עם זאת, נעשו מספר מצומצם של סקרים ומחקרים לבחינת שיקולי הצריכה המנחים את הצרכנים, כמפורט להלן: סקר שבוצע על ידי "מכון מינה צמח" לבדיקת מגמות של ציפיות צרכנים מחברות עיסקיות בנושאים של מעורבות 24 חברתית, העלה את הממצאים הבאים :.5 עיקרי הממצאים: א. 33% מהנשאלים השיבו כי הם מצפים שחברות עסקיות תתרומנה לקהילה. ב. 01% מהנשאלים מאמינים כי ארגון תורם לקהילה, הנו ארגון המקפיד על איכות מוצריו. 01% מהנשאלים חושבים כי על התקשורת לפרסם את הפעילויות וסכומי התרומה שארגונים עסקיים תורמים למען הקהילה. ג. - הסקר בוצע לקראת כנס עסקים וחברה שהתקיים ב בהזמנת מ.ע.ל.ה - 24 מעורבות עסקים למען החברה בישראל. 525

213 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ד. 01% מהנשאלים סבורים כי יש להחרים מוצרים של ארגונים עסקיים שפוגעים באיכות הסביבה ו - 30% סבורים כי יש להחרים מוצרים של עסקים שלא נותנים לעובדיהם את תנאי העבודה, השכר וההטבות המגיעים להם. פירוט הממצאים א. ציפיות יש הטוענים כי ארגונים עסקיים צריכים לתרום לטובת החברה והקהילה בה הם עובדים. לעומתם, טוענים אחרים שארגונים עסקיים משלמים מסים גבוהים למדינה ולכן אין סיבה לצפות מהם לתרומה נוספת לחברה. )5 האם אתה, אישית, מצפה או לא מצפה שחברות עסקיות תתרומנה לטובת החברה או הקהילה בה הן מתפקדות? % מצפה שחברות עיסקיות תתרומנה לא מצפה שחברות עיסקיות תתרומנה לא השיבו סה"כ האם אתה מצפה שחברה עסקית תתרום לטובת פעילות חברתית, אחוז מסויים מרווחיה, או תרומה אחרת )כמו ימי עבודה של עובדיה, חלק ממוצריה וכד'(? )5 525

214 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי % כלל לא מצפה שחברה עסקית תתרום לחברה מצפה שתתרום חלק מרווחיה מצפה שתתרום גם מרווחיה וגם בצורה נוספת מצפה שתתרום בצורה אחרת כמו: ימי עבודה, מוצרים וכד' לא השיבו סה"כ מרואיינים שמצפים לתרומה כספית )500=N( נשאלו: איזה אחוז מהרווחים אתה מצפה שחברה עסקית תתרום למען החברה או הקהילה? ) % 500% עד 5% מהרווחים לפני מס בין 5% ל - 1% לפני מס בין 0% ל - 50% לפני מס למעלה מ - 50% מהרווחים לפני מס לא השיבו ממוצע סה"כ

215 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ב. תפיסת המציאות ממה שידוע לך או ממה שאתה מתרשם, איזה חלק מהארגונים העסקיים הגדולים בישראל, תורמים לקידום מטרות שונות בחברה, כמו תרומה למסגרות חינוך, לילדים בסיכון, למלחמה בתאונות דרכים וכד'? ) % חלק גדול מהארגונים העסקיים חלק די גדול מהארגונים העסקיים כמחצית מהארגונים העסקיים כרבע מהארגונים העסקיים רק ארגונים בודדים אין ארגונים שתורמים לא השיבו סה"כ ממה ששמעת או ממה שאתה מתרשם, אותם ארגונים עסקיים שתורמים לפעילות חברתית- קהילתית, איזה אחוז מרווחיהם בממוצע הם תורמים לחברה? ) % 500% עד 5% לפני מס ג. - 5 בין 5% ל - 1% לפני מס - 5 בין 0% ל - 50% לפני מס - 1 למעלה מ - 50% מהרווחים לפני מס - 1 לא השיבו - 1 ממוצע סה"כ תדמית אירגון תורם 551

216 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יש הטוענים כי ארגון עסקי שתורם לחברה ולקהילה מרווחיו או על ידי פעילויות שונות, הוא גם ארגון שמקפיד על איכות מוצריו, האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זו? ) % מסכים נוטה להסכים נוטה להתנגד מתנגד לא השיבו סה"כ האם לדעתך יש קשר או אין קשר בין תרומה לטובת הקהילה של ארגון עסקי, לבין אמינות בעסקים? ) % בטוח שגוף שתורם לחברה יהיה גם אמין יותר חושב שגוף שתורם לחברה יהיה גם אמין יותר אין קשר חושב שגוף שתורם לחברה יהיה פחות אמין בטוח שגוף שתורם לחברה יהיה פחות אמין לא השיבו סה"כ אנחנו רוצים לערוך עתה השוואות בין שני ארגונים עיסקיים שדומים בגודלם, בסוג המוצרים שלהם ובהיקף הרווחים שלהם, אולם )4 552

217 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל אחד מהם תורם לחברה והציבור הרחב יודע על כך, והשני לא תורם לחברה. נחזור על ההבדל בין שני הארגונים: האחד תורם לחברה והציבור יודע זאת, והשני לא תורם לחברה. לארגון שתורם יש יתרון רב לארגון שתורם יש יתרון קטן אין הבדל/ אין קשר לארגון שלא תורם יש יתרון קטן לארגון שלא תורם יש יתרון רב לא השיבו סה"כ 500% למי מהם, לדעתך, יש מוניטין חיובי יותר 500% למי קל יותר לגייס עובדים טובים 500% ובאיזה ארגון, העובדים שלו נאמנים יותר ובאיזה ארגון, לעובדים שלו יש מוטיבציה גבוהה יותר לעבודה )מוכנים יותר להשקיע 500% בעבודה( % ובאיזה ארגון העובדים מרוצים יותר ד. חשיפה 555

218 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי האם לדעתך התקשורת צריכה או לא צריכה לפרסם את שמות הארגונים העסקיים שתורמים מרווחיהם או בפעילויות שונות לטובת החברה? ) % צריכה לא צריכה לא השיבו סה"כ האם, לדעתך, התקשורת צריכה או לא צריכה לפרסם את הפעילויות וסכומי התרומה שארגונים עסקיים תורמים למען החברה והקהילה? ) % צריכה לא צריכה לא השיבו סה"כ ה. השלכות שיווקיות אם בעתון שאתה קורא יהיה מדור שידווח אחת ל - 1 חודשים על היקף פעילויות התרומה של ארגונים עסקיים שונים לחברה, האם תעיין או לא תעיין במדור זה? ) בטוח שכן חושב שכן חושב שלא בטוח שלא לא השיבו

219 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 500% סה"כ עם יד על הלב, אם תדע שעל התוויות של מוצרים מצויין אם היצרן תורם לחברה ולקהילה, האם תבדוק מידע זה על התווית לפני שתחליט לקנות את המוצר? ) % בטוח שאבדוק חושב שאבדוק חושב שלא אבדוק בטוח שלא אבדוק לא השיבו סה"כ אם היית צריך לבחור בין שני מוצרים שדומים באיכותם, ובמחירם, רק שידוע לך שהאחד מיוצר על ידי חברה שתורמת לטובת החברה הישראלית והשני מיוצר על ידי חברה שלא תורמת לחברה. מוצר של איזו חברה היית קונה? ) % בטוח של החברה שתורמת חושב שאת המוצר של החברה שתורמת חושב שאת המוצר של החברה שאינה תורמת בטוח שאת המוצר של החברה שאינה תורמת הייתי קונה ללא קשר לתרומה לא השיבו סה"כ

220 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יש הטוענים כי הצרכנים צריכים להחרים ולא לקנות את המוצרים והשרותים של חברות עסקיות שלא מוכנות לתרום לטובת החברה. האם אתה מסכים או מתנגד לטענה זו? ) % מסכים נוטה להסכים נוטה להתנגד מתנגד לא השיבו סה"כ ממה ששמעת או ממה שאתה מתרשם, האם לארגונים עיסקיים שתורמים לטובת החברה, יש או אין גם תועלת כלכלית-עסקית מהתרומה שלהם לחברה )הכוונה לתועלת ישירה או עקיפה(. ) % יש גם תועלת עסקית לתרומה אין תועלת עסקית לתרומה לא השיבו סה"כ

221 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ולמי יהיה קל בארץ? יותר למכור את המוצרים שלו ) % לארגון שתורם יש יתרון רב לארגון שתורם יש יתרון קטן אין הבדל / אין קשר לארגון שלא תורם יש יתרון קטן לארגון שלא תורם יש יתרון רב לא השיבו סה"כ יחד עם זאת - יש הטוענים כי ארגון עסקי שתורם לטובת הקהילה, עושה זאת רק כחלק מיחסי הציבור שלו ולכן לצרכנים אין כל סיבה להעדיף דווקא את מוצריו, על פני מוצרי ארגון שאינו תורם לקהילה. )53 האם אתה מסכים עם טענה זו או מתנגד לה? % מסכים נוטה להסכים נוטה להתנגד מתנגד לא השיבו סה"כ

222 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ו. תחומי הפעילות לפניך תחומים שונים בהם ניתן להעזר בפעילויות ובתרומות של החברות העסקיות. לגבי כל תחום בנפרד, אנא ציין באיזו מידה, אם בכלל, רצוי להפנות את תרומת החברות לתחום זה. ) דאגה לעובדים הזרים רצוי די רצוי לא כ"כ רצוי לא רצוי לא השיבו סה"כ 500% 500% 500% 500% 500% 500% אחוז שציינו את הנושא כ - אחד משלושת אחד החשובים משני חשוב ביותר החשובים ביותר מניעת אלימות בקרב בני נוער מניעת תאונות דרכים ליצירת מקומות עבודה לערבים תרומה לאיכות הסביבה השקעות כספיות - הן פעילויות והן כספיות - בחינוך ילדי אוכלוסיות מצוקה 555

223 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל בניית ותיפעול מקלטים לנשים מוכות רצוי די רצוי לא כ"כ רצוי לא רצוי לא השיבו סה"כ 500% 500% 500% אחוז שציינו את הנושא כ - אחד משלושת אחד החשובים משני חשוב ביותר החשובים ביותר הגברת הסובלנות בחברה הישראלית פעילויות תרבות ואומנות ז. התייחסות לארגונים שפוגעים באיכות הסביבה האם אתה מסכים או מתנגד לטענה האומרת כי ציבור הצרכנים צריך להחרים מוצרים של ארגונים עיסקיים שפוגעים באיכות הסביבה? ) % מסכים בהחלט די מסכים די מתנגד מתנגד בהחלט לא השיבו סה"כ

224 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ח. התייחסות לאירגונים שפוגעים בתנאי העבודה של העובדים האם אתה מסכים או מתנגד לטענה האומרת כי ציבור הצרכנים צריך להחרים עסקים שלא נותנים לעובדים את תנאי העבודה, השכר וההטבות המגיעים להם? ) % מסכים בהחלט די מסכים די מתנגד מתנגד בהחלט לא השיבו סה"כ סקר שנערך על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה 25 :.5 עד כמה השפיע המצב הכלכלי על תרומות לעמותות וארגונים? כיצד מעדיפים תושבי ישראל לתרום? בכסף? בחפצים? לבקשת ארגון "מתן - הדרך שלך לתת", ביצעה חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה סקר טלפוני בקרב מידגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת הישראלית. מדובר בסקר מסוג "אומניבוס", במסגרתו פנו אנשי גיאוקרטוגרפיה ל משיבים גברים ונשים מגיל 54 ומעלה - באמצע נובמבר השאלה הראשונה היתה: "האם אתה נוהג לתרום לעמותות וארגונים חברתיים?" הסקר בוצע עבור ארגון מתן - הדרך שלך לתת ופורסם בידיעון מתן, גיליון מס' 1, חורף

225 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל רוב המשיבים, 41.5%, אמרו כי הם נוהגים לתרום )לפחות פעם בשנה( לארגונים ועמותות. רק 51.4% השיבו כי אינם נוהגים לעשות זאת כלל. מניתוח ממצאי הסקר עולה, כי נשים נוהגות לתרום במידת מה יותר מגברים )41.4% נשים לעומת 45.0% גברים(, וכי בגילאים יותר אנשים נוהגים לתרום מאשר בגילאים מתקדמים יותר 40.4%( בגיל ; % בגיל ; % בגיל 11 ויותר(. כמעט שלא נמצאו בסקר הבדלים בין התורמים מבחינת השכלתם, אך נמצא הבדל מסויים מבחינת מוצא התורמים. מסתבר, כי אחוז גבוה יותר מקרב תושבי ישראל ממוצא מזרחי )41.3%( נוהגים לתרום בהשוואה לבני מוצא מערבי )41.3%( ויותר מילידי הארץ )40.0%( בהשוואה לעולים חדשים )31.0%(. הבדלים ניכרו גם בין דתיים לחילוניים כשבקרב מסורתיים ודתיים תרמו כ % לעומת 33.0% מקרב החילוניים. מעניין היה לבדוק אם המצב הכלכלי משפיע על הנוהג לתרום לפחות אחת לשנה. הממצאים מעלים, כי שיעור התורמים בקרב אלה המשתכרים 3,000 שקל לחודש מסתכם ב %. השיעור בקרב אלה המשתכרים עד 50,000 שקל בחודש עולה ל %, אך בקרב המשתכרים מעל 50,000 שקל לחודש, שיעור התורמים יורד ל %. עוד עולה מהסקר, כי שיעור התורמים הגבוה ביותר בחלוקה על-פי אזורי הארץ, נמצא במרכזה: 41.4% תורמים הם מתל אביב והסביבה. זאת בהשוואה ל % באזור השרון; 551

226 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי באזור ירושלים והדרום, ו % תורמים בחיפה % והצפון. בהמשך נבדק אופן התרומה. מסתבר, כי השיעור הרב ביותר של התורמים )34.5%( עשו זאת במסגרת יום התרמה ארצי )התרמה מדלת לדלת(. מעניין לציין, כי 55.0% מהמשיבים ציינו כי יש להם הוראת קבע בנקאית ייעודית לצורך תרומות - וזאת למרות שלא נשאלו שאלה מפורטת על כך. מממצאי הסקר עולה עוד, כי "במקום השני" מבחינת תרומות נמצא "בתגובה לפנייה טלפונית", על כל 1 פניות יזומות - היענות אחת לתרומה. תגובה נאה )50%( יש גם ל"דיוור ישיר", כלומר, כמענה לפנייה באמצעות מכתב בקשה הנשלח בדואר. גם התרמות במסגרת מקומות עבודה הולכות ותופסות נתח חשוב בסך כל התרומות ומסתבר כי כ % מהנשאלים אמרו כי הם נוהגים לתרום גם במסגרת מקום העבודה. ל בחינה דמוגרפית של הממצאים, מגלה כי התורמים הבולטים במענה לפנייה טלפונית, הינם בני גילאים 11, - 11 בעלי השכלה אקדמית, ילידי הארץ דור שני, המשתכרים בין 3,000 50,000 - שקל, מאזור השרון. מאפייני התורמים במסגרת ארועי התרמה מיוחדים הם: בני גילאי 11, - 11 בעלי השכלה על תיכונית, ילידי הארץ דור שני, המשתכרים מעל 50,000 שקל בחודש, ומקום מגוריהם הוא אזור השרון. מאפייני התורמים במסגרת מקום העבודה הם של צעירים בגילאי )51.5%(, בעלי השכלה תיכונית )50.5%(, ילידי הארץ דור שני )50.3%(, חילוניים ומסורתיים המשתכרים מעל 50,000 שקל )50.3%(. 552

227 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. סקר מנהלים בכירים - תמונת מצב ומגמות לראשונה בישראל, ביוזמת מ.ע.ל.ה, נערך מחקר שבדק את בחברות בנושא עסקים המנהלים הבכירים עמדותיהם של וחברה. המחקר, ראשון בסדרת מחקרים, שמטרתם לעקוב אחר רמת המודעות ואחר מידת הנכונות של עסקים בישראל לקדם וליישם מעורבות ואחריות חברתית, נערך במהלך מאי - יוני 5001 בקרב מדגם ארצי מייצג של כ מנהלי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, ובקרב מנהלי עסקים החברים בארגון העמיתים של מ.ע.ל.ה הסקר נערך באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה. 50 עובדות ומספרים בנוגע לעמדות מנהלים כלפי מעורבות חברתית ואחריות חברתית: א. 31% מהעסקים בישראל מעורבים כיום בקהילה בדרך כלשהי. ב. 10% מהעסקים סבורים כי מעורבות חברתית של עסקים היא חשובה, מתוכם 10% סבורים שהיא חשובה מאוד. 03% מהמנהלים סבורים כי למעורבות חברתית השפעה משמעותית על תדמית החברה. ג. יש 15% ממנהלי העסקים חושבים כי ההשקעה באחריות חברתית בעסקים מניבה רווחים לעסק. ד. 555

228 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ה. כשליש חושבים כי המעורבות החברתית בפירמה גורמת לעובדים להיות נאמנים יותר למקום עבודתם. ו. כמחצית ממנהלי העסקים בישראל מודעים לחברות הנוהגות לתרום לחברה או לקהילה. המודעות הגבוהה ביותר הינה לעסקים השייכים לתחום המזון. ז. ב - 53% מהעסקים יש אדם שאחראי על הקשר בין העסק לקהילה, על פי רוב, מקרב הדרג הניהולי הבכיר - מנהל משאבי האנוש בארגון, או המנכ"ל. ח. המעורבות החברתית גדלה על פי גודל העסק. ב - 15% מהעסקים שבהם מעל 500 עובדים קיים תפקיד מנהל קשרי קהילה. ט. ניכרת מודעות להיבטים של איכות הסביבה ואתיקה כחלק ממערך האחריות החברתית בפירמות. י. כשליש מהעסקים מעוניינים להיות חלק משינוי חברתי. עמיתי מ.ע.ל.ה מודעים יותר, אחראים יותר ומתקדמים יותר אותן שאלות שהוצגו למנהלים הבכירים במשק, הוצגו גם למנהלי העסקים החברים בארגון העמיתים של מ.ע.ל.ה: התנדבות עובדים: 31% מעמיתי מ.ע.ל.ה מעידים על כך קיומה של התנדבות עובדים בחברתם, לעומת 14% מכלל העסקים. 555

229 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל תקציב ייעודי למעורבות חברתית של הפירמה: ל - 05% מעמיתי מ.ע.ל.ה יש תקציב המיועד למעורבות חברתית, לעומת 50% מכלל העסקים, המצהירים על מעורבות חברתית. מעורבות חברתית כחלק מהאסטרטגיה השיווקית של העסק: בקרב עמיתי מ.ע.ל.ה בולטת תפיסת המעורבות החברתית. 31% מקרבם מאמינים שהמעורבות החברתית צריכה להיות מכלל העסקים 11% חלק מהאסטרטגיה של העסק, לעומת המעורבים חברתית. התחומים הנבחרים לתרומה ומעורבות חברתית: השיקול העיקרי בבחירת התחום החברתי, בקרב עמיתי מ.ע.ל.ה, הינו המדיניות העסקית של הפירמה. 557

230 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הלך הרוח בישראל בנוסף לסקרים המובאים לעיל, קיים מספר הולך וגדל של כתבות וסיקורים הנוגעים בהיבטים אתיים, חברתיים וסביבתיים בחברות, כמובהר להלן: כתבה בדבר הכדאיות לחברה לפרסם דוח חברתי באוקטובר 5005 פורסמה כתבה בעיתון גלובס המפרטת את החשיבות המוסרית והכלכלית של פרסום דוח סביבתי. לדברי עו"ד טל צפריר, מנהל איכות הסביבה במשרד עורכי הדין אהרונסון-אבולעפיה-גלאון, המרואיין בכתבה, בעוד שהגורמים הכלכליים המשפיעים על שיקולי ההשקעה הם פחות או יותר קבועים, נושאים הקשורים לאיכות סביבה חשופים כל העת להחמרה, הנובעת מנטיית הרשויות להקשיח את התקן הסביבתי ולכן, מומלץ לחברה לתת גילוי נאות מיידי מול המשקיע בדבר ביצועיה הסביבתיים. בהתאם לדרישות הסביבתיות, גם חברה שאינה אחראית לגרימת זיהום עלולה להידרש לטפל בו. וכן, אחריות עלולה להיות מוטלת על חברה בעקבות זיהום היסטורי. כתוצאה מכך מוטלות על החברות שני סוגים של חבויות העלולות להשפיע על חוסנן הכלכלי: האחת, עמידה בתקינה סביבתית שוטפת והשניה, החובה לטפל בזיהומים שנגרמו על ידי אחרים. הכתבה נותנת כדוגמא את בתי הזיקוק בחיפה כחברת תשתית שלצד קבלת זכויות יתר רבות היא נושאת בנטל רב בשל נושאים סביבתיים, המשפיעים על מצבה הכלכלי. הנטל הסביבתי נובע מהיבטים שונים של איכות סביבה, כדלקמן: "עדיף למנפיק לפרסם דוח חברתי", , דליה טל, גלובס נדל"ן

231 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל א. על מנת לקבל אישורים מאת הרשויות השונות, על החברה לעמוד בדרישות סביבה רבות, שעלותן גדולה. ב. כל נושא הטיפול בשפכים, שקיבל בשנים האחרונות תאוצה גדולה, מעמיס עליה הוצאות גדולות. ג. שינוי בהגדרה המוניציפלית מאזור גלילי לרשות עירונית, עלול להטיל עליה עלויות רבות בתחום המיסוי, הרישוי וכיבוי האש. ד. מדוח מבקר המדינה לעניין מוכנות לרעידות אדמה עולה, שמתקני החברה הוקמו בתחומו של שבר פעיל, ולכן עליה לחזק חלק מהמתקנים ואף לפנות חלק מהם, דבר שגורם להוצאות בלתי צפויות משמעותיות. ה. ובנוסף, נגד בתי הזיקוק עומדות תביעות כספיות רבות בשל ענייני איכות סביבה, שעל אף שקשה להעריך כיום את השפעתן על חוסנה הפיננסי של החברה, אין מקום להתעלם מהן ובנוסף, תביעות אלו עלולות לגרור תביעות נוספות. נראה כי די בדוגמא לעיל על מנת להמחיש כי אי מתן גילוי נאות בדבר ביצועיה הסביבתיים של חברה כמוהו כהטעיה שכן, משקיע, ואפילו לא כזה עם מצפון סביבתי, המקבל גילוי נאות בדבר ביצועיה הסביבתיים של חברה כאמור, ישקול בשנית אם להשקיע את כספו בחברה שעלולה לעמוד בוקר אחד מול התחייבויות של מיליוני שקלים בגין מחדלים סביבתיים. 555

232 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי צפריר מתייחס בכתבה גם לחברות שעיסוקן ניהול משקי מים עירוניים, טיפול בשפכים, מיחזור אשפה או סילוקה, ומציין כי גם הן עלולות להיות מושפעות משינויי חקיקה או מהתקדמות טכנולוגית, ולכן חייבות בדיווח סביבתי המפרט את מגבלותיהן הסביבתיות. חברות אלו עלולות לקום יום אחד למציאות בה הממשלה העלתה את מחיר המים, קבעה מגבלות על השקיה ושטיפת מכוניות והטילה קנסות בעבור בזבוז מים. מכאן, שעל המשקיע לקבל את כל המידע הרלוונטי על מנת שיוכל להעריך את הסיכון הנובע מהשקעה בחברה מסוג זה. צפריר ממליץ למשקיעים לבדוק את הרקורד הסביבתי של חברה טרם ההשקעה בה, מאחר ולדעתו, כאשר לחברה יש עבר מזהם הרשויות יציבו לה דרישות מחמירות יותר, הציבור עלול להגיש תביעות או התנגדויות, גורמים מלווים ומבטחים עלולים לדרוש בטוחות טובות יותר ופרמיות גבוהות יותר, שלכולן ביטוי כספי מובהק. הכתבה מצביעה על רמת הגילוי הסביבתי העלובה הקיימת בארץ וקוראת לשינוי מכיוונם של המשרד לאיכות הסביבה, גופי תכנון וגורמי אכיפה נוספים לפעול ברצינות כנגד חברות מזהמות. פעולה מצדם תביא לכך ששום משקיע לא יהיה מוכן לשים את כספו בחברה שאינה מדווחת על ביצועיה הסביבתיים, מה שיביא בסופו של יום להעלאת רמת הגילוי הסביבתי שילווה, ללא ספק, בשיפור משמעותי בביצועים הסביבתיים, כפי שנאמר: Gets" What Gets Measured."Done 5. דירוג חברות על בסיס - אמינות, חזון, ביצוע והשקעות עד לא מזמן דירוג חברות בארץ נעשה על בסיס ביצועיהן הפיננסיים בלבד. מחזורי מכירות, נתוני רווח והפסד, תזרימי 555

233 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מזומנים והון עצמי היוו מדדים לבחינת מידת איתנותה הפיננסית של חברה. לאור השערוריות החשבונאיות של כמה מהתאגידים הגדולים ביותר בעולם, נראה כי מדדים אלו אינם מספקים תמונה מלאה לגבי מצב החברה ויכולתה להתקיים בטווח הארוך. בית ההשקעות ליהמן ברדרס בנסיונו להתמודד עם מציאות זו, ערך דוח המדרג לפי מדדים איכותיים את הנהלות חברות 27 הטכנולוגיה הידועות ביותר בישראל. הדירוג נעשה באמצעות סקר שנערך בקרב קבוצת משקיעים מקצועיים שבדק כיצד הם תופסים את הניהול באותן חברות. קבוצת המשקיעים הורכבה ממשקיעים מוסדיים בארה"ב, באירופה ובישראל שלהם ידע נרחב על סקטור הטכנולוגיה הישראלי ומזה כמה שנים הם עוקבים אחרי החברות שנכללו במחקר. לפי ליהמן ברדרס מטרת הסקר אינה לספק המלצות השקעות וגם לא יעדי מחיר, או הערכות רווחיות, כפי שעושים בדרך כלל אנליסטים. מטרת הסקר היתה לשפוך קצת אור על תחום שאינו זוכה כמעט לניתוח, ויחד עם זאת הוא נחשב למרכיב מפתח הן בביצועי החברות על פני תקופות ארוכות והן בביצועי מניותיהן. לפי ליהמן ברדרס, בתקופה זו בה האמון בחברות בשפל, דירוג כאמור עשוי להאיר את התחום של הערכת ההנהלות העומדות בראש אותן חברות. הדירוג נעשה על בסיס ארבעה קריטריונים: הסקר פורסם בעיתון גלובס ב

234 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי א. אמינות - כנות והיכולת להשרות אמון בקרב המשקיעים. ב. חזון - ראיית הנולד הנדרשת כדי לאפשר לחברה לשגשג בסביבה עסקית מתפתחת. ג. ביצוע - היכולת לבצע ולעמוד ביעדים על פני תקופה ועל פי אסטרטגיות עסקיות מוגדרות. ד. שקיפות משקיעיה. - הבהירות והעומק שחברה מתקשרת עם תוך שימוש בכל אחד מהקריטריונים, דירגו המשקיעים את החברות בטווח שבין 5 ל - 3, כש - 5 מציין את הרמה הנמוכה ביותר. עיקרי ממצאי הדירוג הינם כפי שמשתקף בטבלה שלהלן: 575

235 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דירוג דירוג ההנהלות בחברות הטכנולוגיה הישראליות - סיכום נקודות חברה סימול אמינות חזון ביצוע שקיפות ניקוד ממוצע TEVA טבע ישראל מקוב צ'ק פוינט CHKP גיל שויד אלביט מערכות ESLT יוסף אקרמן אורבוטק ORBK די.אס.פי.ג'י. DSPG אלי איילון מרקורי MERQ אמנון לנדן ZRAN צורן לוי גרצברג RDWR רדוור רועי זיסאפל אם סיסטמס FLSH דב מורן NICE נייס חיים שני ELRN אלרון דורון בירגר רדוויז'ן RVSN טאואר TSEM יואב ניסן כהן קומברס CMVT זאב ברגמן אמדוקס DOX דב בהרב לומניס LUME ישה סיטון 50 הנקודות מבוססות על סולם של 5, - 3 כאשר 5 פרושו "דירוג מאוד נמוך", 1 פרושו "דירוג 571 בינוני" ו - 3 פרושו "דירוג מאוד גבוה".

236 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי דירוג חברה סימול אמינות חזון ביצוע שקיפות ניקוד ממוצע אי.סי.איי. ECIL דורון ענבר פאנדטק FNDT ראובן בן מנחם GILTE גילת יואל גת אמבלייז BLZLN אלי רייפמן ממוצע 5.57 אחת המסקנות העיקריות של ליהמן ברדרס מהסקר היא כי בעיני המשקיעים, קיים קשר הדוק בין הביצועים הניהוליים והתשואות השנתיות המשולבות של מניית החברה. מסקנה נוספת הנגזרת ישירות מתוצאות הסקר היא כי בעיני המשקיעים השקיפות היא המדד הנמוך ביותר עם תוצאה ממוצעת של 1.41 ולכן נדרשת לשיפור הרב ביותר. הסקר נערך אמנם במתכונת הכוללת רק חברות טכנולוגיה אולם, ניתן לדעתנו להשליך את מסקנותיו על השוק כולו. בהתאם למחקרים ולדוגמאות שהבאנו בפרקים ו נראה כי בכל סוגי החברות קיים קשר הדוק בין ביצועיה הניהוליים של חברה לבין ביצועי מנייתה בשוק. בנוסף, בעיית השקיפות היא בעיה הנמצאת על סדר היום הציבורי באופן תמידי, ונראה כי עדיין נותרה עוד כברת דרך ארוכה הן בשוק הישראלי והן בשוק העולמי עד שהמשקיעים ומחזיקי עניין נוספים יוכלו להיות שבעי רצון מרמת השקיפות והגילוי הניתנים. 572

237 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל מאגר המידע "עסקים וקהילה" של שתי"ל )5,000 פרויקטים, 100 עסקים בפריסה ארצית, לשנים 5001( להלן מגמות וממצאים בולטים מתוך המאגר הייחודי שפותח ביוזמת שתי"ל, במטרה לסייע לעסקים בשותפות עם ארגונים חברתיים: א. המגזרים העסקיים המעורבים בפרויקטים חברתיים מחשבים ותקשורת )54%(, שירותים עסקיים ופיננסים )51%(, מזון )55%(, בילוי פנאי וספורט )1%(, מדיה ופרסום )4%(. מיגוון המגזרים העסקיים המעורבים והתפלגותם נשארו ללא שינוי במשך שלוש השנים האחרונות. ב. התחומים החברתיים המועדפים על עסקים בהשקעתם החברתית מעוטי יכולת )10%(, חינוך )10%(, בריאות ומניעה )51%(, בעלי צרכים מיוחדים )53%(, צה"ל )51%(, אמנות )50%(. עסקים מתמקדים בתחומים שבקונצנזוס ונמנעים מתחומים ומקהלי יעד אחרים ונוספים. ג. קבוצות האוכלוסיה המועדפות על ידי העסקים ילדים ונוער )11%(, צרכני בריאות וחולים )51%(, קהל רחב )51%(, חיילים )1%(. 575

238 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ישראלים דוברי רוסית וערבים אזרחי ישראל )55% מהאוכלוסיה( אינם ברשימת הקהלים המועדפים. ד. מאפייני ההשקעה החברתית של עסקים תרומת מוצרים )54%(, סיוע כספי לארגון )54%(, מעורבות עובדים )55%(, פרוייקטים לטווח ארוך )1%(, חסות לאירוע )1%(, פרויקטים חד פעמיים )4%(, שירות מקצועי )3%(. נשמרת המגמה הכללית של מעורבות חברתית שאינה מתן ישיר של כספים. מסתמנת מגמה של העדפת עסקים להשקיע באמצעות מעורבות העובדים. עסקי מזון, בילוי ופנאי, בשונה מהעבר, עוברים להשקעה על בסיס שווה כסף. בנקים וחברות ביטוח, לעומתם, חוזרים להשקעה ישירה של כספים. ה. מעורבות עסקים לפי מספר היוזמות החברתיות עסקים מעדיפים למקד השקעתם החברתית בפרויקט אחד )כ - 00% מהעסקים(. עסקים המובילים בשילוב של מספר פרויקטים חברתיים במקביל: אינטל, סלקום, שטראוס, מיקרוסופט, בנק הפועלים, מוטורולה ועלית. 1. דירוג מ.ע.ל.ה לאחריות חברתית בעסקים 575

239 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל א. מי נכלל בדירוג מ.ע.ל.ה? דירוג מ.ע.ל.ה הושק לראשונה בשנת 5001, ותחילתו בעקבות תקנת הרשות לניירות ערך, המחייבת חברות לפרסם בדוח הדירקטוריון מהו היקף התרומות שלהן. התקנה, שלאחרונה הפכה מהוראת שעה לתקנה קבועה, מחייבת אמנם רק את החברות הציבוריות, אולם דירוג מ.ע.ל.ה הורחב השנה, גם לחברות פרטיות ולחברות הנסחרות בחו"ל. החברות הכלולות בדירוג הן החברות הנכללות במדד ת"א 500 של הבורסה בתל אביב, וכן חברות אשר מחזור ההכנסות שלהן הוא 500 מיליון דולר או יותר לפי שנתון דן אנד ברדסטריט 5001 בתחומים: שירותים ומסחר, תעשיה ובניה ותשתית. חברות אלו נתבקשו למלא שאלונים בדבר מידת האחריות החברתית שלהן, החברות אשר מילאו את השאלונים נכללו בדירוג מ.ע.ל.ה, המתבסס על הצהרות החברות בשאלונים ועל דוחותיהן הכספיים. ב. חברות מרוויחות וחברות מפסידות - התרומה יחסית בעוד שהחברות הציבוריות המרוויחות מדורגות באמצעות השוואת תרומותיהן כאחוז מהרווח לפני מיסים, השוואת התרומות כאחוז מהרווח אינה רלבנטית לחברות מפסידות, ולכן נתוני התרומות של חברות מפסידות מדורגים בהתאם לאחוז שהם מהווים ממחזור ההכנסות. השוואת התרומה לרווח יוצרת עיוות כאשר הרווח נמוך, כך לדוגמא כמעט כל תרומה של חברה המרוויחה כ - 5,000 שקלים תהווה אחוז עצום מרווחיה, ולכן נתוני התרומות של חברות שהרוויחו מעט 577

240 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי )חברות אלו הוגדרו כחברות בהן הרווח לפני מיסים קטן מחמישה אחוזים ממחזור ההכנסות( מוצגים גם הם כאחוז ממחזור ההכנסות. גם החברות שאינן נסחרות בבורסה בת"א מדורגות לפי האחוז שמהווה תרומתן ממחזור ההכנסות, שכן רובן חברות פרטיות בהן נתוני הרווחיות חסויים. ג. השקעה חברתית - סיבה טובה לגאווה לא מפתיע לראות כי החברות אשר בחרו להיכלל בדירוג, הן החברות אשר השקעתן החברתית גבוהה יותר. בעוד שהתרומה הממוצעת של החברות הכלולות במדד ת"א 500 של הבורסה בתל אביב מסתכמת בכמיליון ש"ח, התרומה הממוצעת של החברות הציבוריות הכלולות בדירוג מ.ע.ל.ה מסתכמת בכ מיליון ש"ח; בעוד שתרומת החברות המרוויחות במדד ת"א 500 מהווה בממוצע 0.13% מרווחיהן לפני מס, תרומת החברות הציבוריות המרוויחות הכלולות בדירוג מהווה בממוצע 0.15% מרווחיהן לפני מס. ממוצע תרומת החברות הציבוריות המרוויחות בדירוג השנה מהווה 0.15% מרווחיהן לפני מס, לעומת 0.00% בשנה שעברה. ד. דירוג מ.ע.ל.ה - מסמן מגמות מעודדות בשוק הישראלי הדירוג מהווה ראי למצב האחריות החברתית של שוק העסקים הישראלי כולו. אמנם הדירוג אינו כולל את כלל העסקים בישראל אלא רק את נבחרת העסקים המובילים במונחי אחריות חברתית, אך מכיוון שזוהי 575

241 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הנבחרת המסמנת את הכיוון, סביר להניח כי גם שאר השוק יתקדם בעקבות המגמות העולות מדירוג מ.ע.ל.ה. מניתוח המגמות מסתמן כיוון מעודד: ל - 40% מהחברות הכלולות בדירוג יש תוכנית התנדבות עובדים, לעומת 30% בשנה שעברה; ל - 01% מהחברות שבדירוג יש מדיניות חברתית כתובה, לעומת 15% בשנה שעברה; ב - 41% מהחברות יש אחראי על נושא האחריות החברתית בפירמה, לעומת 31% בשנה שעברה. בהקשר זה מעניין לציין כי רק ב - 10% מהחברות קיים אחראי המקדיש לנושא האחריות החברתית 10% מזמנו, או יותר, אך גם כאן חל שיפור לעומת השנה הקודמת )55%(. גם ביישום תקנים המעידים על אחריות חברתית חל שיפור השנה: ל - 30% מהחברות שבדירוג יש תקן ניהול איכות, לעומת 10% אשתקד; ל - 50% יש תקן ניהול סביבתי, לעומת 1% אשתקד; ול - 50% יש תקן ניהול בטיחות וגיהות בתעסוקה, בדומה לאשתקד - 51%. אולי יותר מכל אפשר לראות את המגמה החיובית בכך שבעוד שבשנה שעברה רק שתי חברות )0% מהחברות( עמדו בכל הקריטריונים שבדירוג, השנה ישנן כבר שמונה חברות )55% מהחברות( המהוות סנוניות ראשונות ליישום אחריות חברתית כוללת. ה. אחראים יותר - אך תורמים פחות מנתוני הדירוג עולה כי התרומה הממוצעת של החברות הציבוריות המרוויחות נשארה דומה בסכומה לשנה שעברה )כשני מיליון ש"ח(, אולם היחס של התרומה מהרווח לפני מסים ירד באופן משמעותי. בעוד שבשנה שעברה תרומת החברות הציבוריות המרוויחות שנכללו 575

242 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי בדירוג הייתה בממוצע 0.00% מרווחיהן לפני מס, השנה תרומת החברות הציבוריות החברתיות שבדירוג מהווה 0.15% מרווחיהן לפני מס. המשמעות של נתון זה הינה שבעוד שרווחי החברות עלו מאד לעומת השנה הקודמת )עליה של 11%(, התרומה הממוצעת כמעט ולא השתנתה. ל - 40% מהחברות בדירוג יש תוכנית התנדבות עובדים. ל - 30% מהחברות בדירוג יש תקן ניהול איכות. ב - 41% מהחברות בדירוג יש אחראי על נושא האחריות החברתית בפירמה. ו. גם החברות הפרטיות מובילות שינוי חברתי כאמור, השנה נבנה לראשונה דירוג מ.ע.ל.ה לחברות פרטיות. 50 חברות גדולות שאינן מחויבות למסור נתונים על היקף התרומות שלהן, הפגינו שקיפות בעצם השתתפותן בדירוג מ.ע.ל.ה למעשה, דירוג מ.ע.ל.ה לחברות הפרטיות והנסחרות בחו"ל הינו הפעם הראשונה בה התפרסם מידע מסודר על היקף התרומות במגזר העסקי הפרטי בישראל. 50 חברות פרטיות הפגינו שקיפות השתתפותן בדירוג מ.ע.ל.ה. ל - 500% מהחברות הממשלתיות המשתתפות בדירוג יש תכנית התנדבויות עובדים. 575

243 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל - ז. חברות ממשלתיות רמת האחריות החברתית הגבוהה ביותר במשק חידוש נוסף השנה הוא דירוג מ.ע.ל.ה לאחריות חברתית של חברות ממשלתיות. מכיוון שלחברות הממשלתיות אסור לפי החוק לתרום, נוצר עיוות בהכללתן בדירוג הרגיל, בו הן תמיד ימוקמו בתחתית הרשימה. דירוג החברות הממשלתיות כולל חמש חברות בלבד אך מענין לראות שרמת האחריות החברתית של חברות אלו גבוהה מהממוצע של כלל החברות הנכללות בדירוג מ.ע.ל.ה - כך לדוגמא ב - 500% מהחברות הממשלתיות קיימת התנדבות עובדים, לעומת 40% מכלל החברות בדירוג; ל - 00% מהחברות הממשלתיות יש אחראי על נושא האחריות החברתית המקדיש לנושא לפחות 10% מזמנו, לעומת 10% בקרב כלל החברות בדירוג. 575

244 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חברות ציבוריות )הנסחרות בת"א( אשר מרוויחות חברות בהן הרווח לפני מס הוא 1% או יותר מההכנסות. 555

245 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 551

246 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 552

247 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל חברות ציבוריות )הנסחרות בת"א( המרוויחות מעט ושאינן מרוויחות 555 חברות בהן הרווח לפני מס נמוך מ - 1% מההכנסות.

248 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חברות פרטיות וחברות הנסחרות בחו"ל 555

249 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל חברות פרטיות שאינן מדורגות )כיוון שמחזור ההכנסות שלהן חסוי( 557

250 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חברות ממשלתיות )אשר אסור להן לתרום על פי חוק( 555

251 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 28 מדד תל אביב מ.ע.ל.ה בבורסה לניירות ערך בתל אביב להלן 50 החברות במדד מ.ע.ל.ה - נכון לפברואר 5001: אתר מ.ע.ל.ה, 5001.

252 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 555

253 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל רקע ה-, מדד "מעלה", מהווה אבן דרך משמעותית בהתייחסות קהילת העסקים בישראל לתחום האחריות החברתית של עסקים. המדד, מהווה הזדמנות ליצירת זיקה ישירה בין אחריות חברתית להצלחה עסקית. כמדדים דומים בעולם, CALVERT,DOMINI,DJSI FTSE4GOOD ו- JSE SRI Index בדרום אפריקה, יאפשר המדד למשקיעים לזהות חברות הבולטות בהשקעתן החברתית. לימוד מעמיק של המדדים המובילים הנ"ל, בצד הידע הנצבר בגיבוש דירוג מעלה לאחריות חברתית מצביעים על מורכבות התהליך של גיבוש הקריטריונים, איסוף המידע ובהתאם - איתור החברות למדד. לפיכך, המדד, אשר ישקף את המידע הנאסף במסגרת דירוג מעלה ויתירה מכך את הקריטריונים והמשקולות לניתוחו, * יהיה נתון בשנים הראשונות לבחינה מתמשכת, לעדכון ולשינוי. בגיבוש הקריטריונים ועדכונם, יילקחו בחשבון נתוני המשק והחברה בישראל, כמו הנושאים העסקיים והחברתיים העולמיים המתפתחים ומשפיעים על הממשק שבין אחריות חברתית להצלחה עסקית. בהתאם, החלטנו להשיק את המדד בשני שלבים: 51 ב- - הראשון בפברואר השקת מדד הכולל 50 חברות אשר עמדו בקריטריונים מעודכנים ומשוקללים על בסיס נתוניהם שדווחו )בשנת 5001( לדירוג ** מעלה 5001 ואשר מובילות במיקומן בדירוג. 555 * דרוג מעלה המפורט קודם לכן, ואשר התפרסם ב מתייחס אל החברות הציבוריות הנכללות במדד ת"א 500 ואשר ענו על שאלוני הדרוג )11 חברות(, בהתבסס על נתוניהם לשנת ** מדד "מעלה", שהתפרסם ב - 51 בפברואר, מסתמך על נתוני החברות שנאספו לצורך דרוג מעלה יודגש כי הקריטריונים ששימשו בסיס לדרוג 5001 עודכנו לקראת פרסום מדד מעלה והם מפורטים בהמשך.

254 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי השני - ב- 5 ביוני עדכון המדד על בסיס נתוני החברות שידווחו לשנת בהמשך - יבחנו הקריטריונים באורח רציף על ידי הועדה הציבורית, ילקחו בחשבון מגמות עסקיות - חברתיות עולמיות ומקומיות ובהתאם יעודכנו הקריטריונים אחת לשנה וכן מספר החברות שייכנסו למדד. 5. ב- 51/5/5001 הושק מדד "מעלה". המדד כולל את מניותיהן של 50 חברות אשר עומדות בשורת קריטריונים של אחריות חברתית ומצטיינות בהשקעתן החברתית/סביבתית החברות נכנסו למדד )אשר הושק בפברואר( על פי עמידתן ומובילותן בקריטריונים הרצ"ב על בסיס נתוניהם המדווחים בשנת 5001 כפי שהועברו על ידיהן לדירוג מעלה במקביל להשקת המדד, יפתח תהליך מקיף במסגרתו: תמונה ועדה ציבורית אשר תבחן ותגבש קריטריונים עדכניים למדד ותהווה גוף מפקח לתהליך ולהבהרות. יבחנו תגובות השוק לקריטריונים והמדד. יופצו שאלונים לחברות ת"א 500 החברות ודיווחיהם בשנת לעדכון נתוניהם על בסיס ביצועי הנתונים הנ"ל יהוו את הבסיס לקביעת 50 יעודכן ב- 5 ביוני 5001 ומדי שנה ב- 5 ביוני. החברות שיכללו במדד, אשר.1 להלן פירוט הקריטריונים המנחים לבחירת 50 החברות הכלולות במדד: קריטריונים מעודכנים ל'מדד מעלה' 15 בפברואר

255 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל הגדרות: חברה - חברה הנסחרת בבורסה בתל אביב, לרבות אותן חברות מוחזקות הכלולות בדוחות הכספיים המאוחדים אשר החברה מגישה לבורסה ולרשות ניירות ערך..5 רווח לפני מס, מחזור המכירות - כפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים.5 המאוחדים המבוקרים של החברה. לגבי מחזור המכירות - בענפים הבאים יילקחו הנתונים הכספיים המפורטים להלן במקום מחזור המכירות: בבנקים: רווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים בתוספת הכנסות תפעוליות ואחרות. בחברות ביטוח: רווח מעסקי ביטוח. בחברות אחזקה: סך כל סוגי ההכנסות. תרומה - העברת כסף או שווה כסף אל מחוץ לחברה לצורך קידום מטרות חברתיות או סביבתיות..1 הבהרות למונח תרומה: 1.א. למען הסר ספק יובהר כי מדובר בהעברת כסף או שווה כסף שאינה נובעת מחיוב על פי דין. 1.ב. עוד יובהר כי העברת כסף או שווה כסף המהווה בעיקרה קידום מכירות לא תיחשב תרומה גם אם יש בה כדי לקדם מטרות חברתיות או סביבתיות. 551

256 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי יחד עם זאת, אין בעובדה שהעברה מסוימת מקדמת גם את תדמיתה או עסקיה של החברה בכדי לפסול אותה מלהיכנס להגדרה של תרומה. לעניין זה מתן חסות לא תיחשב כתרומה אלא כהעברת כסף המהווה בעיקרה קידום מכירות. 1.ג. תרומה בשווה כסף - לרבות תרומה של מוצרים, שירותים או נכסים. לעניין זה - תרומת שירותים תכלול אך ורק שירותים עסקיים המהווים חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה. יובהר כי תרומת שירותים אינה כוללת התנדבות עובדים בפעולות שאינן שירות עסקי המהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה. כמו כן, תרומת שירותים אינה כוללת עלויות שכר ועלויות פנימיות אחרות המוקדשות לניהול התרומות או האחריות החברתית. 5.ד. סכום התרומה: כאמור, המונח תרומה כולל הן תרומה בכסף והן תרומה בשווה כסף. בשני המקרים סכום התרומה יהיה זהה לעלות התרומה כפי שהיא מופיעה בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה. 1.ה. עלות התרומה תחושב בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים על פי העלות בפועל לחברה )להבדיל משווי שוק, מחיר מכירה, או עלות אלטרנטיבית(. בכל מקרה בו יתבקש העניין, החברה תספק אישור מרו"ח שלה כי סכום התרומה והסעיף בדוח הרווח וההפסד בו היא נכללת המדווחים לצורך דרוג מעלה זהים לסכום התרומה ולסעיף כפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה. 552

257 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. התנדבות עובדים - פעילות שאינה מלווה בתמורה כספית )התנדבות( אשר: נערכת לצורך קידום מטרות חברתיות או סביבתיות. מתבצעת מחוץ למתקני החברה או מבוצעת במתקני החברה וכוללת גורמים חברתיים או סביבתיים החיצוניים לחברה. מרוכזת ומנוהלת על ידי החברה. מבוצעת על ידי עובדי החברה. * * * * חברות בהן ההשפעה הסביבתית גבוהה - חברות הפועלות באחד מהענפים.1 הבאים: כימיה, מינרלים ופרמצבטיקה. מוצרי בניה. בניה, תשתית וכרייה. אנרגיה ודלק. מוצרי נייר ועץ. * * * * * חברות שאינן פועלות באחד מהענפים לעיל יחשבו חברות בהן ההשפעה הסביבתית אינה גבוהה. חברות בהן יש לנושא הבטיחות השפעה גבוהה - חברות הפועלות באחד.0 מהענפים הבאים: * כל ענפי התעשייה למעט תעשיית התוכנה. * אנרגיה, דלק ותחבורה. * בניה, תשתית וכרייה. 555

258 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הקריטריונים: 1. תרומה )55 נקודות(: אחריות חברתית של עסקים הינה ראיה רחבה וכוללת הרבה מעבר לתרומה. יחד עם זאת לתרומה )הן הכספית והן בשווה כסף( השפעה רבה על הקהילה ועל כלל החברה בה הפירמה פועלת. פירמה אשר רותמת את יכולותיה ואת משאביה - הכספיים והאנושיים, מקדמת ומעצימה את הקהילות בהן היא פועלת. שני הקריטריונים שלהלן מודדים את התרומה הכספית של הפירמה הן באופן מוחלט והן באופן יחסי לרווחיה / מכירותיה. 1. א. תרומה כאחוז מהרווח לפני מס/ממחזור ההכנסות )25 נקודות( הקריטריון בוחן את התרומה היחסית של החברה במונחים כספיים. א. 1. תרומה יחסית: התרומה היחסית נקבעת לצורך קריטריון זה בשתי קטגוריות נפרדות: א בחברות מרוויחות: )לצורך קריטריון זה חברות מרוויחות הן חברות בהן הרווח לפני מס מהווה 1% או יותר ממחזור המכירות( התרומה ביחס לרווח לפני מס. א בשאר החברות: 555

259 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל )לצורך קריטריון זה מדובר בחברות בהן יש הפסד לפני מס או חברות בהן הרווח לפני מס קטן מ- 1% ממחזור המכירות(. התרומה ביחס למחזור המכירות. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות )מתוך.)500 מספר הנקודות של כל חברה נקבע לפי היחס הישר בין תרומתה היחסית לבין ממוצע שלושת החברות בהן התרומה היחסית גבוהה ביותר באותה קטגוריה ובאותו דרוג. ניקוד החברות לצורך קריטריון זה מתבצע בנפרד לגבי כל קטגוריה )חברות מרוויחות ושאר החברות(, כך ש: חברה הכלולה בקטגוריות "החברות המרוויחות" - תרומתה היחסית תיבחן ביחס לממוצע שלושת החברות המרוויחות להן היחס הגבוה ביותר בין התרומה לרווח לפני מס. * חברה הכלולה בקטגוריית "שאר החברות" - תרומתה היחסית תיבחן ביחס לממוצע שלושת החברות המרוויחות להן היחס הגבוה ביותר בין התרומה למחזור המכירות. * 1.ב. להמחשה ר' גם דוגמא א'. התרומה בש"ח )15 נקודות( 557

260 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות )מתוך.)500 מספר הנקודות של כל חברה נקבע לפי היחס הישר בין תרומתה בש"ח לבין ממוצע שלושת החברות בהן התרומה בש"ח היא הגבוהה ביותר באותו דרוג. להמחשה ר' גם דוגמא ב'. 2. מדיניות השקעה חברתית כתובה* )12 נקודות( על מנת שפירמה תוכל לנהל את ביצועיה החברתיים ולעקוב אחריהם, יש לנסח, כמו בכל נושא עסקי אחר, מדיניות, תוכנית עבודה, יעדים ולוחות זמנים. ניסוח מדיניות ההשקעה החברתית מסייע לפירמה למקד את תחומי השקעתה החברתית, להטמיעה, ליידע את עובדיה, לבחון את הקשר לליבת העסקים שלה, למדוד את הצלחתה ולהבטיח את השפעתה, או במילים אחרות מדיניות מוגדרת היא בסיס לניהול ההשקעה החברתית. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 55 נקודות )מתוך 500(. מלוא 55 הנקודות יינתנו לחברות בהן קיימת מדיניות השקעה חברתית כתובה )בהתבסס על דיווחיהן לצורך דרוג מעלה 5001(. בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(, הוא יגובש מחדש בהתבסס על ההצעה המפורטת בנספח א'. * 555

261 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. התנדבות עובדים* )12 נקודות( התנדבות עובדים מהווה נדבך מרכזי במרבית תוכניות ההשקעה החברתית של עסקים. היא מהווה מנוף חשוב בחיזוק ההון האנושי של הפירמה, ומונעת על ידי ערכים אישיים בתוספת הרציונאל העסקי: עובדים מרוצים הם עובדים יעילים יותר, נאמנים יותר ומחויבים יותר. הקהילה יודעת להעריך יותר שותף עסקי שעובדיו מעורבים בפעילות, ומבצעים, הלכה למעשה, את החזון החברתי של הפירמה. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 55 נקודות )מתוך 500(. מלוא 55 הנקודות יינתנו לחברות בהן קיימות התנדבות עובדים )בהתבסס על דיווחיהן לצורך דרוג מעלה 5001(. בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(, הוא יגובש מחדש בהתבסס על הטבלה המוצעת המצורפת בנספח ב'. * 1. אחראי על תחום האחריות החברתית )12 נקודות( האחריות החברתית של הפירמה הינו תחום ניהול עסקי לכל דבר, ויש לנהלו באופן מקצועי, כמו כל נושא המהווה חלק מהאסטרטגיה העסקית. על כך תעיד העובדה שבשוק הישראלי ישנם כבר עשרות פירמות המעסיקות מנהלי קשרי קהילה/אחריות חברתית, שעברו קורסי הכשרה, ולהם כלים מקצועיים לניהול האחריות החברתית של הפירמה. תפקידו של מנהל קשרי הקהילה הוא לאגד ולנהל את תהליך ישום והטמעת האחריות החברתית של הפירמה, בהתאם לחזון הפירמה, לערכיה ולאסטרטגיה העסקית שלה. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 55 נקודות )מתוך 500(. 555

262 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חברה תקבל ניקוד בקריטריון זה במידה וקיימ/ת עובד/ת של החברה האחראים על תחום האחריות החברתית של עסקים מתוקף תפקידם ובמסגרת עבודתם בחברה. מספר הנקודות שתקבל חברה בקריטריון זה נקבע לפי דרגת האחראי ואחוז המשרה שהוא מקדיש לנושאי אחריות חברתית של עסקים. הניקוד יינתן לפי בעל תפקיד אחד בכל חברה )גם אם ישנם מספר בעלי תפקידים האחראים על תחום האחריות החברתית( - לפי אותו בעל תפקיד אשר הזמן שהוא מקדיש לנושא מזכה את החברה במרב הניקוד. מספר הנקודות שחברה תקבל בקריטריון זה ייקבע לפי מכפלת אחוז המשרה )המוקדשת לנושא על ידי האחראי על תחום האחריות החברתית( בציון המרבי אותו ניתן לקבל בגין קריטריון זה, כאשר: * אם מדובר במנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון - סך זמנם יוכפל ב- 1. * אם מדובר בסמנכ"ל - סך זמנם יוכפל ב- 5. * אם מדובר בכל עובד/ת אחר/ת - זמנם יוכפל ב- 5. להמחשה ר' גם דוגמא ג'. בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(. 555

263 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 1. עמידה בתקן ISO בנושא ניהול סביבתי )12 נקודות( תחום איכות הסביבה הפך להיות ערך חברתי חשוב, הרבה מעבר לפתרונות טכנולוגים נקודתיים, כפי שהיה בעבר. יותר ויותר עסקים מבינים היום, כי לכל פעילות עסקית ישנה השלכה סביבתית, החל משימוש יום יומי בחשמל או במים וכלה בניהול פסולת מסוכנת, כך שלמעשה לא ניתן עוד להפריד בין אחריות חברתית כוללת של פירמה לבין האחריות הסביבתית. יצירת כלים להטמעת המחויבות לסביבה כחלק מהאסטרטגיה העסקית, ואימוץ תקנים בינלאומיים לניהול איכות הסביבה הם הבסיס להבטחת התנהלות סביבתית אחראית של הפירמה. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הינו: בחברות בהן ההשפעה הסביבתית גבוהה - 55 נקודות )מתוך 500(. 500(. נקודות )מתוך 1 - בחברות בהן ההשפעה הסביבתית אינה גבוהה הנקודות הנותרות באופן שווה בין שאר 1 בחברות אלו יחולקו הקריטריונים. מלוא הנקודות יינתנו לחברות אשר יש להן אישור ISO בנושא ניהול סביבתי. על עמידה בתקן בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(. 5. עמידה בתקן ISO 9000 בנושא ניהול איכות )12 נקודות( מחויבותה של פירמה לניהול איכותי של עסקיה אינה רק כלפי בעלי המניות בה אלא כלפי לקוחותיה, עובדיה, ספקיה או במילים אחרות כלפי כלל מחזיקי העניין שלה. ניהול האיכות הוא התשתית הניהולית שעל בסיסה יכולה הפירמה לממש מטרות איכות אסטרטגיות, ובכללן אחריותה החברתית. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 55 נקודות )מתוך 500(. 555

264 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מלוא 55 הנקודות יינתנו לחברות אשר יש להן אישור על עמידה בתקן ISO 9000 בנושא ניהול איכות. בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(. עמידה בתקן OHSAS בנושא ניהול בטיחות וגהות בתעסוקה.5 )15 נקודות( ציבור העובדים - ההון האנושי, הוא אחד המשאבים החשובים ביותר בכל פירמה השואפת להעסיק כוח אדם מעולה, לשמר אותו לאורך זמן ולטפח את גאוות היחידה של העובדים ונאמנותם. זהו גם מוקד האחריות הראשון של כל פירמה. ההשקעה בהון האנושי היא כר נרחב בפעילות החברתית, ואחד ממרכיביה הבסיסיים ביותר הינו הקפדה על בטיחותם של עובדי הפירמה ובריאותם. הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו: בחברות בהן יש לנושא הבטיחות השפעה גבוהה - 50 נקודות )מתוך 500(. בחברות בהן השפעת נושא הבטיחות אינה גבוהה - 1 נקודות )מתוך 500(. הנקודות הנותרות באופן שווה בין שאר 3 בחברות אלו יחולקו הקריטריונים. מלוא הנקודות יינתנו לחברות אשר יש להן אישור על עמידה בתקן OHSAS בנושא ניהול בטיחות וגהות בתעסוקה. 555

265 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 5. קוד אתי ותוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית* )5 נקודות( בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות מחדלים אתיים-פיננסים שהביאו לקריסת חברות בעולם, גוברת מודעות פירמות לחשיבות המכרעת של התנהלות עסקיהן בצורה אתית. פיתוח תוכניות אתיקה וקוד אתי הופכים לנורמה עסקית. מטרת תוכניות אלו היא למנוע או לצמצם התנהגויות החורגות מסטנדרטים אתיים בארגון ובסביבתו, כמו גם לעודד התנהגויות ההולמות את מטרות הארגון - תוך הקפדה על שמירת החוק, היושרה וההגינות. קריטריון זה לא נילקח בחשבון לצורך "מדד מעלה" אשר פורסם בפברואר.5001 בדירוג מעלה 5001 יקבל קריטריון זה 50 נקודות )מתוך 500(, הוא יגובש בהתבסס על ההצעה המצורפת בנספח ג'. * דוגמאות: דוגמא א' - תרומה כאחוז מהרווח לפני מס/ממחזור ההכנסות: הרווח לפני מס של חברה א' הינו 100 מיליון ש"ח. מחזור המכירות של חברה א' הינו 5 מיליארד ש"ח. החברה תרמה 1 מיליון ש"ח. הרווח לפני מס מהווה 51% ממחזור המכירות )100,000,000/5,000,000,000(, לכן הרווח לפני מס מהווה 1% או יותר ממחזור המכירות, ולכן מדובר בחברה מרוויחה לצורך קריטריון זה. התרומה היחסית של החברה תחושב כך: 551

266 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 5% תרומתה של החברה )1 ש"ח( מהווה מיליון מרווחיה לפני מס )100 מיליון ש"ח(, ולכן תרומתה היחסית היא 5%. בדוגמא זו: התרומות היחסית של שלושת החברות המרוויחות בהן התרומה ביחס לרווח לפני מס היא הגבוהה ביותר הן: 5.1%; 5.5% ו- 5.1% מהרווח לפני מס. ממוצע שלושת החברות בהן התרומה היחסית גבוהה ביותר באותה קטגוריה הנו 5% לפי החישוב הבא: ) (/1=5 חברה א' תקבל בגין קריטריון זה 15 נקודות )מתוך 50 נקודות בקריטריון ומתוך 500 נקודות בדרוג( לפי החישוב הבא: הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות. מספר הנקודות שתקבל חברה א' יקבע לפי היחס הישר בין תרומתה היחסית )5%( לבין ממוצע שלושת החברות בהן התרומה היחסית גבוהה ביותר באותה קטגוריה ובאותו דרוג )5%(, והוא יהיה: 5%/5%*50 נקודות= 50 נקודות. דוגמא ב' - תרומה בש"ח: חברה ב' תרמה 1 מיליון ש"ח. בדוגמא זו: התרומות בש"ח של שלושת החברות בהן התרומה בש"ח היא הגבוהה ביותר הן: 51 מיליון ש"ח, 4 מיליון ש"ח ו- 1 מיליון ש"ח. 552

267 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ממוצע שלושת החברות בהן התרומה היא הגבוהה ביותר הנו 1 לפי ש"ח מיליון החישוב הבא: )512421(/1=1 חברה ב' תקבל בגין קריטריון זה 5.55 נקודות )מתוך 50 נקודות בקריטריון ומתוך 500 נקודות בדרוג( לפי החישוב הבא: הציון המרבי שניתן לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות. מספר הנקודות שתקבל חברה ב' יקבע לפי היחס הישר בין תרומתה בש"ח )1 מיליון ש"ח( לבין ממוצע שלושת החברות בהן התרומה בש"ח היא הגבוהה ביותר )1 מיליון(, והוא יהיה: 1,000,000/1,000,000*50 נקודות= 1.11 נקודות. דוגמא ג' - אחראי על תחום האחריות החברתית: להלן מספר מקרים ולצידם הניקוד שיינתן בכל מקרה בגין הקריטריון של אחראי על תחום האחריות החברתית: מנהל קשרי קהילה מקדיש לנושא 10% מזמנו הניקוד: נקודות מקרה 5: מתוך.)55*10%( מנכ"ל מקדיש לנושא 1% מזמנו הניקוד: נקודות מתוך מקרה 5:.)55*1*1%( מנהל תחום האחריות החברתית מקדיש לנושא 30% מזמנו. סמנכ"ל משאבי אנוש מקדיש לנושא 50% מזמנו. המנכ"ל מקדיש לנושא 50% מזמנו - הניקוד: 4.1 נקודות מתוך )30%*55(, 55 שהם הגבוה מבין: 55*10% = 55*1*50% המנכ"ל - מקרה 1: 555

268 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 55*50% = 55*5*50% 55*30% = 55*5*30% הסמנכ"ל - מנהל תחום אחריות חברתית - ניקוד למדד פברואר ניקוד למדד יוני )מתוך 155( דיווחי החברות )מתוך 155( דיווחי החברות הקריטריונים לדרוג מעלה 2555 לדרוג מעלה נקודות 50 נקודות א. תרומה כאחוז מהרווח לפני מס /.5 ממחזור ההכנסות 50 נקודות 50 נקודות ב. התרומה בש"ח 50 נקודות מדיניות השקעה חברתית 55 נקודות כתובה.5 50 נקודות 1. התנדבות עובדים 55 נקודות 50 נקודות אחראי על תחום 55 נקודות האחריות החברתית.1 חברות להן השפעה סביבתית גבוהה - 55 נקודות. חברות להן השפעה סביבתית גבוהה - 50 נקודות. עמידה בתקן iso ניהול סביבתי.1 חברות להן השפעה חברות להן השפעה סביבתית אינה גבוהה - 1 סביבתית אינה גבוהה - 1 נקודות )1 הנקודות נקודות )3 הנקודות הנותרות יחולקו באופן הנותרות יחולקו באופן שווה בין הקריטריונים( שווה בין הקריטריונים( 50 נקודות 55 נקודות.0 עמידה בתקן iso 9000 ניהול איכות עמידה בתקן חברות בהן לנושא הבטיחות השפעה גבוהה - חברות בהן לנושא הבטיחות השפעה גבוהה - OHSAS

269 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ניקוד למדד פברואר ניקוד למדד יוני )מתוך 155( דיווחי החברות )מתוך 155( דיווחי החברות הקריטריונים לדרוג מעלה 2555 לדרוג מעלה נקודות. ניהול בטיחות וגהות 50 נקודות. בתעסוקה חברות בהן השפעת נושא חברות בהן השפעת נושא הבטיחות אינה גבוהה - 1 הבטיחות אינה גבוהה - 1 נקודות )3 הנקודות נקודות )3 הנקודות הנותרות יחולקו באופן הנותרות יחולקו באופן שווה בין הקריטריונים( שווה בין הקריטריונים( 50 נקודות קוד אתי ותוכנית אתיקה 0 נקודות אפקטיבית.4 נספחים - הצעות לשינויים בקריטריונים נספח א' - קריטריון "מדיניות השקעה חברתית כתובה" לשנת 2557 הציון המרבי שניתן יהיה לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות )מתוך 500(. חברה תקבל ניקוד בקריטריון זה במידה ויש לה מדיניות השקעה חברתית כתובה המפורסמת לציבור )בדוח הדירקטוריון, באתר האינטרנט או באופן אחר אשר נגיש לציבור הרחב(. מספר הנקודות שתקבל חברה בקריטריון זה יקבע כדלקמן לפי המידה בה מדיניות ההשקעה החברתית עונה לנושאים הבאים: נושא מספר נקודות 1 פירוט של: 557

270 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי * תחום ההשקעה החברתית )כגון: חינוך, בריאות, איכות סביבה(; * נושא ההשקעה החברתית )כגון: צמצום פערים כלכליים באמצעות חינוך טכנולוגי לילדים, תמיכה בקשישים ושילובם בחברה, קידום אנשים עם מוגבלויות(; * מטרות ויעדים חברתיים להשפעה הטמעת המדיניות בקרב עובדי החברה כחלק מהתרבות הארגונית הגדרת המשאבים הזיקה לפעילות העסקית פירוט השותפים החברתיים פירוט היעדים והמדדים להצלחה סך כל הנקודות נספח ב' - קריטריון "התנדבות עובדים" לשנת 2557 גודל החברה ניקוד על מספר המתנדבים )מתוך מקסימום של 1 נקודות( ניקוד על שעות ההתנדבות )בשנה, של כל העובדים יחד( )מתוך מקסימום של 1 נקודות( התנדבות קבועה התנדבות חד פעמית 500 עובדים )קבועים( ויותר מעל 50% מהעובדים 300 שעות ויותר 1 1 בין 1% ל- 50% מהעובדים 100 שעות ויותר 5 1 בין 5% ל- 1% מהעובדים 500 שעות ויותר פחות מ- 500 עובדים )קבועים( לפחות 1 עובדים מתנדבים 500 שעות ויותר התנדבות עובדים קבועה - התנדבות עובדים המתבצעת במסגרת קבועה לפחות 0 פעמים בשנה. התנדבות עובדים חד פעמית - התנדבות עובדים שאינה קבועה. נספח ג' - קריטריון "קוד אתי ותוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית" לשנת 2557 הציון המרבי שניתן יהיה לקבל בגין קריטריון זה הנו 50 נקודות )מתוך 500(. 555

271 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל חברה תקבל 5 נקודות )מתוך 50( במידה ויש לה קוד אתי כתוב. חברה תקבל 50 נקודות )מתוך 50( במידה ויש לה קוד אתי כתוב ותוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית. קוד אתי, תוכנית אתיקה אפקטיבית פנימית - אתיקה בארגונים, התשס"ג כמשמעותם בהצעת חוק לטיפוח סידורי שם נייר טבע פועלים לאומי כיל מכתשים אגן מגדל פרטנר דיסקונט א אסם אלביט מערכות שטראוס-עלית נייס רבוע כחול מעלה )נתונים מעודכנים לתחילת יום ( מדד ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 51 ת"א- 31 ת"א- 31 שווי שוק )מלש"ח( משקל מקורי משקל מתוקן 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 6.00% 5.95% 5.45% 4.83% 2.88% 2.87% 2.49% 41.78% 11.08% 10.52% 6.88% 5.30% 3.71% 3.66% 3.39% 2.41% 2.38% 2.37% 1.29% 1.11% 75,386 19,995 18,993 12,416 9,570 6,689 6,613 6,121 4,344 4,288 4,279 2,335 2,005 בינלאומי 1 מבני תעשיה אלביט הדמיה נייר חדרה איתוראן ת"א- 31 ת"א- 31 ת"א- 31 ת"א- 31 ת"א % 0.90% 0.54% 0.54% 0.47% 1,838 1,

272 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי סידורי שם נייר מדד שווי שוק )מלש"ח( משקל מקורי משקל מתוקן 2.45% 0.46% 826 אלוני חץ ת"א % 0.19% 347 ברן יתר % % 180,457 סה"כ 555

273 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דוגמאות ליישום מדיניות של אחריות חברתית בעסקים בישראל תוך חלוקתם לתחומי האחריות חברתית בעסקים במסגרת זו נספק דוגמאות בחתך על פי תחומי האחריות חברתית בעסקים. הדוגמאות שנלקחו הינם מתפרסות בעיקר על שנים כשבכל דוגמא השתדלנו להביא ערך מוסף נוסף ולאו דווקא על פי עדכניותו דוגמאות לשימור והגנה על איכות הסביבה בישראל בשנים האחרונות אנו עדים למגמה שבמסגרתה חברות ומפעלים נותנים את דעתם על קשרי הגומלין שבין תהליכי יצור חיוניים לחברה ולמשק לבין השפעת התהליכים הללו על בני האדם והסביבה. השפעות אפשריות של תהליכים אלו יכולים לקבל ביטוי בנושאים כדוגמת איכות אוויר, טיפול בשפכים ובפסולת מוצקה, זיהום מקורות מים, רעש, קרינה וכדומה. הדוגמאות שלהלן ממחישות מגמה זו בישראל: התעשיה האווירית לישראל בע"מ )להלן: תע"א( וחברת קריאו )לשעבר: קריאו-סאיטקס( מספקות שתי דוגמאות לניהול סביבתי כולל..5 א. בתעשיה האוירית הוקמה מערכת ניהול סביבתית שמונחית ומבוקרת על ידי ההנהלה. ההטמעה של נושא איכות הסביבה מתבצעת על ידי ועדת היגוי של כלל התעשיה האוירית, הכשרת ועדות מפעליות בכל אחד הפרטים המצויינים בתת פרק זה נתקבלו מפרסומים של החברות ו/או מחומרים שהועברו לידינו על ידי נציגי החברות במסגרת מחקר מקיף שביצענו בנושא, שמטרתו מתן דוגמאות מתקופות שונות, מתחומים שונים ומחברות שונות על מנת לספק את המגוון הרחב ביותר התחומים העיקריים של אחריות חברתית בעסקים מפורטים בתת פרק 5.1. יצויין כי

274 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ממפעלי התעשייה האווירית וארגון מערך של קורסים והדרכות בנושאי איכות הסביבה. ב. בחברת קריאו הוקם גם כן צוות היגוי פנים-חברתי למטרת הניהול הסביבתי המפקח ומבקר נושאים כדוגמת הזיהום והפסולת, מטרדי הרעש והבטיחות הסביבתית בחברה. יצוין, כי החברה דורשת מספקיה לעמוד בתקני איכות סביבה בינלאומיים ומקומיים הרלבנטיים לגביהם. חברת מוטורולה ישראל הגדירה את נושא איכות הסביבה כאחד מצרכיה החשובים ביותר של הקהילה, ומרכזת את הפעילות בנושא זה במסגרת הכותרת "ירוק בהישג יד". בחברה קיימות תוכניות רבות בנושאים הבאים:.5 "פיתוח ירוק" - התוכניות המתייחסות לפיתוח ירוק מיושמות בחברה כבר בשלב תכנון המוצר, שבו נבחנות בקפידה רבה ההשלכות הסביבתיות השונות לכל אורך חייו השימושיים של המוצר. שמירה על איכות הסביבה - כבר בשנת 5110 הוחל בחברה בפעילות שמטרתה צמצום השימוש בגזים הפוגעים בשכבת האוזון, וזאת כתוצאה מהאמנה הבינלאומית בנושא שינוי האקלים שנחתמה בשנה זו. נערך סקר מקיף בכל מתקני החברה לצורך בדיקת הנושא, והוחלט להפסיק את השימוש בגזים התורמים להתחממות כדור הארץ. בחברה מופעלות מערכות ייחודיות לצמצום בשפכים, כדוגמת מערכת נידוף לצמצום כמות השפכים בתהליך ניקוי מסכות אשר תורמת לצמצום של עד 10% בנפח השפכים )מוטורולה 555

275 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דרום(, ומערכת למיחזור שפכים במעגל סגור בתהליך צביעת המודלים שחוסכת בצריכת מים ומונעת הזרמת שפכים למערכת הביוב של מעבדת הדגמים )מוטורולה ישראל(. כחלק מאסטרטגיה כוללת לצמצום פסולת מסוכנת, מצומצמת כמות הפסולת הרעילה בכ - 50% במוטורולה דרום. יצוין, כי עובדי מוטורולה דרום מסייעים ליחידה הסביבתית ולמשרד לאיכות הסביבה בהעברת ידע על תוכניות הצמצום וההפחתה של הפסולת הרעילה. מיחזור - בחברה מושם דגש מיוחד על נושא המיחזור מרמת הפרט ועד רמת החברה. בחברה נאספים מדי שנה כ טון נייר משומש בעזרת פחים מיוחדים. הנייר המשומש שנאסף מפונה ישירות למפעל מיחזור. סוללות נאספות מעובדי החברה ומלקוחותיה ומועברות במיכלים מיוחדים לרמת חובב או למפעל מיחזור באירופה. בכל בנייני החברה נאספים מיכלי הדיו למדפסות, פקסים, מכונות צילום וסורקים, ומועברים במיכלים מיוחדים למפעל מיחזור הממלא את קופסאות הטיונרים וראשי הצבע ומוכר אותן בשנית. ציוד אלקטרוני ישן מתוצרת החברה מועבר אף הוא למפעל מיחזור אשר מפריד בין מתכת ופלסטיק. החומרים עוברים עיבוד, ומפיקים מהם פליז, פלסטיק ונחושת. שילוב פעילות המיחזור עם תרומה לקהילה - בחברה תורמים לצדקה את כספי הפיקדון על חשבון איסוף בקבוקים ופחיות שתייה ממיכלים שהוצבו בבנייני החברה. פעילות זו אף זכתה 30 לאיזכור בדוח החברתי של מוטורולה העולמית. במוטורולה דרום מוצבים גם מיכלי איסוף לפסולת שאינה ברת מיחזור כדוגמת גלילים שמתאימים לשימוש בעבודות יצירה לילדים. בנוסף, במסגרת המעבר לשימוש בחומרים שהינם ברי מיחזור, כמובהר בפרק 0 במסגרת תת פרק המתאר את הדוח החברתי של מוטורולה.

276 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הוחלפו במפעל מוטורולה דרום משטחי עץ במשטחי קרטון. את משטחי העץ שהוחלפו, תרמה החברה לבדואים תושבי האזור. חברות מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים בע"מ )מנאי( ואמניר תעשיות מיחזור, מהוות דוגמא בולטת לגישה יוצאת דופן בנושא איכות הסביבה מרמת ההנהלה ועד לרמת העובד..1 א. במנאי הוגדרו הבעיות הסביבתיות, לרבות תקצוב כספים ודרכי ההתמודדות במסגרת תכנית רב שנתית. במסגרת התכנית הושג, בין היתר, שימוש יעיל באנרגיה ובמערכות כוח וחום משולבות, הקמת מתקן משוכלל ומתקדם לצורך טיפול בשפכים תעשייתיים שהוריד את הזיהום בנחל חדרה ועשוי להקטין את צריכת המים השפירים במפעל. לצורך יצור קילוגרם אחד של נייר יש צורך בכ ליטר מים. בכדי לחסוך במים, מסחררים אותם כ - 50 מחזורים, ולפיכך, מצמצמים במפעל את צריכת המים לצורך יצור קילוגרם אחד של נייר עד לכ - 50 ליטרים של מים בלבד. ב. מפעל אמניר תעשיות מיחזור ממחזר כמות חומרים פלסטיים של כ - 0,000 0,100 - טון בשנה. כמחצית מהחומרים הפלסטיים הממוחזרים במפעל הינם שאריות ממפעלי פלסטיק ומוצרי אריזה של מפעלים שונים, והמחצית השנייה הינם חומרי פלסטיק לאחר צריכה. אלמלא המיחזור שהם עוברים במפעל, היו החומרים הפלסטיים הללו מהווים מטרד אקולוגי חמור, שכן מרבית שאריות ופסולת הפלסטיק תופסות נפח גדול ביחס למשקלן, ואינן מתכלות. תוצר המיחזור הינו חומר גלם הנמכר בצורת גרגרים לתעשיית הפלסטיק. יצוין, כי המים שנעשה בהם שימוש בתהליך המיחזור מוזרמים 552

277 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל למכון טיהור, שלאחריו נעשה בהם שימוש בחקלאות. בנוסף, מפעילה חברת אמניר כ - 10,000 נקודות איסוף לפסולת נייר וקרטון בכל רחבי הארץ, כדוגמת מכולות, כלובי איסוף, מתקני שק וקרטוניות להפרדת נייר במשרדים. פסולת הנייר והקרטון שנאספת משמשת, לאחר תהליכי מיון ו/או ניצול שאריות נייר, כחומר גלם לייצור במנאי, שהינה חברה קשורה לאמניר. במסגרת תהליכי המיחזור ויצור הנייר במנאי חדרה, נעשה שימוש בכמויות גדולות של מים. על פי רוב, המים מטוהרים ומוחזרים לשימוש חוזר בתהליך בכדי למנוע בזבוז. אחד מהמוצרים המיוצרים במפעל הינו נייר אריזה חום אשר מופק מסוגי פסולת שונים, המתקבלים ממפעל אמניר, שאוסף את הפסולת, כאמור, במפעלים, משרדים, רשתות שיווק ובתים פרטיים. כמו כן, מיוצרים מוצרים כדוגמת נייר טואלט ונייר טישיו מפסולת נייר באיכות גבוהה. באינטל ישראל, הוצבו עובדי אינטל והתושבים שמסביב למרכזי אינטל במרכזם של שלושה מעגלים, כאשר אחד מהמעגלים הללו הוגדר כמעגל המתייחס לאיכות הסביבה..1 בחברה מיושמים תקנים סביבתיים מחמירים בנושא איכות הסביבה שזהים לתקנים המיושמים במפעלי חברת אינטל ברחבי העולם. המחויבות לנושא איכות הסביבה מוטמעת, הלכה למעשה, בכל דרגי הארגון. כמו כן, המפעל פועל באופן שוטף לביצוע שיפורים בכל ההיבטים הקשורים באיכות הסביבה, וזאת אף מעבר לנדרש בחוקים ובתקנות בישראל. 555

278 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי המחויבות שאותה מאמצת החברה לנושא איכות הסביבה, באה לידי ביטוי כבר בשלב תכנון תהליכי היצור למעבדים חדשים. בשלב הזה, מבוצעת בדיקה ייחודית שמטרתה לאמוד את ההשפעה על הסביבה, וזאת בעזרה ובתיאום עם מהנדסי איכות סביבה השותפים לתהליך התכנון והפיתוח. בדרך זו, הצליחה, לדוגמא, אינטל ירושלים, לבצע שיפורים רבים, כדוגמת חיסכון של מעל ל - 50% בצריכת המים, ביצוע שינויים במערך אספקת הכימיקלים במפעל הירושלמי והתקנת קולטן לממיסים אורגניים המאפשר איסוף ומיחזור חומרים נדיפים בארובות. בנוסף, בשנים 5000/5 הופחתה במקור 14% מכמות הפסולת המסוכנת הנוצרת בתהליך היצור באינטל קרית גת. הפסולת המסוכנת הנותרת מועברת למיחזור במפעלי תעשייה שונים, וזאת במקום הטמנה ברמת חובב, והוקם מתקן מיוחד למניעת רעש בהרצת מנועים. בחברת אינטל אף נערכת פעילות "ירוקה" בשיתוף עם העובדים שעוסקת בעיקר בקידום נושא המיחזור. לדוגמא, בשנת 5005 נאספו במפעל אינטל קרית גת אלפי פחיות ובקבוקי שתייה בעזרת מכלי מיחזור שהוצבו בקומות השונות ברחבי המפעל. התמורה שהתקבלה ממכירת הפחיות שימשה לרכישת כ - 00 ילקוטים שחולקו לילדים בבתי ספר על פי שיקולים סוציאליים. פעילות היצור ו/או אופי הפעילות של מפעלים תעשייתיים רבים וחברות שונות הפזורות ברחבי מדינת ישראל כרוכים בגרימת נזק אפשרי לסביבה על ידי יצירת זיהומים מקומיים, כדוגמת זיהום אוויר, קרקע, מים עיליים או מי תהום, אשר גורמים בסופו של דבר לתופעות ארוכות טווח כדוגמת אפקט חממה, הרס שכבת האוזון, זיהום נחלים ומאגרי מים שפירים. במקרים רבים, החברות והמפעלים הללו חשופים לביקורת.1 555

279 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל ציבורית נוקבת בהקשרים שונים של פגיעה באיכות הסביבה. למרות זאת, ראוי לציין מספר חברות, אשר חלקן נחשפו לביקורת ציבורית בהיבטים שונים הנוגעים לאיכות הסביבה, אך פועלות בניסיון למנוע ולצמצם את המפגעים הסביבתיים שמקורם בפעילות התעשייתית, וכמו כן ליצור שיתופי פעולה לצורך קידום הנושא הסביבתי. להלן דוגמאות למספר חברות: א. מפעל רותם אמפרט נגב בע"מ צימצם בשנים האחרונות את השפכים במקור והשיג חיסכון משמעותי במים, הרחיב את מיחזור החומרים המסוכנים, מיחזר והשתמש בחומצות המהוות תוצר לוואי של מפעלים אחרים באתר רותם, וטיפל ומיחזר פסולת מוצקה כדוגמת גומי, ברזל, קרטון וחביות נייר. כמו כן, המפעל דואג לשיקום הנוף במכרות במהלך הכרייה ולאחריה, ותומך בהקמת ובאחזקת דרכים המשמשות את המטיילים באזור. ב. במפעל תרכובות ברום בע"מ הושם דגש מיוחד על טיפול במניעת זיהום אוויר, קרקע ומים. בין היתר, הוקם מתקן פיסיקוכימי חדיש לטיפול בשפכי המפעל עוד לפני העברתם לטיפול ביולוגי אשר מבוצע מחוץ למפעל, שונתה הקונספציה של בסיס מתקני הייצור לרצפה צפה והוחל בהעברת השפכים דרך קווים עיליים במטרה לצמצם את זיהום הקרקע. בנוסף, הותקנה במפעל מערכת השבת ממיסים מהאוויר ונבנה מתקן לטיפול ביולוגי באתר התעשייתי ברמת חובב. 557

280 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי ג. במפעל חישולי הכרמל בע"מ הוטמעו במהלך השנים האחרונות חוקים ונהלים בנושאי איכות הסביבה בקרב העובדים והמנהלים. המפעל בולט בטיפול הנאות בחומרים המסוכנים ובביצוע תהליכי ניטרול חומצות משומשות, פעולות המבוצעות בשטח המפעל. הטיפול בשפכים הנוצרים במפעל מבוצע ברמה גבוהה יחסית, ולמרות זאת נקט המפעל במספר פעולות נוספות למניעת זיהום מקורות מים, זיהום הים והחופים ומניעת רעש. ד. מפעל פניציה אמריקה ישראל )זכוכית שטוחה( בע"מ הביא לשיפור מהותי של איכות האוויר באזור בו הוא ממוקם על ידי בניית מתקן לטיפול בגזי פליטה. בארובת המפעל הותקן מד חלקיקים רציף שחובר למערכת המשרד לאיכות הסביבה, במטרה להגביר את השקיפות לציבור. בנוסף, המפעל עושה שימוש בזכוכית שבורה כחומר גלם וממחזר זכוכית בכמויות גדולות ביותר. ה. חברת דרך ארץ הייווייז )1555( בע"מ הינה מקימת ומפעילת פרויקט כביש מספר 0 שהינו כביש אגרה. החברה הקצתה כ - 30 מיליון דולר לנושאי איכות הסביבה, בתחומים שונים אשר עימם התמודדה החברה כבר בשלב התכנון. בין התחומים בהם הושקעו מאמצי שימור, טיפול, מניעה ופיתוח, יש לציין את שיקום ופיתוח הנוף ומניעת פגיעה אפשרית באוצרות הטבע, החי והצומח לאורך תוואי הכביש, שימור וטיפול באתרים ארכיאולוגיים וטיפול אקוסטי לצורך מניעת מטרדי רעש. 555

281 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דוגמאות בולטות לשימור הסביבה כוללות, בין היתר, שתילה חוזרת של צמחיית בר שנעקרה בזמן הסלילה באזור נחל שילה, כמו גם חציבת מנהרות חדיד שאורכן כ מטרים ועוברות מתחת לתל חדיד שהינו אתר ארכיאולוגי, במטרה למנוע פגיעה באתר ובסביבתו. ו. בחברת נשר - מפעלי מלט ישראלים בע"מ נעשים מאמצים לצמצם את הפגיעה באיכות הסביבה. תהליך היצור שבו עוסקת החברה כרוך בשימוש בגריסה, טחינה ושריפה, אשר ללא מודעות, השקעה ובקרה בלתי פוסקת, עלולים לגרום לפגיעה קשה באיכות הסביבה. עיקר המאמץ של החברה בשמירה על איכות הסביבה מופנה לנושא של צמצום פליטת אבק לאטמוספירה לכל אורכה של שרשרת היצור. דרכי העפר במחצבות מורטבות ללא הרף, הוקם מסוע גומי סגור הרמטית באורך של כ ק"מ אשר משנע את התוצרת הגרוסה מהמחצבה אל המפעל ברמלה ועל ידי כך חוסכת החברה גם בתחבורה/תובלה ובמטרדים סביבתיים שנגרמו בעבר מתנועת המשאיות שהובילו בעבר את התוצרת הגרוסה מהמחצבה אל המפעל. במפעלי החברה נעות משאיות מיוחדות ומנקות את השטח, והותקנו מערכות סינון מתקדמות שמטרתן למנוע פליטת אבק לאטמוספירה. החברה נוהגת ליזום ולבצע פעולות שיקום באתרי חציבה ובמכרות חרסית, לרבות שתילת עצים ושיחים בצמוד למחצבות הפעילות. זאת ועוד, החברה משקיעה מאמצים רבים בטיפוח הניקיון וחזותם של המפעלים, לרבות גינון ייחודי, פינות חמד וגני פסלים הפזורים במפעלי החברה. 555

282 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי חשוב לציין, כי נושא השימור וההגנה על איכות הסביבה אינו נחלתן הבלעדית של חברות יצרניות הנדרשות ליישם חוקים ותקנות שונים. חברות רבות, מענפים שונים, מפעילות תוכניות פנימיות וחיצוניות בנושאי השימור וההגנה על איכות הסביבה, בעיקר בנושא המיחזור והחינוך לשמירה על איכות הסביבה. במקרים רבים, עושות החברות שימוש בכספים המצטברים מפעילויות אלו לטובת תרומה כספית למטרות קהילתיות. להלן מספר דוגמאות בנושא:.0 א. דוגמא לכך מהווה חברת אינטרנט זהב. במשרדי החברה השונים מוצבים מיכלי מיחזור מיוחדים לאיסוף בקבוקי שתייה, כך שמאות עובדי החברה מקפידים להשליך את הפחיות ובקבוקי השתייה אותם הם צורכים למיכלי האיסוף הללו במקום להשליכם לפח האשפה. הפסולת מועברת למיחזור, וכספי הפיקדון שמתקבלים בתמורה לפסולת זו, נתרמים לארגון "מתן - הדרך שלך לתת". זאת ועוד, חברת אינטרנט זהב תורמת לארגון "מתן" סכום זהה לסכום שנאסף מכספי הפיקדון. יצוין, כי החברה אף הציבה במקומות שונים פינות איסוף לסוללות משומשות ומיחזורן, וזאת כחלק מהנחלת המודעות לנזק שהסוללות המשומשות גורמות לאיכות הסביבה. רשת ב. הריבוע הכחול מפעילה מערך לימוד יוצא דופן המיועד לתלמידי חטיבות ביניים, אשר מטרתו העיקרית 31 הינה הנחלת ערכי שמירה על איכות הסביבה. מידע נוסף בדבר מערך הלימוד מצוי בתת פרק

283 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל דוגמאות לשיווק וצרכנות בישראל בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות בישראל משלבות את הפעילות למען החברה והקהילה באסטרטגיה השיווקית הכוללת שלהן. בנוסף, קברניטי החברות בישראל אינם יכולים להתעלם עוד מממצאי מחקרים וסקרים שונים בנושא שיווק וצרכנות שנערכו בישראל, המלמדים על הגורמים המשפיעים על החלטות הצריכה של לקוחותיהם הפוטנציאליים. לדוגמא, בסקר שערכה לאחרונה חברת גאלופ, נמצא כי 40% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מעדיפה לקנות מוצר בעל תו תקן, והצרכנים מוכנים אף לשלם עליו יותר 32 מאשר על מוצר זהה ללא תו תקן. אין כל ספק כי הצרכן הישראלי מגלה בשנים האחרונות עניין גובר בשאלות כדוגמת כיצד מיוצר המוצר, היכן הוא יוצר, האם הינו מסוכן לשימוש או מהן השפעותיו הסביבתיות. ארגונים וולונטריים רבים בישראל מספקים מענה חלקי בתחום עניינן לשאלות הללו. לדוגמא, חובבי בעלי חיים מפרסמים בפורומים שונים "רשימות שחורות" של חברות קוסמטיקה או תרופות אשר עושות שימוש בניסויים בבעלי חיים לצורך פיתוחם של מוצרים שונים. בכך, למעשה, מנסים הארגונים הוולונטריים להשפיע על החלטות הצריכה האמוציונליות של הצרכנים. ישנם אף ארגונים וולונטריים אשר מעניקים תווי איכות מטעמם למוצרי צריכה שונים. דוגמא בולטת לכך, הינו התו של האגודה הישראלית לסכרת. במסגרת האגודה פועלת וועדה המחליטה האם מוצר מסוים מתאים לשימושם של חולי סכרת, או מעניק הטבות לחולי סכרת בצורה כלשהי. רשימת החברות אשר מוצריהן נבדקו ואושרו על ידי האגודה כוללת חברות מענפים שונים, כדוגמת ענף המזון, התרופות, רשתות שיווק ואפילו תעופה וביטוח. בכך, מספק למעשה הארגון הוולונטרי מימד נוסף למידע שעל מתוך אתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי, 5001.

284 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי הצרכן, ובמקרה המתואר אף מידע מהותי, לשקול במסגרת הצריכה הרציונלית. החלטת להלן מספר דוגמאות על מנת להבהיר את תחום שמשתקף בחברות: שיווק וצרכנות כפי רשת הריבוע הכחול בחרה להפעיל פרויקט ייחודי כחלק מהאחריות החברתית העסקית הנרחבת שאותה מפעילה הרשת, ולמקדו בתחום החינוך לצרכנות. הרשת מפעילה ארבעה מערכי שיעורים בחטיבות ביניים בדגש על נושא הצרכנות האחראית..5 מערכי השיעורים כוללים הבאים: תוכניות לימוד העוסקות בנושאים א. משפחה - מערך הלימוד נקרא "לקנות חכם", ובו נעשית הכרות עם הדרכים השונות לקבלת החלטה צרכנית נבונה, ובעיקר מודגשת חשיבות ההתחשבות בצרכיהם של כל בני הבית וההתייעצות עימם. ב. 33 איכות הסביבה - מערך הלימוד נקרא "טבעי לשמור על הסביבה", במסגרתו מונחלים ערכי השמירה על איכות הסביבה, לרבות הדרכים בהן היצרן מגשר בין אילוצים טכנולוגיים ובין מחויבותו החברתית לקהילה. ג. שיווק ופרסום - מערך הלימוד נקרא "ונעבור לפרסומות", ובו מתוארים, מוסברים ונלמדים שיקוליהם של העוסקים במלאכת הפרסום בבואם זוהי דוגמא נוספת לתת פרק בנושא איכות הסביבה

285 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל לפרסם מוצר, כיצד הצרכן צריך לנתח פרסומות באופן ביקורתי ומהו ייחודו של מותג פרטי. ד. סיפורו של מוצר - מערך הלימוד נקרא "מיומנו של מוצר בסופר", ובו נלמדים תהליכים רבים ושונים שעוברים מוצרים עד לשלב הגעתם למדף בחנות המרכול. התוכניות מתמקדות בהנחלת חשיבותה של צרכנות אחראית לרבות הטמעת ערכי שמירה על איכות הסביבה, איכות המוצר ואיכות השרות. התכנית פועלת החל משנת הלימודים תשס"ג ) ( - בחטיבות ביניים בערים עכו וקרית מלאכי. ברשת מתכוונים להשקיע כ - 5 מיליון ש"ח בפרויקט בשנים הקרובות. הרשת, למעשה, מפגינה בפרויקט זה התחשבות ישירה בצרכי קהל המטרה. היא מעניקה לקהילה מקצת מהניסיון והידע שנצברו ברשת, ומשלבת את האסטרטגיה השיווקית כרשת קמעונאית עם תרומה לקהילה. המגמה הבולטת ביותר בישראל בשילוב האחריות החברתית במדיניות השיווקית היא שיטת ה"שיווק למען מטרה - (CRM)."Cause-Related Marketing אם בעבר היינו עדים לשיתופי פעולה מרובים בין חברות עסקיות לבין ארגונים וולונטריים במהלך ימי התרמה שנתיים וארציים של הארגונים הגדולים והמוכרים בלבד, בשנים האחרונות אנו עדים למבצעים חד-פעמיים רבים המבוססים על התקשרות בין גופים עסקיים לבין ארגונים וולונטריים למטרת צריכה ותרומה, כפי שממחישות הדוגמאות שלהלן: א. חברת שטראוס יצאה במבצע ייחודי במסגרת הכותרת "מילקי שאנטי", ובו שיווקה החברה, לזמן מוגבל של 551.5

286 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי שלושה חודשים, מוצר בשם מילקי שאנטי. חלק משמעותי מההכנסות שנבעו ממכירת המוצר נתרמו ל"קרן נצח" אשר הוקמה על ידי "בית השאנטי", המספק קורת גג לנוער חסר בית. בנוסף, הפיקה חברת שטראוס במסגרת המבצע, את אירוע מילקי שאנטי, שכלל תצוגת אופנה בהשתתפות שמונה מעצבים מובילים שאף תרמו את בגדיהם לטובת האירוע ולמען קידומו של המבצע. ב. כמועדוני לקוחות הכוללים את הרשתות המובילות בישראל ומתוך התפיסה כי על עסקים מצליחים לפעול למען הקהילה, בחרה חברת פאוואר קארד )2555( בע"מ להוביל, בעזרת לקוחותיה ועובדיה, שינוי בקרב אוכלוסיית הילדים במדינת ישראל. לשם כך מפעילה החברה, מזה שנתיים ברציפות, פרויקט מכירה מיוחד, שכל הכנסותיו קודש לטובת ילדים בעלי צרכים מיוחדים. במסגרת הפרוייקט, המתקיים פעמיים בשנה, נמכר מוצר ייחודי - איגרות ברכה בראש השנה ובקבוקי יין בפסח, ברשתות השיווק של המועדון: איי.די.דיזיין, מגה ספורט, טויס אר אס, בלו הום סנטר, רשת - הלבשה והנעלה לילדים ורשת חנויות הפרחים.ZER4U באמצעות הפרויקט מאפשרת החברה ללקוחותיה הרבים, לנצל את כוח הקניה שלהם למען הקהילה ולמען הילדים החיים בה, ובאותה העת רותמת את עובדיה למען הפעילות החברתית, כך שבסכומו של דבר שותפים גם יחד להובלת השינוי, הן העובדים והן הלקוחות. שותפים נוספים לעשייה המבורכת הזו הראויים לציון הינם: הקרן לפיתוח שירותים לנכים של הביטוח הלאומי, אשר מרבעת את סכום התרומה ומסייעת 552

287 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל באיתור יעדי הפרויקט, וכן משרד החינוך, על אגפיו המטפלים בילדים עם צרכים מיוחדים המסייע, אף הוא, באיתור יעדי הפרוייקט. עד כה נאספו במסגרת הפרויקט )לא כולל התוספת של הקרן לפיתוח שירותים(, תרומות בסכום משוער של למעלה מ - 110,000 ש"ח, אשר הועברו לטובת ארגונים המסייעים לילדים בעלי צרכים מיוחדים כדוגמת: המועצה לילד החוסה )עמותה הפועלת למען ילדים החיים מחוץ לביתם(, המפעל להכשרת ילדי ישראל )רשת פנימיות לילדים חוסים(, אופק לילדינו )עמותת הורים לילדים עיוורים ולקויי ראיה( ועמותת מיח"א )ארגון למען ילדים עם לקויי שמיעה(. במקביל לתרומה הכספית, מאפשר הפרויקט לכל חברי המועדון, לעובדים ברשתות וללקוחות הרבים להתוודע אל אוכלוסיית הילדים בעלי צרכים מיוחדים ואל הארגונים התומכים בהם. היכרות זו מסייעת בהפלת המחיצות ובקרוב הלבבות הנחוצים כל כך למען שילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בקהילה. על מנת לחזק מגמה זו, מקדיש מגזין "טורקיז", המופץ לכ - 510,000 חברי המועדון, מדור מיוחד לקשרי קהילה. במדור ניתן תיאור של סוגיות חברתיות בהן עוסקים הפרויקטים של המועדון. בשנה האחרונה עסקו הכתבות במגזין בנושאים: ילדים עיוורים ולקויי ראיה, ילדים חרשים ולקויי שמיעה ובנושא חניה לרכבי נכים. נקודת אור נוספת הראויה לציון במסגרת הפרויקט, היא העובדה כי אגרות הברכה נארזו במפעל מוגן של עובדים עיוורים בהרצליה וכי המעמדים לאיגרות קופלו על ידי 555

288 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי נערה שעבדה בקיץ בחברה, במסגרת פרוייקט תעסוקה של נוער "יחד" - נוער לקויי ראיה. ג. רשת האופנה פוקס מוכרת סיכות דש ומעבירה 50% מההכנסות שנובעות ממכירתן לעמותת אתגרים המקדמת פעילות ספורט בקרב נכי צה"ל. ד. חברת בזק בינלאומי העבירה 50 ש"ח מכל חבילת אינטרנט מהיר שנמכרה בחודש מסוים לילדים ונוער בסיכון. ה. יקבי כרמל מזרחי יזמו מבצע ייחודי שבמסגרתו שווקו בקבוקי אמרלד ריזלינג סלקטד עם תווית בכתב ברייל. החברה התחייבה לתרום כ - 500,000 ש"ח מהכנסות ממכירות מבקבוקי האמרלד ריזלינג סלקטד לטובת רווחת העיוור. ו. "הרוח הישראלית" הינו ארגון לאומי עממי, מיסודן של הסוכנות היהודית וקרן היסוד, שעוסק בגיוס משאבים למטרות חברתיות בישראל ובהנחלת ערכים חדשים של מעורבות, התנדבות ואחריות חברתית. הארגון פועל לגיוס תרומות מהציבור הישראלי ומחברות עסקיות. כמו כן, הוא מסייע לחברות עסקיות רבות לבצע מבצעי שיווק עם מניע חברתי. הדוגמאות הבאות ממחישות את חלק מהמבצעים בהם היה הארגון שותף פעיל בבחירת הנושא, בליוויו, בהערכתו ובבקרה עליו: "הרוח הישראלית" וחברת מקדונלד'ס משתפות פעולה במבצעים משותפים מזה מספר שנים. הייחודיות של שיתוף הפעולה הנדון הינה )5 555

289 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל שמקדונלד'ס אינה רק מעבירה חלק מההכנסות לצורך תרומה, אלא משתפת את לקוחותיה בעניין. בשנה הראשונה של שיתוף הפעולה יצאה מקדונלד'ס במבצע, שבו שקל אחד מכל ארוחת ילדים שנמכרה במהלך חודש אחד נתרם למען ילדים חולי סרטן. המבצע כלל מודעות בעיתונים, תשדיר בטלוויזיה ופוסטרים בחנויות הרשת, כשהכל בציון מטרת המבצע והופעת הלוגו של מקדונלד'ס ושל הרוח הישראלית. בתום החודש התברר כי המבצע הצליח מאוד, ובסופו של דבר הועברו למען הילדים 051,000 ש"ח. בשנה השנייה הוחלט על מבצע משותף למען ילדים חולי סרטן המבקשים להגשים חלומות. שיאו של המבצע היה ערב התרמה גדול, בהשתתפות נשיא המדינה, שבו הופיעו אומנים רבים בהתנדבות. בשנה השלישית הוחלט על מבצע משותף שכלל מספר שותפים נוספים: חברת סוני, הד ארצי ואופיס דיפו שיחד עם מקדונלד'ס מכרו משחקי סוני פלייסטיישן. ארבעת החברות העבירו 500 ש"ח מכל מכירה למען ילדים נכים ושילובם בקהילה. המבצע לווה במודעות בעיתונים ובפרסומים בנקודות המכירה. בשנה הרביעית הוחלט כי התרומות יועברו לילדים הסובלים מבעיות פסיכולוגיות ומאושפזים במחלקה לבריאות הנפש. הפעם צרפה 557

290 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי מקדונלד'ס את רשת טויס אר אס והוחל במבצע שבו נמכרו קופסאות קסם לילדים ומכל מכירה נתרמו שני שקלים. בסיום המבצע הועברו 500,000 ש"ח למען הילדים. המבצע לווה במודעות בעיתונים ופוסטרים במסעדות מקדונלד'ס ובחנויות טויס אר אס. בעזרת המבצעים שלעיל, הפכה רשת מקדונלד'ס לחברה המחזקת את תדמיתה כחברה התורמת לקהילה. חשוב להדגיש, כי קהל הלקוחות נוטל חלק חשוב בהצלחת מבצעי ההתרמה. העובדה שמבצעים מהסוג שלעיל מתקיימים מזה כמה שנים ברציפות, מעידה על שיתוף פעולה מוצלח ושביעות רצון של כל הצדדים המעורבים, לרבות, כמובן, הפרויקטים הנתמכים. הצלחת המבצעים מעידה על כך שישנה נכונות רבה בקרב הציבור לקחת חלק במבצעים מסוג זה וכי כאשר חברה עסקית מוצאת את הדרך המתאימה לשיווק מבצע התרמה ושיתוף הלקוחות באופן שאינו מייקר את עלויות התפעול ואינו דורש תוספת להוצאות פרסום הקיימות ממילא, אזי הצלחת המבצע מובטחת לכל הצדדים המעורבים. בחודשים אוגוסט וספטמבר 5005 נמכרו מוצרי חברת Sea of Life ברשת חנויות סטימצקי, שהציגו את המוצרים בפני קהל לקוחותיהם. הוחלט לתרום שקל אחד ממכירת כל מוצר ולהעביר את התרומות לילדים בסיכון הנתמכים על ידי "הרוח הישראלית". רשת חנויות סטימצקי )5 555

291 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל לוקחת חלק חשוב במבצע, בכך שהיא מאפשרת להציג את המוצרים ואת הפרסום שניתן למבצע זה בחוברת החודשית המתפרסמת ברשת. מבצע נוסף שבו מעורבת "הרוח הישראלית" מדגים שילוב מוצלח בין שתי חברות מענפים שונים אשר יזמו מבצע למכירת מוצר נפרד שכל ההכנסות ממכירתו הוקדשו לתרומות. רשת חנויות שילב וחברת הד ארצי מכרו במשותף דיסק הכולל 50 שירי ילדים ונמכר במחיר של 50 ש"ח בלבד, וההכנסות ממכירתו מועברות במלואן למען ילדים בסיכון. כל חברה תרמה את חלקה על בסיס התשתית הקיימת בה: חברת הד ארצי בתחום הפקת הקלטת הדיסק, ורשת חנויות שילב את האפשרות לקיים מכירה מיוחדת בסניפי הרשת. כמו כן, הוצמדה לכל דיסק מדבקה מיוחדת הכוללת את סמלי החברות המשתתפות במבצע. הדפסת המדבקות נעשתה בתרומתה של דפוס ההטבעה בע"מ. יש לציין, כי גם עובדי רשת שילב נטלו חלק משמעותי במבצע. העובדים תודרכו על פרטי המבצע ומטרתו, ונרתמו בצורה יוצאת דופן לצורך שיווקו בקרב הלקוחות. במבצע זה גויסו כ - 11,300 ש"ח ממכירת הדיסקים. )1 לאור הצלחת המבצע הראשון של שותפות "הרוח הישראלית", רשת חנויות שילב וחברת הד ארצי, נערך בשנת 5001 מבצע התרמה נוסף שבו הן שותפות. בחודש יוני 5001 החל מבצע התרמה שבמסגרתו הפיקה חברת הד ארצי דיסק ילדים 555

292 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי נוסף הכולל 51 נעימות קלאסיות, אותו ניתן לרכוש ברשת חנויות שילב תמורת 50 ש"ח. ההכנסות ממכירת הדיסק הועברו למעון לפעוטות וילדים בסיכון גבוה בטירת הכרמל, אשר מפעיל מסגרת פעילות לטיפול בילדים בגילאי שנה וחצי עד שש שנים, וזאת בתוך הקהילה עצמה. דוגמאות נוספות למבצעי שיווק בעלי מניע חברתי בהם הייתה שותפה "הרוח הישראלית" הינם: )1 א( העברת סכום קבוע מכל מיני בר שמכרה חברת מי עדן למען ילדים במצוקה. ב( ויזה כ.א.ל חברות ומדיה דיירקט תרמו 1 ש"ח למען ילדים במצוקה בגין כל הזמנה של תקליטור עברי. ג( כל ההכנסות ממכירת מחזיק מפתחות ברשת קלאב מרקט המשמש לשחרור עגלות סופרמרקט הועברו למען נוער במצוקה. ד( קבוצת צ.מ.ח המרמן העבירה סכום לתרומה בפרוייקט סינגור קהילתי על כל דירה שמכרה. ה( ההכנסות ממכירת פרח דש ברשת אופנה הגרה מועברות לתמיכה בנערות במצוקה אתיקה בעסקים 555

293 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל בשנים האחרונות, גוברת המודעות במגזר העסקי בישראל לנושא האתיקה בעסקים. המודעות גוברת כתוצאה מהחשיפה לנושא במהלך ההתקשרויות עם קהיליית העסקים הבינלאומית, ואף כתוצאה מהתחרות ההולכת וגוברת בעולם, המכתיבה הקפדה על כללי האתיקה. למרות זאת, רק חברות מעטות בישראל אכן מטמיעות תכנית אתיקה כוללת ואפקטיבית המתרגמת את מטרות האתיקה, העקרונות, האמצעים ואמות המידה למערכת של כללים, הוראות והנחיות. להלן דוגמא בנושא: בנק דיסקונט ממחיש את ההכרה בחשיבות של השגת רמת אתיקה נאותה בארגון, ושל שילוב האתיקה בנושאים שונים, לרבות באסטרטגיה של הארגון. להלן "קודיסקונט", שהינו למעשה הקוד האתי 34 של הבנק: בימים אלה מצוי הקוד בשלבי גיבוש סופיים, תוך דיאלוג עם ועד העובדים של הבנק.

294 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 515

295 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 511

296 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 512

297 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 515

298 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 515

299 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 517

300 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 515

301 יוזמות ופרסומים מקצועיים של אחריות חברתית בעסקים בישראל 515

302 האנציקלופדיה לאחריות חברתית בעסקים ודיווח חברתי 515